הרהרתי לי ב- Fallen Angel וחשבתי...

[אלעד אברון]

הרהרתי לי ב- Fallen Angel וחשבתי...

למרות שהסדרה מציגה את המיתולוגיה היוונית, יש בה הרבה אלמנטים נוצריים... מלאכים, שדים, מאבק בין חושך לאור, איליי.... ואני אמנם שפוט של המיתולוגיה הנוצרית, אבל לפעמים זה נראה לי... מוגזם. כלומר, אין לי בעיה עם מלאכים, ואין לי בעיה עם איליי... אבל... לפעמים לא נוח לי עם זה. כלומר, יש מקומות שבהם זה פשוט מיותר. מה אתם חושבים?

 

[אלת הירח]

אז ככה

מצד אחד יש כאלה שאומרים שהסדרה כבר מזמן (בעונה הראשונה אפילו) חרגה מהיצמדות למיתולוגיה היוונית. יש מיתולוגיה יהודית (עשרת הדיברות, עקדת יצחק, דוד וגוליית), מיתולוגיה נורדית, מיתולוגיה יוונית והתייחסות להרבה מאושיות התרבות האמריקאית, אז למה לא נצרות אם כבר אנו עוסקים בריבוי תרבויות? מצד שני, יש לי בעיה כשזה מתחיל להתערבב. כשבנוסף לשדות האליזיים וטרטרוס פתאום יש גם גן עדן וגיהנום. אני גם אישית לא אוהבת את כל הקטע עם מלאכים ושטן. בקשר לאיליי, הוא עצבן אותי על ההתחלה, כמו כל דמות קדושה מדי. שנאתי את השינויים שחלו בגבריאל אחרי הפגישה הראשונה איתו. אבל הכי עצבן אותי זה שאחרי כל העונות שבהן זינה היתה עצמאית ולא דתית, פתאום היא מתפללת לאיליי. זה, מבחינתי, היה ממש לא במקום.

 

[אלעד אברון]

אני אולי לא מעריך את התורה של איליי

אבל אני מעריך מאד את הדמות. מאז שפגשנו אותו, איליי תמיד פקפק בעצמו ובאמונתו. כל כמה זמן ראינו אותו שואל "יכול להיות שטעיתי?" או "יכול להיות שאני עושה מה שלא הייתי אמור לעשות?". במיוחד רואים את זה ב- Fallen Angel. איליי הוא בן אדם שלא משנה עד כמה הוא יפקפק בעצמו ובדרך שלו, הוא ישאר יציב וחזק מספיק על מנת להתמודד עם מה שבא מולו. הוא היה באמצע משבר אמונה, אבל כשאראס בא להרוג אותו, הוא היה חזק, והיה גאה, והקריב את עצמו למען המטרה, וזה לדעתי עושה אותו יותר מסתם קדוש מעונה עם שגעונות גדלות.

 

[Dafi the Mighty]

אני אישית...

לא אוהבת בכלל את כל הגן עדן, גיהנום, המקום הזה שאליו הולכות אמזונות... אהבתי את זה שהיה רק מיתולוגיה יוונית, לא מסביב לזה. בסדר, את הקטע התנכ"י זה היה בסדר איכשהו, אפילו מאד אהבתי את זה. אבל לא אהבתי את זה שטרטרוס פתאום איבד את המשמעות שלו... גם ממש לא סבלתי את כל הקטע הנוצרי, בעיקר ב"אימהות", שטבלו את איב והיא פתאום נהפכה ל"טהורה". לא היה כיף.

 

[אלת הירח]

גם אני ממש סלדתי מההטבלה

 

[אלעד אברון]

הממם... לפי איך שאני ראיתי את זה...

איב לא נהפכה לטהורה. היא ראתה את עצמה טהורה, וזה מה שחשוב. תחשבי אחורה ל- Forgiven. זוכרת את הכד ש- ´מטהר אותך מחטאיך´? זינה ידעה טוב מאד שזה שטויות, והכל פסיכולוגי. גם גבריאל, ואני מאמין שגם טארה. אבל אנשים צריכים להאמין במשהו לפעמים, כדי שיהיה להם יותר קל להאמין בעצמם. חוץ מזה, לדעתי נגמר להם הקטע של המיתולוגיה היוונית. כמה אפשר לסקור את זה? לדעתי מה שמיחד את הסדרה זה שהיא לא מוגבלת לסיפור מצומצם, אלא מופשטת, חוקרת תחומים רבים ונותנת לגיטימציה וייצוג לכל מיני דעות ואמונות שונות, מאין הומאז´ להסטוריה והאמונות האנושיות..... קשה להסביר את זה. -אלעד

 

[Dafi the Mighty]

נו...

כן, אני מסכימה איתך. אבל אני נורא אהבתי את זה של המיתולוגיה היוונית. לא אהבתי את כל הסיבוכים שעשו אח"כ. שזה הולך לזה, זה הולך לזה, זה נולד בזה מחדש... פשוט אני אישית לא אהבתי את זה.