שני1שםבדוי
New member
הריון והתקפי חרדה ../images/Emo53.gif
שלום, אני שני בת 29. יש לי כ"כ הרבה לפרוק ולכן אני מתנצלת מראש אם זה יצא ארוך. אני סובלת מחרדה חברתית בערך מגיל 17. לא תמיד אני "סובלת",יש תקופות שאני חיה עם זה טוב מאוד, אבל יש תקופות שזה ממש סבל. סבל לדבר בטלפון, סבל לדבר בפני אנשים זרים, סבל לדבר אחד על אחד, בלתי אפשרי לדבר לפני קהל. במשך השנים עברתי טיפול במשך מס' חודשים (בגיל 19) אבל לא היה מדהים. מה שכן היה מצוין בעיני זה טיפול קבוצתי התנהגותי שעברתי לפני כארבע שנים, היה מאוד טוב ולמדתי שיטות התמודדות. אבל לא תמיד זה עוזר. מגיל 19 נעזרתי בכדור נגד חרדות "קלונקס" אבל תמיד במינון מאוד נמוך (0.5 מ"ג), כבר שנים שאני נעזרת בו מעט מאוד, בעיקר בתקופות חרדה גדולות, בד"כ אני מסתדרת בלעדיו. הצלחתי להתקדם בחיים, סיימתי תואר שני, יש לי עבודה לא רעה. אני נמצאת בהריון ראשון, חודש רביעי. היה לי מאוד קשה להיכנס להריון, זה לקח כמעט שנתיים ועברתי לא מעט טיפולי פוריות. זו הייתה תקופה לא קלה אבל אני חושבת שבעלי ואני התמודדנו יפה. גיליתי בעצמי כוחות מפתיעים לטובה, למשל העובדה שמיד כשהיה צריך למדתי להזריק לעצמי ובכל הטיפולים הזרקתי לעצמי יום-יום, דבר שבחיים לא הייתי חושבת שאעשה. בזמן הטיפולים לקחתי קלונקס מידי פעם אבל לא באופן קבוע. עכשיו כאמור אני בהריון ולכן לא בא בחשבון לקחת שום תרופה נגד חרדה. ודווקא עכשיו החרדות מציפות אותי. אני יודעת שיש פה איזה מעגל שצריך לשבור. כי יש פה גם פחד מהחרדה ולא רק חרדה באופן נפרד. אני לא יודעת למה דווקא עכשיו, זה התחיל למעשה גם בטיפולים אבל הקלונקס הרגיע את זה, אני מאמינה שזה גם שינויים הורמונאליים וגם צבירת חוויות שליליות. אתם יודעים, ברגע שאני נתקפת חרדה זה כבר מלחיץ אותי לגבי הפעם הבאה וזה מין מעגל שקשה לצאת ממנו. ואני מאוד קשה עם עצמי. איך יש לי את היוהרה להביא ילד לעולם. מי אמר שאני לא אדפוק לו את החיים. אני לא מסוגלת לדבר בטלפון עם אנשים בלי להילחץ ולרעוד, מה אני אעשה אם זה יהיה מקרה חירום לילד. איך אני לא אעביר לו את החרדות שלי. מי אמר שאחרי לידה אני לא אכנס לדיכאון, הרי יש לי נטייה לחרדות. איך אני אמשיך לתפקד ככה בעבודה, כשכל יום הפך לי לסיוט, הפחד מטלפונים, הפחד מהכול. יש ממונה האחראית על הבוס שלי ועלי ואני צריכה לספר לה על ההיריון, אני בטוחה שהיא מאוד תשמח (היא ידעה על הטיפולים) אבל יש לי התקף חרדה בכל פעם שאני רוצה ללכת לדבר איתה, פחד שאני אביך את עצמי. התקף חרדה כוונתי קול רועד, פעימות לב מהירות, סחרחורת, יובש בגרון, רעד בכל הגוף. לסיכום, מצאתי את עצמי כלואה במין מעגל שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. חשבתי לגשת לטיפול אולם בכנות, זה מאוד יקר ואין לי כאלה סכומים. אשמח לשמוע על אופציות לטיפול זול יותר, ובכלל דברי עצה. תודה למי שהגיע עד הלום, אני מעריכה את ההקשבה, שני.
