הרחקת נשים מעמדות כח

siv30

New member
הרחקת נשים מעמדות כח

התשובה הפמניסטית למחקר שהוזמן ע"י צה"ל בנושא "נשים בתפקידי לוחמות" היא שהמחקר משרת את האליטות הפוליטיות ונועד להרחיק את הנשים קודם מעמדות בצבא אבל מאוחר יותר, מעמדות כח בחיים האזרחיים http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/563/776.html עכשיו, אני לא מצליחה להבין את המסקנה הדדוקטיבית הזאת. איך מייחסים לגוף כזה כוחות מאגיים היכולים "לבנות" או "להרוס" עמדת כח. אומנם אנחנו רואים יותר גנרלים בפוליטיקה הישראלית מאשר ביתר העולם, אבל בעולם העסקים לא נראה ש"החונטה" הצבאית התשלטה כבר ונראה לי שהתשובה של הארגונים הפמניסטיים קצת צולעת.
 

יונית א

New member
עמדות כוח -למי?

המאמר של דר אסתר הרצוג אינו מחקרי במהותו,אלא מייצג את תפיסת עולמה . מאידך - אי אפשר להתעלם ממעגלי הכוח הקשורים זה בזה- בין תפקידי צבא בכירים, תפקידי נהול במגזר הצבורי, ותפקידים פוליטיים. כל זה מייצג כוח. אכן מרבית אנשי העסקים ,אינם אנשי צבא לשעבר (אבל גם רובם אינם נשים). אבל בכל המיגזר הצבורי- הקשרים החבריים של מי שאכל מאותו מסטינג ושתה מאותה מימייה , משפיעים על קבלת ההחלטות. את מתייחסת בעיקר לחברי כנסת, ראשי עירייות , ודמויות מוכרות. אבל כמו שכתבה לפני כמה ימים אימא של רום, הרי גם בבתי חולים חלק ניכר ממשרות הניהול הבכירות הם של רופאים צבאיים לשעבר, תפקידי מנכ"לים במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הם לעיתים קרובות של אנשי צבא או מקורביהם , שלא לדבר על כל אותם גופים שפחות חשופים לצבור ,(רשות עתיקות, החברה לפתוח עכו העתיקה ודומיהם). אין לראות בדבריי אמירה נגד תפיסת התפקידים הנ"ל על ידי אנשי צבא לשעבר, יתכן שיש במכלול התכונות המתגבשות בשנות השירות הצבאי, מכלול שנכון ומתאים לתפקידים אחרים. אבל היות ונשים אינן משובצות לתפקידים בכירים בצבא, וגם אם כן,אינן שותפות לקליקות החברתיות (אוכלי המסטינג), ולכן מטבע הדברים לא מוצאות את מקומן במיגזר הצבורי באותה קלות שקצינים בני אותה רמה מוצאים.
 

siv30

New member
את יודעת מה ../images/Emo35.gif ממש לא נראה לי

אני לא חושבת שצבא עושה "שידרוג" לגברים, גם לא לאלה שנמצאים בתפקידים בכירים. יתכן שאת צודקת בעניין הקליקות החברתיות, אבל שוב זה גם לא יכול להיות כי רוב השירות הציבורי מבוסס על נשים , אומנם הן לא מככבות בתפקידים ניהוליים בכירים, אבל התשתית היא נשית. דווקא ברמה של שירות הציבור אני חושבת שנשים אשמות כי הן לא מספיק עירות לזכויות שלהן. החוק מאפשר לטפל באי יצוג הולם או אי קידום על פי הכללים.
 

יונית א

New member
התשתית היא נשית- בטח

אבל חפשי למעלה. לא בתשתית הנמוכה- בינונית. זה בכלל לא קשור לזכויות או לחוק. מדובר על מכרזי נהול, יש וועדות ומיונים- מי שעובר את הסף יכול להיות גבר או אישה. במקרה- הרוב הם גברים. כשראש עיר רוצה למנות לעירייה מנהל מחלקת חינוך- הוא בוחר את מנהלת בית הספר הטובה ביותר ברשות המקומית? לא. הוא בוחר את החבר של החבר שלו. הוא אומר ש"בו יש לי אימון" "איתו נוח לי לעבוד" "עליו אני יכול לסמוך" למה? כי אכלו מאותו מסטינג. אי אפשר להתעלם מרשתות הקשרים החברתיים שמאפשרים עמדות כוח בקליקות סגורות. (אגב, זה לא חייב להיות קציני צבא, יכול להיות שמהנדס העיר יבחר אליו את מי שלמד איתו יחד בטכניון,אבל ככול שיש יותר אנשי צבא לשעבר-יש פחות נשים). במסגרת כזו של מכרזים "תפורים" לא פלא שתרבות השלטון שלנו, היא כזו שמקדמת אנשים בשל קשרים יותר מאשר בשל כישורים. וכן, נשים לעיתים קרובות אינן מודעות ליכולות ולכוחות שלהם.
 
