"הורים וילדים ומה שביניהם"
לשרה שלום רב וברוכה הבאה לפורום, ברוכה הבאה לפורום, תודה שחזרת והצגת שוב את שאלתך. סביר להניח שאין קשר בין ההיריון להתנהגות בנך – ילד בן שלוש , יודע שאימא בהריון וצפוי להגיע אח חדש הביתה. אין הוא מסוגל לדמיין בעיני רוחו את הסיטואציה, ובוודאי לא להגיב עליה למפרע. יכול להיות אולי, שלך יותר קשה בחודשים האחרונים, את יותר כבדה, יותר עייפה, אולי מוטרדת? מודאגת מן השינוי הצפוי? התנהלותך ומצב הרוח שלך יכולים להקרין על שלוות הנפש וההתנהגות של בנך. הילד אומר בהתנהגותו שקשה לו והוא מבקש עזרה. ממך נדרשת סבלנות רבה. רצוי לנסות לגייס עזרה ,בשעות שקשה לך. נראה לי שהניסיונות הרבים שעשית פעם ברכות, ופעם בעונשים,ופעם אחרת בהתעלמות בלבלו אותו. ילדים זקוקים להורים יציבים, עקביים, שבוטחים בעצמם ובדרכם. שווה לחשוב ולאמץ דרך חינוכית ולהתמיד בה. אחת הדרכים ללמוד הורות עכשווית ולקבל כלים עדכניים המתאימים להתמודדות עם ילדים היום היא סדנת הורים .(ממליצה לך בחום) אני דוגלת בגישה האדלריאנית, גישה הומאנית שחולקת כבוד לילד /לאדם /לזולת. לא מענישה ולא מתעלמת. מה כן? להתייחס לילד ולא לצעקות ולבכי. למצוא זמן קבוע ושקט במשך היום בו אתם יכולים ליהנות בצוותא. במקום לכעוס לנסות להבין: מה הילד אומר לי בהתנהגותו? איזה צורך הוא מביע? איך אני יכולה ללכת לקראת הצורך ,ולא להיכנע לתביעה ? לחפש ולהדגיש בפני הילד את אותם רגעים ומצבים בהם את שבעת רצון מהתנהגותו. להעביר לו את המסר שאוהבים אותו בכל רגע ובכל מצב, שהוא רצוי ומקובל כמו שהוא. איך מיישמים את כל האמירות הללו? אפשרות ראשונה עם הרבה הבנה לצרכים ,באהבה ובחום. אפשרות שנייה לומדים אותם לעומק ובהרחבה בקבוצת הורים. מה דעתך? עינת גבע , יועצת משפחתית, מומחית ביחסי הורים וילדים ומה שביניהם, מכון אדלר.