שלום, אני שני בת 29. יש לי כ"כ הרבה לפרוק ולכן אני מתנצלת מראש אם זה יצא ארוך. אני סובלת מחרדה חברתית בערך מגיל 17. לא תמיד אני "סובלת",יש תקופות שאני חיה עם זה טוב מאוד, אבל יש תקופות שזה ממש סבל. סבל לדבר בטלפון, סבל לדבר בפני אנשים זרים, סבל לדבר אחד על אחד, בלתי אפשרי לדבר לפני קהל. במשך השנים עברתי טיפול במשך מס' חודשים (בגיל 19) אבל לא היה מדהים. מה שכן היה מצוין בעיני זה טיפול קבוצתי התנהגותי שעברתי לפני כארבע שנים, היה מאוד טוב ולמדתי שיטות התמודדות. אבל לא תמיד זה עוזר. מגיל 19 נעזרתי בכדור נגד חרדות "קלונקס" אבל תמיד במינון מאוד נמוך (0.5 מ"ג), כבר שנים שאני נעזרת בו מעט מאוד, בעיקר בתקופות חרדה גדולות, בד"כ אני מסתדרת בלעדיו. הצלחתי להתקדם בחיים, סיימתי תואר שני, יש לי עבודה לא רעה. אני נמצאת בהריון ראשון, חודש רביעי. היה לי מאוד קשה להיכנס להריון, זה לקח כמעט שנתיים ועברתי לא מעט טיפולי פוריות. זו הייתה תקופה לא קלה אבל אני חושבת שבעלי ואני התמודדנו יפה. גיליתי בעצמי כוחות מפתיעים לטובה, למשל העובדה שמיד כשהיה צריך למדתי להזריק לעצמי ובכל הטיפולים הזרקתי לעצמי יום-יום, דבר שבחיים לא הייתי חושבת שאעשה. בזמן הטיפולים לקחתי קלונקס מידי פעם אבל לא באופן קבוע. עכשיו כאמור אני בהריון ולכן לא בא בחשבון לקחת שום תרופה נגד חרדה. ודווקא עכשיו החרדות מציפות אותי. אני יודעת שיש פה איזה מעגל שצריך לשבור. כי יש פה גם פחד מהחרדה ולא רק חרדה באופן נפרד. אני לא יודעת למה דווקא עכשיו, זה התחיל למעשה גם בטיפולים אבל הקלונקס הרגיע את זה, אני מאמינה שזה גם שינויים הורמונאליים וגם צבירת חוויות שליליות. אתם יודעים, ברגע שאני נתקפת חרדה זה כבר מלחיץ אותי לגבי הפעם הבאה וזה מין מעגל שקשה לצאת ממנו. ואני מאוד קשה עם עצמי. איך יש לי את היוהרה להביא ילד לעולם. מי אמר שאני לא אדפוק לו את החיים. אני לא מסוגלת לדבר בטלפון עם אנשים בלי להילחץ ולרעוד, מה אני אעשה אם זה יהיה מקרה חירום לילד. איך אני לא אעביר לו את החרדות שלי. מי אמר שאחרי לידה אני לא אכנס לדיכאון, הרי יש לי נטייה לחרדות. איך אני אמשיך לתפקד ככה בעבודה, כשכל יום הפך לי לסיוט, הפחד מטלפונים, הפחד מהכול. יש ממונה האחראית על הבוס שלי ועלי ואני צריכה לספר לה על ההיריון, אני בטוחה שהיא מאוד תשמח (היא ידעה על הטיפולים) אבל יש לי התקף חרדה בכל פעם שאני רוצה ללכת לדבר איתה, פחד שאני אביך את עצמי. התקף חרדה כוונתי קול רועד, פעימות לב מהירות, סחרחורת, יובש בגרון, רעד בכל הגוף. לסיכום, מצאתי את עצמי כלואה במין מעגל שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. חשבתי לגשת לטיפול אולם בכנות, זה מאוד יקר ואין לי כאלה סכומים. אשמח לשמוע על אופציות לטיפול זול יותר, ובכלל דברי עצה. תודה למי שהגיע עד הלום, אני מעריכה את ההקשבה, שני.