הרומנים ויהודי אודסה

[גרשון לב]

הרומנים ויהודי אודסה

אין גבול לסיפורי השואה ודומני שאין עם שיש לו "סיפורים" מעין אלה. אני קורא עתה את ספרו של ש. אבני: "מסיפורי בית הכלא של אסיר ציון ברומניה": ספר הפותח צוהר ליהודות ולציונות ברומניה, עליהן כמעט לא ידעתי. המחבר - פעיל עליה - נזרק לבית כלא מתחת לאדמה ושם הוא מבלה בתא, עם 40 אסירים, חלקם רוצחי יהודים ורובם שונאי ישראל פתולוגיים.בעמ' 76-77 הוא מספר: רומניה הצטרפה לצבאות היטלר בשנת 1941 וצבא רומניה כיתר את אודסה וכבש אותה באוקטובר 1941. הרומנים לא ידעו נפשם מרוב שמחה וחגגו את מצחונם ברוב פאר ושתיה. עד שב- 22 לאוקטובר 1941 התפוצצה פצצה במרתפי המפקדה הרומנית: עשרות קצינים נהרגו, כולל מפקדם הראשי. מאות אנשים - רובם יהודים - ניתלו על פנסי העיר. ניתנה פקודה ע"י המפקד הראשי, הגנרל אנטונסקו, להרוג 100 יהודים על כל רומני שנהרג. נאספו כל היהודים שיכלו להם, כלאו אותם והשחיטה החלה. זאת בנוסף למעללים אחרים של צבא זה ברחבי רוסיה, שלא לדבר על טרנסדניסטריה ועוד. ש. אבני, שכאמור נכלא עם רוצחים כגון אלה, הוא אדם בעל רמה תרבותית גבוהה, מספר את סיפוריו באורך רוח, לעתים נדמה שהיה משקיף מהצד. מומלץ מאד.

 

[בני הרשקוביץ]

תודה שאתה משתף אותנו

כל מידע זה חשוב

 

[ענת אדרת]

מזעזע, לא ידעתי

וקשה להאמין שיהודים ניצלו מהתופת הזו, שמרו על שפיותם, והקימו משפחות. תודה רבה גרשון.

 

[zipil18]

הרומנים ויהודי יאסי.

האם אתם יודעים מה קרה לגברים היהודים ביאס בזמן הכניסה של הגרמנים לרומניה? הרומנים אספו את כל הגברים היהודים למקום אחד. הכניסו אותם לרכבת משא ארוכה במיוחד. אטמו אותה והסיעו אותה הנה ושוב עד שכל הגברים נחנקו בה ומתו. גופותיהם נזרקו דרך החלונות החוצה, ונאמר לנשים, שמי שיבוא לאסוף גוויה מן המקום, ימצא את מותו שם. לפני 24 שנים נסענו לסיור שורשים עם בעלי ושלושת ילדינו. בעלי יליד יאס.הוא התייתם מאביו וסבו ביום אחד,בפוגרום הנ"ל, כשהיה בן שנתיים. על אף שהיה רק בן 12 כשעזב את רומניה,וכשחזרנו לשם, היה בן 45, הוא זכר והראה לנהג האוטובוס את הדרך לקבר האחים, שלשם נאספו שלדי המתים, אחרי שנים רבות. המדהים היה, שבעלי הילד, שהיה נוסע עם אמו לאזכרה לשם,יכול היה לשמש מורה דרך להגיע למקום הנורא הזה. ילדי ואני לא נשכח את הביקור המרגש הזה לעולם.

 

[zvikurz18]

פרעות יאסי 29 ביוני 1941

הפרעות ביהודי יאסי בוצעו בפקודתו של יאן אנטונסקו ראש הממשלה באישור הגרמנים , שהכין את הפעולה זמן רב לפני התאריך הנ"ל, הוא הורה לפנות מן העיר את כל היהודים ולחסל ללא רחמים כל יהודי , שיפתח באש על חיילים רומנים וגרמנים. ביום שבו היו אמורים לפנות את כל יהודי העיר בתכנית הידועה בשם "ניקוי שטח" היו ביאסי 45,000 יהודים . במאי 1942 במפקד של " בעלי הדם היהודי" נמצאו בעיר 32,364 יהודים לפחות 12,000 יהודים נטבחו בפרעות. רצף המאורעות הרצחניים שהתרחשו ביאסי החלו ב-22 ביוני 1941 . ב24 ביוני 1941 לאחר מתקפת האווירית סובייטית על העיר נפוצו שמועות על קנוניה של היהודים שכביכול סייעו לבחור את מטרות הפצצה . לאחר המתקפה האווירית השנייה ב26 ביוני 1941 אשר גרמה להרס והפילה חללים , גברה ההיסטריה האנטישמית הרומנים טענו שהיהודים הקומוניסטים ביאסי היו חשודים כשותפים להרג .באותו יום נהרגו האזרחים היהודים הראשונים. ב-27 ביוני 1941 האשים הקצין הממונה, ראש המשטרה את האוכלוסייה היהודית בקשרים עם הסוכנים הסובייטים. בליל שבין 27-28 ביוני 1941 פשטו מעשה הרצח ביהודים וב28 ביוני החלו המצערים ומעשי הביזה והאלימות בליל שבין 28-29 ביוני 1941 תוכננה במרכז העיר מזימה נרחבת ובה נורו כדורי סרק על כמה פלוגות רומניות-גרמניות כדי ליצור את הרושם של מתקפת מחבלים שנגרמה בעידוד היהודים. ב-29 ביוני החל הטבח עם מעצרם של מספר רב של יהודים,היהודים הובאו לחצר הקסטורה ע"י זקיפים חיילים ושוטרים תחת מטר של מכות והתעללות נוראה וחלקם נורו ברחובות. בחצר נרצחו במשך יום אחד כ-5000 יהודים, כאשר בשעות הצהרים החלו אנשים לירות מהבניינים הסמוכים במכונות ירייה וברובים אוטומטיים לעבר האנשים שכונסו במקום. בליל ה-29 ביוני עם עלות השחר של ה-30 ביוני נלקחו היהודים שנשארו בחיים לתחנת הרכבת היו 2 רכבות בכל קרון נדחסו יותר מ-120 איש, שהקרונות היו מיועדים ל -30 איש בלבד חלק מהקרונות היו ללא פתחי אויר וחלקם היו מיועדים להובלת בעלי חיים, בקרונות שהיו פתחי אויר הם נסגרו בקרשים עם מסמרים. לסיכום בפרעות יאסי נספו כ-15000יהודים מהם 8000 בעיר עצמה וכ- 7000 בשתי "רכבות המוות".

 

[zipil18]

תודה שהוספת את הרקע ההיסטורי.בעלי

קנה את הספר "הקדמה לרצח" מאת ז'אן אנצ'ל שיצא בהוצאת "יד ושם" ב-2003,וקראנו על הפרעות ביאסי מן ה-29 ביוני 1941. הספר מומלץ ביותר. צריך לב חזק לקרוא על הזוועות, גם בו וגם בחומר תיעודי אחר על השואה. כשאני קוראת, זולגות הדמעות מעצמן, וזה לא משנה אם זה על ורשה, מקום הולדת הורי, או רומניה או גלות אחרת שנתחסלה.