הרופאים יודעים שגראס זה מזיק
ויש אינספור מחקרים שגם מראים עד כמה הוא מזיק לתפקודי המוח.
אבל צריך לזכור שכאשר רושמים למישהו מירשם לגראס רפואי מדובר הרבה פעמים על חולים סופניים או חולים שסובלים מכאבים כרוניים. ובמקרים האלה הנזק של הגראס עדיף מאשר בלי. אותו עיקרון חל על משככי כאבים גנריים ממשפחת האופתיים (מורפיום לצורותיו).
ולהם גם השפעות קשות מאוד, מלבד העובדה שהם ממכרים.
הנה ציטוט שמפרט את הנזקים של הקאנביס:
"
הספרות המדעית מוכיחה באופן חד משמעי כי הקנאביס הינו חומר מסוכן ומזיק. להלן סיכום חלקי של הנזקים המוכחים מדעית הנגרמים עקב שימוש בקנאביס. הנזקים מתחלקים לשלוש קבוצות: נזקים פיזיולוגיים, נזקים נפשיים נזקים קוגניטיביים ותפקודיים. עוצמת הנזקים קשורה כמובן לרמה, לתדירות, למשך השימוש ולגיל המשתמש.
הנזקים הפיזיולוגייים הנגרמים על ידי הקנאביס כוללים פגיעה במערכת הנשימה ופיתוח שיעול כרוני, האצה בקצב הלב ועלייה מתונה בלחץ הדם (המהווים סיכון להתקפי לב בקרב אוכלוסיות בסיכון), עלייה בסיכון להתפתחות סוגים שונים של מחלות ממאירות - בעיקר סרטן בחלל הפה, בלשון, בראש, בצוואר ובריאות. כמו כן ישנן הוכחות מדעיות על פגיעה במערכת הרבייה והפוריות בעקבות הפחתה ברמת ההורמון הזכרי טסטוסטרון ותאי זרע. בקרב בני נוער שהתחילו לצרוך מריחואנה לפני גיל 17 נמצאו פגיעות בהתפתחות המוח (מוח קטן יותר), ובגובה ומשקל נמוכים בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
הנזקים הנפשיים הנגרמים על ידי צריכת קנאביס כוללים סיכון לפתח דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, עליה בתוקפנות ובהסתברות למעורבות באלימות ובנטייה אובדנית וסיכון להתקף פסיכוטי, במיוחד במקרים של שימוש ראשון, ריכוז גבוה של THC או נטייה לתחלואה נפשית. שימוש כרוני עלול להוביל להתמכרות פיזיולוגית ונפשית, ונסיון גמילה מההתמכרות מלווה בתחושות קשות של חוסר מנוחה, עצבנות, חרדה, הפרעות בשינה, תוקפנות, חוסר תיאבון, רעד שרירים, שינויים בקצב הלב ובלחץ דם, הזעה ושלשולים.
הנזקים הקוגניטיביים והתפקודיים הנגרמים על ידי צריכה של קנאביס כוללים פגיעה בזיכרון לטווח קצר ובכושר הלמידה שנמשך שבועות אחרי השימוש, העשוי לגרום לנשירה סמוייה וגלוייה מהלימודים. התפתחות של סנדרום הנקרא בספרות המדעית "סינדרום חוסר מוטיבציה", המאופיין בירידה משמעותית בהתלהבות ובדחף האישי, במוטיבציה ובשאפתנות, באדישות לגבי העתיד, בתחושת כבדות, בטווח קשב קצר, בקלות הסחת הדעת, בירידה בכושר הריכוז ופגיעה כללית ביכולת השיפוטית ובזיכרון. סינדרום של חוסר מוטיבציה הוא מבין הפגיעות המדווחות ביותר בספרות בעקבות שימוש כרוני במריחואנה, והוא קשור אצל צעירים לירידה משמעותית בציונים ואצל מבוגרים לירידה בביצועים במקום העבודה. פגיעה בתפקוד הנוירו-פסיכולוגי המתבטאת ברמת משכל (IQ) הנמוכה בכ- 6-7 נקודות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הפגיעה ב-IQ בולטת יותר בקרב המשתמשים הכרוניים. ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם עלולים לסבול מחסך בכישורים הקשורים בפתרון בעיות, בזיכרון וביכולת ריכוז. זאת בנוסף לסיכון לתסמונת גמילה. השימוש בקנאביס גורם לזמן תגובה איטי ופגיעה בקואורדינציה, בשיווי-משקל ובתיאום תפיסתי-מוטורי המשפיעים משמעותית על הנהיגה ועל ההסתברות להיות מעורבים בתאונות קטלניות."
מקור לציטוט:
http://www.antidrugs.org.il/template/default.aspx?catid=411
