הרהורים על השילומים

הרהורים על השילומים

1 לא יכולים להיות כל שילומים על רצח עם, מלא זוועות והתעללויות. 2 מסופקני, אם השילומים כיסו - אפילו חלק קטן - מהרכוש שנשדד. 3 הסכם הוא הסכם והסכמים יש לכבד, על אף שבין הצדדים להסכם לא היה שויון, היינו הגרמנים היו בעמדה חזקה הרבה יותר [לפחות לכאורה] ואילו אנו היינו [ונשארנו] קטנים ואף בלתי מנוסים. 4 עם זאת, אינני רואה רע בכך אם מבקשים או דורשים כיום מהגרמנים לסייע לניצולי שואה הנמצאים על סף רעב. 5 כמה אנשים כאלה יש? [בהנחה שאין מבקשים להרחיב את ההגדרה]. 6 האין זה עדיף שניצולים אלה יקבלו את שיקבלו במישרין מהגרמנים? 7 האם המדינה מילאה את חובתה כלפי אנשים אלה? בנקודה האחרונה ברצוני לציין, שאיני שותף לאלה העושים "עליהום" על המדינה על כל צעד ושעל, דבר שהפך להיות לאופנה ממש. בעת הקמת המדינה היינו 600.000 איש. לחמנו במדינו ערב, הקמנו מדינה, קלטנו עליה הגדילה פי כמה, - כל אלה לא יכלו שלא להעשות ללא עזרה מבחוץ, כולל השילומים. אין איפוא להטיח סתם כך בפניה של המדינה שלא עשתה די. אלה מקצת הרהורים בנושא זה.
 

עב

New member
העמדה שלי

כל אדם בארץ צריך הכנסה שתאפשר לו לספק את צרכיו מבחינת בריאות ומזון. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקשיש. לא רק זקנים "ניצולי" שואה סובלים חרפת רעב, אלא גם אחרים, כולל ילדים, וכולם כולם כולם באחריותה של ממשלת ישראל והעומד בראשה, זה שאומר שזה מקום העבודה שלו. אז שיתחיל לעבוד.
 
אנו שוכחים פרט קטן...

שכולנו מתקיימים בזכות המענקים הרחבים שאנו מקבלים מארה"ב. אלמלא הם, ספק אם המדינה היתה מתקיימת שעה אחת. כדאי לזכור זאת כאשר באים בתביעות למדינה המסכנה שלנו, שבה הייצור והיצוא שואפים לאפס וההוצאות...
 

masorti

New member
אתה שוכח פרט קטן...

תקציב המדינה לשנת 2008 יהיה מעל ל-300 מיליארד שקל, כלומר כ- 75 מיליארד דולר. הסיוע האמריקני השנתי הוא כ- 3 מיליארד דולר. מסקנה: הסיוע האמריקני הוא פחות מ- 5% מתקציב המדינה. אני לא בטוח שאנחנו מתקיימים רק בזכות המענקים מארה"ב.
 
חוששני שאינני שוכח, ידידי...

הסיוע האמריקאי ניתן בדרכים שונות. קשה להעריך את הסיוע העקיף, אך חוששני שלא נוכל לוותר עליו.
 
למעלה