סיפור ששמעתי על "מסטינגיזם" כזה

כבר מתגבשת לי כאן "פינת הלילה הפסימית של אנטוניה" אני חייבת להפסיק עם זה. אבל בכל זאת - כי זה קשור גם לדיון הזה וגם לדיון של לפני כמה ימים בנושא "הם הלכו לצבא ולמילואים ומה זה נתן להם". זה נתן להם גישה למשהו שמהיום אקרא לו "מסטינגיזם". והנה -לצערי- דוגמא. היום סיפר לי מכר שלי שמעון, את הסיפור הבא: ייתכן שהוא יתמודד על תפקיד בארגון ציבורי מסוים. איך ולמה? אלוף בדימוס הוצנח להנהלת הארגון. הוא מעיף משם את כל המינויים הפוליטיים של קודמו, שהפך את המקום למסואב למדי ("מסטינגיזם א'). אבל מה? המסטינגיזם לא מוחלף בנורמות תקינות, אלא רק עובר ממסטינגיזם דתי או פוליטי למסטינגיזם צבאי. האלוף מביא אחריו את פיקודו. וזה הציע לידידי ראובן-פיקודו שלו- משרה ניהולית בכירה, וראובן מציע לשמעון ידידנו (מכירים מהצבא, ברור) לעבוד תחתיו. כולם קצינים קרביים. כמובן. עכשו, לפחות את 2 החוליות האחרונות, ראובן ושמעון, אני מכירה היטב. והם באמת יהיו נכס לכל מקום עבודה, אנשים טובים וחרוצים ואין לי ספק שיכולים להזיז הרים. אממה? ראובן הזה- זה שקיבל הצעה למשרה ניהולית בכירה, והוא כל כך בטוח שיקבל אותה שהוא כבר יכול לקרוא לחבר'ה...הוא באמת איש חרוץ ומוכשר שיהיה מנהל טוב, אבל חסר כל כישורים רשמיים- לא נסיון בניהול, לא תואר אקדמי, נאדה! כלומר במערכת רגילה סיכוייו היו נמוכים. לצד השתתפות בשמחתו- בכל זאת, עבודה בימינו זו שמחה- ניסיתי להסביר לשמעון מה לא בסדר פה.איך זה שההוא שמעליו, ראובן, מקבל משרה טובה ונחשקת בלי תואר ובלי נסיון? הוא פשוט לא הבין: הרי באמת יש להם את הכישורים לעשות את העבודה טוב. לשמעון יש גם את הכישורים הרשמיים, כלומר הוא היה עובר גם במכרז. אבל, הרי זו לא רק שאלה של כישורים. זו גם שאלה של שויון הזדמנויות. אתה לא מבין, שאפילו אם נניח שכולם טובים ונהדרים , הרי הדרך הזו לנהל דברים פוגעת בי, ובאחיות שלך, ובאמא שלך ובבנות שיהיו לך ובכל אשה שאתה מכיר, כי הן מחוץ למשחק?
 

siv30

New member
החובה שלנו לשנות את כללי המשחק

גם בכח אם נדרש. המצב שאת מתארת מוכר וקשה מאוד להוכיח אפליה. גם אם את מגיעה לבית הדין עם הסיפור הזה שלך, לא בטוח שתצליחי בדרך אל האושר. לכן, עלינו מוטלת המשימה להידחף ולהשיג את התפקידים הנחשקים, להוכיח שאנחנו טובות יותר, משתלמות יותר ועם אורך נשימה לאורך זמן. בסוף, משהו ישתנה.
 

לנטוש

New member
יש התקדמות (אף כי איטית)

היום יש חובה בהרבה תפקידים במשק הציבורי לצאת למכרז, להוכיח התאמה, תואר אקדמי ונסיון הם תנאים הכרחיים. במקרה שמנסים לעקוף, יש על מה להתלונן. נכון שיש תארים פיקטיביים או פיקטיביים למחצה (אוניברסיטת לטביה כמשל), אבל זו בכל אופן התקדמות. מה שעצוב הוא שבראש הפירמידה יושבים חברי הכנסת, ולהם - בשם הדמוקרטיה - אין שום כללים. להיות נהג ומזכירה של איש חשוב יכולים להספיק כדי להיבחר.
 

siv30

New member
היום גם בית המשפט מכיר

בזכות לייצוג הולם ובחובתו להגן על שיוויון בין המינים, דברים שלא כל כך ברורים מאילהם אם את בוחנת את העבר.
 

shandy

New member
מכרזים

לנטוש לא שמעת על בנית והתאמת מכרזים למועמדים או הפחדת מועמדים מתאימים לא לגשת למכרזים?
 

siv30

New member
../images/Emo45.gif אני שמעתי, גם נחשב ../images/Emo35.gif

בסקטור הפרטי פחות, בסקטור הציבורי יותר ולכי תוכיחי שאין לך אחות.
 

לנטוש

New member
אמרתי "התקדמות איטית"!

ברור שתפירת מכרזים קיימת, כמו שניתן לקנות תואר מאוניברסיטת לטביה (וסליחה מהסטודנטים האמיתיים שלה), ולזכות במכרז כאילו ע"ס כישורים. רק אמרתי שיש התקדמות, כי פעם גם זה לא היה. בכל אופן, לא כל מכרז תפור ולא כולם שקרים ורמאים. בסקטור הפרטי אין מכרזים, ושם הכשרון הרבה יותר קובע כי בעל הבית רוצה להרוויח. כמובן יש כל מיני סיטואציות, אבל זאת רוח הדברים.
 
למעלה