הרהורים של בוקר ובכלל
(מתנצלת מראש בתקווה שמה שאכתוב לא יפגע באיש. אלו דברים שנכתבים מתוכי. ואין לי שום כוונה להשוות את המצב שלי לעומת אחרים. כל אחד מאיתנו הוא שונה וחווה דברים בצורה אחרת. הרגשתי רצון לשתף, כי לפעמים קריאת תכנים של אחרים גורמת לי לחשוב ולהגיע להבנות על עצמי). חשבתי לעצמי על ההרגלים שלי על אותם דברים שהתרגלתי לעשות, או על אותם דברים שלפעמים אני יודעת שהם לא מועילים לי, אבל קשה לי להפסיק או לשנות. גיליתי דברים חדשים לאחרונה. את האמת, תמיד ידעתי אותם, אבל לשם שינוי שמתי אליהם לב. ניסיתי לחשוב לעצמי למה אני ממשיכה עם דברים מסויימים. ניסיתי לחשוב באילו מקרים אני כן מצליחה לשנות. אני יודעת על עצמי, שאם ניתנת לי הוראה לא לעשות משהו ע"י בעל מקצוע למשל, אני לא אעשה. למשל כמו שרופא השיניים נותן הוראה לא לאכול לאחר טיפול, אנחנו מן הסתם מקשיבים לו. או למשל כמו לפני בדיקה רפואית, כשאנחנו נאלצים להשמע להוראות הרופא ולזמן מסוים להתנהג אחרת. בנוסף, אני יודעת שאם מישהו בוחן אותי, אני משתדלת לעשות את המיטב. מזמן, כשהייתי לתקופה קצרה אצל דיאטנית, היו כמה פעמים שנתבקשתי לרשום כל דבר שהכנסתי לפה. ידעתי שאני צריכה לדווח על הכל ושיש מי שיראה את זה אח"כ, אז השתדלתי להיות בסדר ולאכול נכון. לאחרונה קרו לי כמה מקרים...
לפני כמה זמן לא הרגשתי טוב, אז אכלתי פחות וראיתי שאני מסתדרת עם זה. הבנתי שאני לא צריכה את אותן כמויות של אוכל, ושאפשר גם בלי לאכול מתוך הרגל של זמנים או סתם, אלא כשצריך וכשמרגיש לי נכון.
היום עשיתי בדיקת דם, מה שהצריך ממני להיות בצום מאמש והיתה לי האפשרות לשתות רק מים. אז אמנם אכלתי לפני הצום בשביל שלא ארגיש פתאום רעב וחולשה, אבל בזמן הזה (שהיה אמנם לא ארוך מדי) בכלל לא הרגשתי צורך באוכל, ואף הסתדרתי עם המים מצוין (שזה משהו שאני לא נוטה בד"כ לשתות).
ובתקופה למשל כשהייתי בחו"ל ולא היה לי מחשב נגיש, גם לא התחברתי לאינטרנט. אמנם היו לי מחשבות על זה וצורך מדי פעם לדבר עם חברים, אבל גם זה עבר. ככה זה עם דברים שאין לי נגישות אליהם. אני גם לא אלך בד"כ ואשלם עליהם, כי מבחינתי זו הזדמנות להמנע. יודעת שכל אחד הוא שונה.. אבל לרגע תהיתי למה אנחנו לרב לא מצליחים לצאת מאותם הרגלים, כאשר בטוח יש משהו שיכול לגרום לנו להתנהג אחרת. אז כן, אנחנו נהנים מדברים מסויימים... אבל באותו זמן אנחנו יודעים גם שזה לא טוב לנו ושכדאי אחרת. אלו ההרהורים שלי
והגעתי למסקנה שאני מסוגלת גם אחרת. אני יודעת שדברים הם אפשריים, רק לא תמיד אולי בא לי להתנהג כך, או שלפעמים אני פשוט נופלת או מתייאשת. עם הזמן אני מנסה להסתכל על עצמי וללמוד. גם היום למדתי. ואני יודעת שיש בי את הכוח, ואני אשתדל לעשות עוד צעד בשביל לתרום לעצמי.
(מתנצלת מראש בתקווה שמה שאכתוב לא יפגע באיש. אלו דברים שנכתבים מתוכי. ואין לי שום כוונה להשוות את המצב שלי לעומת אחרים. כל אחד מאיתנו הוא שונה וחווה דברים בצורה אחרת. הרגשתי רצון לשתף, כי לפעמים קריאת תכנים של אחרים גורמת לי לחשוב ולהגיע להבנות על עצמי). חשבתי לעצמי על ההרגלים שלי על אותם דברים שהתרגלתי לעשות, או על אותם דברים שלפעמים אני יודעת שהם לא מועילים לי, אבל קשה לי להפסיק או לשנות. גיליתי דברים חדשים לאחרונה. את האמת, תמיד ידעתי אותם, אבל לשם שינוי שמתי אליהם לב. ניסיתי לחשוב לעצמי למה אני ממשיכה עם דברים מסויימים. ניסיתי לחשוב באילו מקרים אני כן מצליחה לשנות. אני יודעת על עצמי, שאם ניתנת לי הוראה לא לעשות משהו ע"י בעל מקצוע למשל, אני לא אעשה. למשל כמו שרופא השיניים נותן הוראה לא לאכול לאחר טיפול, אנחנו מן הסתם מקשיבים לו. או למשל כמו לפני בדיקה רפואית, כשאנחנו נאלצים להשמע להוראות הרופא ולזמן מסוים להתנהג אחרת. בנוסף, אני יודעת שאם מישהו בוחן אותי, אני משתדלת לעשות את המיטב. מזמן, כשהייתי לתקופה קצרה אצל דיאטנית, היו כמה פעמים שנתבקשתי לרשום כל דבר שהכנסתי לפה. ידעתי שאני צריכה לדווח על הכל ושיש מי שיראה את זה אח"כ, אז השתדלתי להיות בסדר ולאכול נכון. לאחרונה קרו לי כמה מקרים...
