פילוסוף רוחני33
Well-known member
אמרתי בטלפון לידידה טובה שהחונך שלי אומר לי שרבים אתי בכפר כי אני עושה מבטים מאיימים וקולות אובססיביים לא נעימים. היא אמרה שהסיבה היא שאני מתפרץ וצועק ולכן פוחדים ממני, ושעליי להיות עדין ולא להתפרץ. יש אנשים בכפר שמסתכלים עליי יותר מדי וזה מטריד אותי, וכשאני מבקש להפסיק לא מקשיבים. החונך אמר שחברים מסתכלים עליי כי פוחדים שאתקוף אותם. יש בזה משהו. אולי צריך להתעלם, לחייך ולסובב את הראש. לא לריב. אני מתפרץ גם כי מאיימים עליי באלימות וזה מפחיד אותי. הכפר שלי בעייתי וקשה, צריך להתמודד עם אנשים לא נעימים. אני לא רוצה כלום, יש לי חיים טובים. אולי באמת לא כדאי להגיד לזרים להאמין לי, לא בהכרח בגלל טעות בניסוח אלא פשוט כי מסוכן לדבר עם זרים ולהתעמת אתם. אני חושב שמזה החברים פוחדים, שהייתי מדבר עם זרים. לחבר, לשוטר ולשופט אפשר להגיד תאמין לי.