אימון בהתאפקות...
חנ`לה,לילדה בת ארבע,מותר עדיין להרטיב בלילה,כפי ששכיח למדי אצל למעלה מעשרה אחוז מהילדים בגיל זה.כדי שכל טיפול יצליח,היא צריכה להיות בעצמה מעונינת בכך.אחרת,חבל על הזמן.בתופעת ההרטבה אפשר לטפל או בסיבות,או בסימפטום עצמו.טיפול בסיבות,ממושך,ועד שמבינים אותן,הילדה כבר נגמלת מעצמה..בטיפול בסימפטומים,יש כמה גישות.האחת,טיפול תרופתי,שאינו בתחום התמחותי.גישה מקובלת יותר,נקראת ``אימון בהתאפקות``,דהיינו הגדלת כושר קיבול שלפוחית השתן,המכווצת עם הלידה,עד למלוא יכולתה לקלוט נוזלים.מבחינה פיזיולוגית,ישנו רפלקס מותנה הפותח וסוגר שלפוחית השתן בהתאם לכמות הנוזלים שבה.כשהיא מכווצת מדי,כבר אחרי מעט נוזלים הרפלקס,פועל,הנוזלים משתחררים,ללא פקוח.(ולכן יש לילד טיטול). הגדלת כושר הקיבול של השלפוחית למקסימום,מאפשרת גם לשרירי המפשעה,סביב השלפוחית,לתת לילדה תחושה כשהשלפוחית מלאה,שעליה להתפנות.ה``אימון בהתאפקות``,מטרתו להגדיל את כושר הקיבול של השלפוחית עד למקסימום,וליצור התנייה בין הוצאת הנוזלים לשירותים.בקצרה,בבית,אחה``צ,משעה 5 נניח,תני לילדה לשתות כוס מים(מיץ).בקשי ממנה להתאפק שעה (את מודדת זמן).בתום השעה קראי לה לשירותים.הרשי לה להתפנות.אם יכולה,בקשי ממנה להתאפק עוד שעה.חזקי בפרס.בקשי שתשתה עוד כוס מים.שוב בקשי ממנה להתאפק שעה,וחזרי על התהליך.המגמה,שהיא תהיה מסוגלת לשתות 4 כוסות מבלי להתפנות.אלא רק שעה אחרי הכוס הרביעית... בתהליך האימון,ובכלל,אין להעיר את הילדה בלילה להתפנות,או למנוע ממנה שתייה.עלייך להעביר אליה את האחריות והשליטה בהתפנות.והאימון בהתאפקות,יאפשר לה גם להתמודד מבחינה גופנית. הסבר על שיטה נוספת,בהמשך.