poseidon111
Active member
הרהור על הd.n.a המפותל שלי.
זה עתה יצאתי ממקלחת ארוכה לאחר עבודה מתישה בגינה. לא דברים מסובכים מדי: כיסוח, גיזום, סידור צינורות ההשקייה וכיוצא בזה. בעודי במקלחת
עוברת בי המחשבה הטורדת שוב: "בשביל מה אני מתענה כל פעם מחדש". אל תבינו אותי לא נכון. לא מדובר על טיפוח הגינה ככלל, אלא מי יעשה זאת.
אני או איש מקצוע שנקרא במחוזותינו גנן. השאלה היא עקרונית עבורי. מכיון שלא מדובר בבעיה כספית לשלם לגנן מידי פעם, אני מוצא את עצמי שואל
פעם אחר פעם, מדוע לשלם למישהו על משהו שאני יכול לעשות.
לפני שתאשימו אותי בקמצנות הריני להבהיר חד וחלק שלא מדובר בנושא הכספי כלל. כבר קרה לי בעבר שקראתי לאנשי מקצוע שונים שיתקנו\יסדרו
דברים שיכולתי לעשות לבד, וכאן מגיעה הנקודה המרכזית. הרגשתי חצי גבר לאחר מכן. כן, כן. הידיעה שלא ביצעתי עבודה "גברית" פרופר, ונתתי לגבר
אחר לעשות אותה במקומי, גרמה לי להרגיש מאוד לא נוח. "הרי זה תפקידך", לחש השד משמאל, ויכולתי לחוש את חיוך הלעג שלו. מיד ענה לו המלאך
מימין (ונשבע שזה רק מקרי מיקומם של השד והמלאך)," זו הוכחה לגבריות? הרי כל אחד מהם היה מתחלף איתך לו יכול". והנה אני מוצא את עצמי
מהרהר עם עצמי מדוע זה כל כך חשוב לי להוכיח את הגבריות שלי בדרך כה מסורתית ונדושה. האם זה משהו שדורות של התפתחות המוח על חשבון
השריר, לא השכילה למחוק? האם למרות הקריירה שעמלתי עליה שנים לא מועטות נשארתי בבסיסי אותו איש מערות שחייב להוכיח את גבריותו על ידי
יציאה לציד, במקום ללכת לאטליז ולקנות את הבשר?
זה עתה יצאתי ממקלחת ארוכה לאחר עבודה מתישה בגינה. לא דברים מסובכים מדי: כיסוח, גיזום, סידור צינורות ההשקייה וכיוצא בזה. בעודי במקלחת
עוברת בי המחשבה הטורדת שוב: "בשביל מה אני מתענה כל פעם מחדש". אל תבינו אותי לא נכון. לא מדובר על טיפוח הגינה ככלל, אלא מי יעשה זאת.
אני או איש מקצוע שנקרא במחוזותינו גנן. השאלה היא עקרונית עבורי. מכיון שלא מדובר בבעיה כספית לשלם לגנן מידי פעם, אני מוצא את עצמי שואל
פעם אחר פעם, מדוע לשלם למישהו על משהו שאני יכול לעשות.
לפני שתאשימו אותי בקמצנות הריני להבהיר חד וחלק שלא מדובר בנושא הכספי כלל. כבר קרה לי בעבר שקראתי לאנשי מקצוע שונים שיתקנו\יסדרו
דברים שיכולתי לעשות לבד, וכאן מגיעה הנקודה המרכזית. הרגשתי חצי גבר לאחר מכן. כן, כן. הידיעה שלא ביצעתי עבודה "גברית" פרופר, ונתתי לגבר
אחר לעשות אותה במקומי, גרמה לי להרגיש מאוד לא נוח. "הרי זה תפקידך", לחש השד משמאל, ויכולתי לחוש את חיוך הלעג שלו. מיד ענה לו המלאך
מימין (ונשבע שזה רק מקרי מיקומם של השד והמלאך)," זו הוכחה לגבריות? הרי כל אחד מהם היה מתחלף איתך לו יכול". והנה אני מוצא את עצמי
מהרהר עם עצמי מדוע זה כל כך חשוב לי להוכיח את הגבריות שלי בדרך כה מסורתית ונדושה. האם זה משהו שדורות של התפתחות המוח על חשבון
השריר, לא השכילה למחוק? האם למרות הקריירה שעמלתי עליה שנים לא מועטות נשארתי בבסיסי אותו איש מערות שחייב להוכיח את גבריותו על ידי
יציאה לציד, במקום ללכת לאטליז ולקנות את הבשר?
