הרהורים מהלב
הפורום הזה נתן לי אפשרות לשחרר קיטור שלחץ לי בנשמה כבר המון זמן - שנים. שיחררתי אותו, ובפרספקטיבה של שנים אני מסוגלת לראות אותה בגודלה האמיתי. שלא תהיה טעות, כל מה שכתבתי מקודם תופס. אבל... אין אדם שכולו שחור או שכולו לבן, ולכן גם לה יש צדדים טובים. חמותי היתה אצלי שלשום כ-6 שעות ושמרה על הילדים שלנו כשעבדתי, נתקעתי בלי מטפלת ועם בעל בחו"ל. כשחזרתי הביתה ילדיי היו מקולחים ו"אכולים", הכביסה שהיתה על החבל מקופלת ובארון. והיא גם תלתה כביסה חדשה על החבלים. וממש לא ביקשתי ממנה להתעסק לי בכביסה. אתמול כשהורדתי את הכביסה מהחבל, גיליתי שתי חולצות לבנות שנצבעו כי היא לא הפרידה בין כביסה לבנה וצבעונית. יכולתי להתרגז כי שתי חולצות התקלקלו וכי לא ביקשתי ממנה להוריד כביסה ולהכנס לי לארונות, אבל האמת? אם היא לא היתה עושה זאת - אני הייתי צריכה לעשות זאת, והיא חשבה עלי וניסתה להקל עליי. ועבורי זה ה-מ-ו-ן! אין לי ספק שיהיו עוד חילוקי דיעות, ביקורת סמויה ואולי גם גלויה. אבל נכון להיום - היא חיממה לי את הלב. רציתי שתדעו, כי אולי גם לכם זה קורה. והפורום הזה נתן לי את האפשרות לפרוק מעל ליבי את הכעסים והמרירות, ומה שיוצא לאויר העולם מאיים פחות. וגם את זה צריך להיות ישרים מספיק כדי להגיד. עדיין אני חושבת שכל אחת חייבת להיות מספיק אנוכית כדי לדאוג ולשמור על כבודה ולא "להפיל" על הבעל את משימת שמירת הכבוד. אנו במאה ה- 21 ולא בימי הביניים שבהם האביר על הסוס דואג לכבודה של יפהפיתו. ואין משהו חשוב יותר מאשר חיים טובים ומאושרים עם בעל וילדים.
הפורום הזה נתן לי אפשרות לשחרר קיטור שלחץ לי בנשמה כבר המון זמן - שנים. שיחררתי אותו, ובפרספקטיבה של שנים אני מסוגלת לראות אותה בגודלה האמיתי. שלא תהיה טעות, כל מה שכתבתי מקודם תופס. אבל... אין אדם שכולו שחור או שכולו לבן, ולכן גם לה יש צדדים טובים. חמותי היתה אצלי שלשום כ-6 שעות ושמרה על הילדים שלנו כשעבדתי, נתקעתי בלי מטפלת ועם בעל בחו"ל. כשחזרתי הביתה ילדיי היו מקולחים ו"אכולים", הכביסה שהיתה על החבל מקופלת ובארון. והיא גם תלתה כביסה חדשה על החבלים. וממש לא ביקשתי ממנה להתעסק לי בכביסה. אתמול כשהורדתי את הכביסה מהחבל, גיליתי שתי חולצות לבנות שנצבעו כי היא לא הפרידה בין כביסה לבנה וצבעונית. יכולתי להתרגז כי שתי חולצות התקלקלו וכי לא ביקשתי ממנה להוריד כביסה ולהכנס לי לארונות, אבל האמת? אם היא לא היתה עושה זאת - אני הייתי צריכה לעשות זאת, והיא חשבה עלי וניסתה להקל עליי. ועבורי זה ה-מ-ו-ן! אין לי ספק שיהיו עוד חילוקי דיעות, ביקורת סמויה ואולי גם גלויה. אבל נכון להיום - היא חיממה לי את הלב. רציתי שתדעו, כי אולי גם לכם זה קורה. והפורום הזה נתן לי את האפשרות לפרוק מעל ליבי את הכעסים והמרירות, ומה שיוצא לאויר העולם מאיים פחות. וגם את זה צריך להיות ישרים מספיק כדי להגיד. עדיין אני חושבת שכל אחת חייבת להיות מספיק אנוכית כדי לדאוג ולשמור על כבודה ולא "להפיל" על הבעל את משימת שמירת הכבוד. אנו במאה ה- 21 ולא בימי הביניים שבהם האביר על הסוס דואג לכבודה של יפהפיתו. ואין משהו חשוב יותר מאשר חיים טובים ומאושרים עם בעל וילדים.
