הרהור על קדושת החיים (קצת )

[אביתר27]

הרהור על קדושת החיים (קצת ../images/Emo32.gif)

בתור מי שנמצא מידי פעם בתוך ביה"ח והמכונים הרפואיים (מכורח הנסיבות

) ורואה איך כל המאמצים נעשים כדי לשמור על החיים ועל איכות החיים. ובתור מי שחי יום יום את המהפך שהסרטן יצר בחיים שלנו ואיך פתאום החיים והבריאות אינם מובנים מאליו, קשה שלא לחשוב ולהשוות איך מצד אחד של המתרס יש את האנשים הנורמלים (נקרא לזה) בעלי הרצון הטבעי לחיים, שבסה"כ רוצים ומאחלים לעצמם ולסביבתם חיים טובים בריאים ושמחים. ומהצד השני יש את אנשי הטרור שהחיים כ"כ זולים בעיניהם עד שהנאתם היא ע"י ההרס והחורבן של החיים. משתדלים מאוד אצלנו לא לשמוע חדשות, (למעט מופע סטנדאפ מהכנסת או של מנהיגי עולם אחרים כשאין אצלנו סרט קומדיה...), אבל את הדברים הגדולים שמהם מנסים להימנע אי אפשר שלא לשמוע. אולי כל עוד הטרור היה מכוון רק נגדנו אז זה בסדר כי מה לעשות נולדנו לתוך זה, אבל כשזה מופנה כלפי כל אזרחי העולם ללא "אפליה" של דת גזע ומין משהו פתאום לא מובן לי. איך יכולים להתקיים זה בצד זה המאמץ שלנו לקדש את החיים ולרצות שיהיו בריאים שמחים ונורמליים, בצד הנחישות של "ההם" לפגוע במה שיותר חיים? האמת יכולתי לכתוב את ההודעה הזאת לפני שבועיים, חודשיים, שנתיים שום דבר מהותי לא השתנה סתם מחשבה שהתחדדה לי היום בראש על רקע "הבילוי" הדו שבועי שלנו בטיפול יום. תקראו לי נאיבי (ואני ממש לא!) אבל מוזר לי, איך הם יכולים להפיק הנאה ושמחה ממוות, עצב, כאב, הרס וחורבן שנגרם במזיד באופן המוני כ"כ.

(לא קשור לדעות פוליטיות כי כבר אין לי) זהו גמרתי להתפלסף

לילה טוב

 

[אדומה2]

אם כבר אז כבר

אתה יוצא מנקודת הנחה שהטרוריסטים חושבים כמונו, שיש להם סט ערכים דומה לשלנו, ושהם בעלי השפעה מערבית גדולה מאוד בעיקר של ארה"ב. אבל זה הרי לא כך. ההשפעה היא מוסלמית קיצונית, יש מניפוציה זולה מאוד על אנשים עניים שאפילו טלויזיה אין להם, והם מאמינים למה שאומרים להם. אומרים להם שהם עניים בגלל הישראלים, היהודים, הרוצחים, אלו שלקחו אדמות לא להם, בתים לא שלהם--- קצת מזכיר גלים קיצונים שהם לאו דווקא דתים בגרמניה למשל. הערבי הממוצע ברחוב עובר שטיפת מוח שיטתית, ומבטיחים לו כל מיני הבטחות שאינן מתקיימות. 70 בתולות בגן עדן? אני שאלתי את עצמי פעם מה מבטיחים לנשים המתאבדות שלהם, 70 בתולים בגן עדן? בכל מקרה, מבטיחים כסף למשפחות. מה קורה? הבית נהרס. וזה מזין עוד שנאה כי נסראללה וחבריו הם אנשים מאוד אינטליגנטים, אבל חכמים על קטנים, והם משתמשים בהריסת הבית כמניפולציה נוספת לעוד מתאבד שיצא ויהרוג את עצמו נוסח "ותמות נפשי עם פלישתים". אבל הם לא עושים את זה מתוך הרואיות. סט הערכים שלהם מושתת על שנאה, הרג, שנאה והרג. יש אימהות שגאות בבנים שלהם על שהתאבדו בפיגוע. אבל יש את אחד המנהיגים של החמאס, אם אני לא טועה, שהבן שלו היה אך מועמד טבעי לפיגוע, אבל אימא שלו- אשת המנהיג- הטילה וטו כי לא רצתה שבנה ימות. לפחות יש גם כאלה. מבחינתם, להרוג בנו זו נקמה על העוני והיאוש ברחוב הפלשתינאי. זו אשמתנו. אבל... לאן נעלמו כל הכספים שהזרימה ארה"ב לרשות? אופס- מישהו שאל את עצמו לאחרונה ברחוב הפלשתינאי למה אשתו של ערפאת יושבת לה על הרי כסף בפריז ובתו הקטנה לומדת בבית ספר פרטי וממלמלת מדי פעם מילה או שתיים בערבית (בסוף היא עוד תדבר יידיש)? ואיפה הכסף שהחמאס מבטיח למשפחות המתאבדים? והאם באמת יש 70 בתולות בגן עדן? והאם אלו אותן 70 בתולות לכולם, או שמא לכל אחד ואחד 70 בתולות? אתה לא יכול להבין אותם- וטוב שכך נדמה לי- כי אתה לא חי במקום שאפילו קרוב למציאות שהם חיים בה, מציאות שקוראת להרג בשם אללה. רק שהם שכחו לספר להם שזה משרת אינטרסים אישיים של המנהיגים הרבה יותר מאשר אינטרסים כלל ערביים. טוב, גם אני סיימתי להתפלסף.

