הריגה ברשלנות על טרקטורון

Brendan of DNA

New member
הריגה ברשלנות על טרקטורון

6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, פסילה לתקופה של 10 שנים, ו- 12 חודשי מאסר ע"ת הוטלו היום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על קבוע רעיד אשר הורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. ביום 24.8.01 נהג הנאשם ברכב מסוג טרקטורון, כשאין לו רשיון נהיגה או ביטוח בר תוקף. המנוח עלי גבוע ז"ל ישב בטרקטורון, אחרי הנאשם. הנאשם נהג כשחלקו של הטרקטורון בשולי הכביש, וחלקו האחר על הכביש, בניגוד לכיוון התנועה, מכיוון ערוער לכיוון צומת תל – ערד. כאשר הנאשם היה עדיין על הכביש, הגיע מכיוון תל – ערד רכב, אשר בו התנגש רכבו של הנאשם חזיתית. כתוצאה מן התאונה נהרג עלי קבוע ז"ל והנאשם נפצע קל. הנאשם גרם לתאונה והביא למות המנוח עקב נהיגה רשלנית, בכך שנהג בניגוד לכיוון התנועה, כשחלקו על הכביש וחלקו בשוליים, ללא אורות וללא רשיון נהיגה. פ 008045/02
 

Brendan of DNA

New member
תש כוחו של כבוד השופט

מאסר בפועל לתקופה של 24 חדשים, מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים משך שלוש שנים ו- 12 שנות פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה הוטלו היום בבית המשפט המחוזי בחיפה על עמיר בן עיסאם סעב אשר הועמד לדין והואשם בגין עבירות הריגה, נהיגה במהירות בלתי סבירה, נהיגה במהירות מופרזת, סטיה מנתיב נסיעה ו-נהיגה בשכרות. ביום 6.8.2002 בשעה 02.10 נהג הנאשם במכוניתו בכביש מספר 4 מכוון ראש הנקרה לכיוון נהריה. לפני עקומה יצא הנאשם לעקיפה במהירות גבוהה, וכשהשלים את העקיפה - תוך שהוא נוסע במהירות 104 קמ"ש במקום 80 קמ"ש - סטה עם המכונית שמאלה, חצה קו הפרדה רצוף וחסם נסיעת מכונית שבאה ממול. נהג המכונית השנייה ניסה "לברוח" ימינה, אך התנגש עם חזיתו בדופן הימנית של מכונית הנאשם. מעוצמת ההתנגשות נחצתה מכוניתו של הנאשם לשניים וכתוצאה מכך נהרגו שני הנוסעים שהיו עם הנאשם במכוניתו. שעתיים לאחר התאונה נמצא כי כמות האלכוהול בדמו של הנאשם היא 70 מ"ג. שימו לב לדבריו הקשים של כב' השופט יצחק עמית: "כפי שאמרתי לא פעם ולא פעמיים, לא כל אימת שביהמ"ש גוזר דינו של נאשם, עליו להדרש מבראשית לכל שיקולי הענישה. שיקולים אלו טבועים, ממילא, בשופט היושב על מדין, בבחינת "תבנית נוף" גזר דינו." "לא אכחד כי לעיתים אני חש כי תש כוחי לחזור להידרש לתופעה של הקטל בדרכים. קולמוסין נשברו ומקלדות נשחקו, ודומה כי הכל כבר נאמר ונכתב על התופעה - הן בפסקי דין והן בפורומים שונים, בתוכניות רדיו וטלויזיה, בתשדירי שירות, בהרצאות ובהסברה, ובהחתמות המוניות על עצומות למניעת תאונות. אלא שעולם כמנהגו נוהג. כפי שאמרתי בהכרעת הדין, כבר שנינו ולמדנו "אם שותים לא נוהגים", גם אם מדובר בכוס אחת של בירה. הנאשם שתה, נהג בפזיזות והנה מתינו מונחים לפנינו." "איני רואה להוסיף על הדברים, ועל השיקולים השונים בעניין הענישה בעבירות מעין אלו, במציאות חיינו, בה גרם מוות בכבישים הגיע לממדים של "מכת מדינה" "מלאכת גזירת הדין אינה מן הקלות, וקשה היא במיוחד בעבירות כגון דא. בעבירות הריגה או גרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים, הנאשמים הם על פי רוב אנשים נורמטיביים, אנשים מן היישוב, שאיבדו את עולמם של אחרים בשניה של הסח דעת או קלות דעת ופזיזות ואדישות, ובאותה שניה אף איבדו את עולמם שלהם, ולמצער, פגעו קשה בעצמם." "ברם, לאור המאפיינים המיוחדים של סוג עבירות אלו, והעובדה כי ברגיל, הנאשמים הם אנשים מן היישוב, אנשים נורמטיביים, הרי שהשיקול של השיקום בבחינת "החזרה למוטב" מצטמצם עד למאוד. גם שיקול ההרתעה האינדוידואלית, צופה פני עתיד מאבד ממשקלו. יש להניח כי לאחר אירוע כה טראומטי, הנאשם למד את לקחו והוא מצר באמת ובתמים על התאונה ועל אובדן שניים מחבריו הטובים, חברים שגדלו איתו מאז היה ילד, ולמדו איתו באותה כתה ובאותו בי"ס. " "העולה מן האמור לעיל כי בעבירות כגון דא, תופשים את הבכורה מטרות הענישה האחרות, והן – הרתעת הרבים ושיקול הגמול." "לענין השיקול האחרון – אי אפשר שלא לזכור כי בסופו של יום שני אנשים קיפחו את חייהם. רוצה לומר, כי הענישה בעבירות של תאונות דרכים צריכה להביע ולשקף גם את התוצאה הקשה שנגרמה בשל תאונת הדרכים בעטיו של הנאשם." פ 000451/02
 
למעלה