הרהורים על פרשת מילחם

הרהורים על פרשת מילחם

סניגורו של אביו של נשאת מילחם המחבל מת"א, שנהרג בפשיטת הימ"מ, התראיין בטלביזיה והודה שדיווח למשטרה על מקום הימצאו של המחבל. לטענתו התקשרו אליו מהכפר ודיווחו לו שהמחבל מסתתר שם, ולאחר שהתייעץ ומצא שאין מניעה אתית דיווח לשבכ ואף דאג שהדיווח יופיע במיסרון בנייד שלו שאותו הציג לצופים.

לטענתו הוא פעל כפי שפעל בעקבות הנחיה שקיבל מהלקוח שלו ליידע את המשטרה היכן נמצא בנו. יצוין שאת ההנחיה הזאת קיבל לפני שדיווחו לו על הימצאו של המחבל.

האם הסניגור פעל לפי כללי האתיקה? שאלה קשה. אולם יש לזכור שעורך דין חייב לשמור אמונים ללקוח שלו והמידע שמסר לשירותי הבטחון הביא להרג בנו של הלקוח.

לדעתי, היה עליו להמנע מפניה לשירות הבטחון, ולהפנות את אלה שפנו אליו, לרשויות החוק, כדי שהם ולא הוא ימסרו את המידע. סניגור הוא קודם כל סניגור. חובתו להגן על מרשו ולשמור לו אמונים ולא לשמש מודיע משטרתי.

גם ההנחיה של האב, ככל שניתנה לא יכולה לשמש צידוק למעשה כזה מרחיק לכת. זה מסוג המעשים שהלקוח ולא עורך הדין צריך לעשות. בכל מקרה עקב חומרתה הרבה של ההנחיה, היא צריכה להינתן בזמן אמת שכן הלקוח עשוי להתחרט. שמענו גם שבזמן שהסניגור דיווח לשב"כ , לא ניתן לו להפגש עם מרשו. על אחת כמה וכמה שהיה צריך להיות זהיר ולא לדווח.

מתברר שלאב יש כיום סניגור אחר ולא אתפלא אם התקרית הזאת גרמה להחלפת הסניגור.
 

aaa123

Member
לדעתי הסניגור צריך לדווח לשב"כ אפילו אם הלקוח מתנגד

בעיני נאמנות למדינה קודמת לכל נאמנות אחרת.
&nbsp
חוץ מזה בעיני בהרבה מקרים יש פגם מוסרי בעצם העובדה שאדם מסכים להיות סניגור,ואני מתייחס לכל המקרים שהסניגור יודע שהנאשם אשם אבל מנסה להוציא אותו זכאי בבית משפט.
&nbsp
 
למעלה