יעל

 

[שלהבת3]

אביתר-מעניין ש........./images/Emo8.gif

בדיוק, אבל בדיוק אותן מחשבות חלפו גם במוחי לאחר ששמעתי היום על הפיגועים בטורקיה. אני לא מטופלת ולא חולה(מקווה כך) אבל אמי חלתה וזה גרם לי לחשוב כמוך על האנשים שנלחמים יום יום במחלות ורוצים לחיות ועל החיים שנגדעים בשניה בפיגועי הטרור אני לא שואלת למה ואיך לי דווקא יש תשובות משלי אבל לי זה גם גורם לחשוב שאולי סוף העולם מתקרב כפי שיש כאלו שטוענים.... או מה שנקרא "ימות המשיח"..... לגבי השמחה שלהם זאת השמחה לאיד בהא הידיעה ובלי קשר לפוליטקה גם להם יש הרבה עצב, הרס, חורבן ומוות.... ולגבי הפעילים באותן קבוצות טרור רובם נולדים לתוך מציאות קשה רובם עוברים שטיפות מוח ולא חיים במשטר דמוקראטי...... ואולי לרובם, ולאלו שבוחרים להתפוצץ אין הרבה מה להפסיד..... עצוב.

 

[אילת החן]

אביתר

מעניין, גם אני כבר כמעט ארבע שנים לא שומעת חדשות, לא יודעת מה קורה, נודעים לי דברים רק באחור של כמה שעות במקרה הטוב, ולצערי, הדברים שאני שומעת מהחדשות, הם כל כך רעים, שממש לא בא לי להתחכך באנפורמציה הזו... גם לי קדושת החיים ברורה, כמו לכל מי שהסרטן נגע בחייו... גם לי לא ברור איך אנשים יכולים להפיק הנאה ושמחה ממוות מעצב, מכאב מהרס וחורבן במזיד, וגם לי כבר מזמן אין דיעות פוליטיות, כי אני כבר מזמן הבנתי, שאני רוצה להסתכל על העולם כעל מקום שמורכב מהרבה אנשים, שלכל אחד יש את האנושיות שלו, ולא כעל קבוצות של בני אדם, כי אז מתחילות המריבות, מתחילים הסכסוכים האינסופיים השנאה והכאב. למשל, התוספת שלי לחתימה, "אור ואהבה", באו כדי ללמד אותי מהיכן אני בוחרת להסתכל על החיים הללו, באו להזכיר לי מאיזו פרספקטיבה אני רוצה לחוות את חיי... שיהיה לכולנו סופשבוע מקסים אור ואהבה, אילת.

 

[blg]

האמת? (יצאה הודעה ארוכה)

אני לא בטוחה שאנחנו חושבות אותו דבר על "קדושת החיים" אפילו ששתינו שתינו קוקטיל אונקולוגי. אני מאמינה (ותמיד האמנתי) שאיכות החיים חשובה מאורכם כלומר אני תומכת בהמתת חסד הן ע"י המנעות מטיפול והן בעזרה לאדם לסיים חייו (עם מגבלות שלא אפרט כאן כי זה לדיון פילוסופי) יותר מזה? אני מאמינה שהטרוריסטים רואים את הדברים כמונו ביחס לעצמם, כלומר: גם הם רוצים בריאות, רווחה פיזית, שמחה לילדים שלהם, בריאות להורים שלהם וכו'. אני חושדת שמשהו השתבש בהבנת הדרך הנכונה להגיע לשם. כלומר הם מאמינים שהמערב / היהודים /ההודים/ הבריטים/ הטורקים (לא משנה מי) מונעים מהם בדיוק את זה. לכן הם "מקריבים" עצמם על מזבח המטרה. חשוב חשוב לא לחשוב שאני תומכת בטרור / טרוריסטים / פיגועים או משהו כגון זה. אני רק אומרת שלשיטתם (השגויה) הם מנסים להשיג בדיוק את מה שאנחנו עצמנו רוצים. אני מניחה, שהם לא מפיקים הנאה /אושר מגרימת הכאב אלא שהם מאמינים שזה יקרב אותם אל המטרה. אני ממש מקווה שאני צודקת כי אם הם נהנים מגרימת הכאב כשלעצמה אז יש בעיה גדולה בתפיסת העולם הבסיסית שלי... בכל מקרה גם אני כמעט ולא שומעת חדשות, חליתי בדיוק כשהתחילה האינתיפדה הנוכחית ואני מודה שהיא עוברת לידי, אני לא מתעניינת, מנותקת לחלוטין, מרגישה שכל זה לא ממש קשור אלי. לפני חודש שמעתי הרצאה על טראומה וגיליתי שאחד הסימפטומים של טראומה הוא "שיבוש ברגישות" (אין לי שם טוב יותר) נהיים מאוד רגישים לסוגים מסוימים של גרויים ומאוד אטומים לסוד אחר של גירוי. חשבתי לעצמי - אוי זו אני! מחד נהייתי בכיינית שזה לא יאמן ( ראיתי סרט בוידאו ולא יכלתי להפסיק לבכות באומללות אמיתית) ומצד שני איזה ניתוק מוחלט מסבל אחר. אני לא יודעת אם "אין לי דעות פוליטיות" ואם בכלל יכול להיות מצב כזה, עדיין יש לי עמדות ביחס לחיים / לסכסוכים סינ"ל / לכלכלה / חינוך וכו'. ואני מסכימה, מסכימה. מסכימה! שחשוב לראות את העולם באור ואהבה.

 

[מלמלה]

משהו

גם אני תמהה על כך שהרבה אנשים לא מעריכים את מה שיש ואת זילות החיים בעולמנו אני מצצרפת משהו שכתבתי די ממזמן והוא נראה נכון גם לימים שלנו לצערי