הריון ופחדים

[נעמה פנימה]

הריון ופחדים

בטח הנושא הזה חוזר כאן הרבה אבל כל כאב של כל אחת הוא שונה
אני בשבוע ה15 להריון כמעט ה16... ביום חמישי יש לי סקירת מערכות ראשונה.
מאז ההחלטה להיכנס להריון הכל מרגיש כמו רכבת הרים... לקח לנו משהו כמו 5 חודשים להיכנס להריון ואני והבן זוג שני שנינו אנשים מאוד רגשיים ומייד נקשרנו לתינוק וסיפרנו למשפחה וקיבלנו מאחותי ספרי הריון וקראנו והסתכלתי על דברי ילדים באייבי אבל אז בחודש 7 הייתה לי הפלה טבעית...
חודש אחרי כבר נכנסתי להריון שוב. ההריון הזה... והפעם היינו הרבה פחות תמימים... סיפרנו רק להורים וחיכינו... קראנו כל פעם על השבוע שעברנו ובערך בשבוע 9 או 9 כבר הרגשנו שעברנו את השלב הקודם והתחלנו שוב לקרוא ולהתלהב... בשבוע 11 בשקיפות גילו שיש שקיפות מעובה וחשד לבעיה כרומוזומית (הרופא נתן לנו סטטיסטיקנ של 1:2 ובבית חולים נתנו 1:16) שוב נזרקנו למערבות ממש קשה נפשית... עשיתי סיסי שליה פעמים כי לא הוציאו מספיק חומר בפעם הראשונה... כל פעם אחרי הסיסי שליה שבוע של חששות ופחדים מהפלה... ועברנו גם את זה. בינתיים התשובות חזרו בסדר של הסיסי שליה ועכשיו מחכים לתשובות של הציפ הגנטי.
אני ממש מפחדת מהסקירה ממש דואגת ששוב יגלו משהו לא טוב וששוב ניכנס למערבות... כלכך קשה לנו כל פעם.. אנחנו רק רוצים להרגיש הקלה, להיות שמחים ומאושרים וללא דאגות... אוף שוב לילות ללא שינה עד הסקירה.
יש לנו בת וכלכך רצינו בת אני ממש מפחדת לאבד אותה, אני יודעת שלאהוב עובר זה לא כמו לאהוב תינוק אבל אני אוהבת אותה ודואגת לה מאוד.

 

[idit84]

מבינה מאוד

היי נעמה,
קראתי את מה שכתבת והרגשתי כל כך מוכר. הסיפור שלי דומ. הריון ראשון ומרגש עם תוצאות מעולות של כל הבדיקות. קיבלנו המלצה לעבור אקו לב בגלל שלבעלי יש אוושה. באקו ל בשבוע 21 התברר שיש מום לב קשה ועברתי גרידה מאוחרת. 3 חודים לאחר מכן, נכנסתי להריון וכעת בשבוע 13. בשבוע 6 היה לי דימום רציני וחשבתי שזהו ואז התברר שיש לי המטומה ודיממתי עד לפני כשבועיים. בשקיפות, קיבלנו תוצאה מדאיגה 1:50 והרופאים הסבירו ששקיפות מעובה יכולה להיות אינדיקציה למום לב. עשיתי בדיקת הרמוני והתכוונתי לעשות סיסי שליה ואז הגיעו תשובות מההרמוני והחלטנו לא לעשות סיסי שליה ולעשות מי שפיר. החרדות כל הזמן שם, ביום, בלילה בחלומות, בצורך האובססיבי שלי להיות כל הזמן פה בקבוצה או לחקור באינטרנט על כל דבר בערך. יותר מזה, כל בדיקה שאני קובעת, אני חושבת מתי אקבל תשובות כדי לחשב אם אוכל עדיין לעשות גרידה ולא לידה שקטה. בעוד שבועיים יש לי סקירה ראשונה ואני יודעת שהלחץ רק יתעצם מיום ליום.
אין לי באמת פתרונות קסם, אלא בעיקר הבנה ואמפתיה. אני מנסה להעסיק את עצמי כמה שאני יכולה ובעיקר מאפשרת לעצמי להיעזר בקבוצה הזו ובחברים טובים ומשפחה. מחבקת ותומכת מרחוק ומקווה שהסקירה תהיה מרגיעה!!

 

[ספרקית]

סליחה על התגובה המאוחרת

מה שלומך? איך עברה הסקירה?
אני מקווה שהסקירה עברה בטוב והצליחה לשכך במעט את הפחדים.