מוריה קן ראש העין
New member
הרהרתי לעצמי (ואשתף גם אתכם)
למיטב הבנתי, האדם הפוסטמודרני הממוצע עבר רידוד ורגרסיה. עזב את ערכיו התבונתיים וחזר לרמה כלשהי של אינסטינקט בלבד. עקב אותה מתקפה מ]ורסמת על החושים הוא מנותק כמעט לחלוטין, חי במין תקופת זמן לא ברורה כלל. אם כן, מה טומן בחובו העתיד? האם הוא יהיה מזהיר ונהדר - ימצאו תרופה לסרטן, תהיה דרך חדשה להורדת שיערות בבית השחי, יהיו רובוטים שיכינו לנו קפה? (במחשבה שנייה, הדברים האלה אינם מרגשים כל כך (מלבד הראשון**). למעשה אני חושבת שרק חדדתי לעצמי את ההרגשה שהכל שטויות בתקופה הזו) ומצד שני, יש צורך בפסימיות. האדם העכשווי אינו אלא יצור מגודל שלא מסוגל להתמודד עם הדברםי המורכבים באמת. אז מה? אבדון? חור שחור בקצה המנהרה? מה דעתכם ידידיי?
למיטב הבנתי, האדם הפוסטמודרני הממוצע עבר רידוד ורגרסיה. עזב את ערכיו התבונתיים וחזר לרמה כלשהי של אינסטינקט בלבד. עקב אותה מתקפה מ]ורסמת על החושים הוא מנותק כמעט לחלוטין, חי במין תקופת זמן לא ברורה כלל. אם כן, מה טומן בחובו העתיד? האם הוא יהיה מזהיר ונהדר - ימצאו תרופה לסרטן, תהיה דרך חדשה להורדת שיערות בבית השחי, יהיו רובוטים שיכינו לנו קפה? (במחשבה שנייה, הדברים האלה אינם מרגשים כל כך (מלבד הראשון**). למעשה אני חושבת שרק חדדתי לעצמי את ההרגשה שהכל שטויות בתקופה הזו) ומצד שני, יש צורך בפסימיות. האדם העכשווי אינו אלא יצור מגודל שלא מסוגל להתמודד עם הדברםי המורכבים באמת. אז מה? אבדון? חור שחור בקצה המנהרה? מה דעתכם ידידיי?
