אובדתעצות1
New member
הריון כימי
איכשהו לפני שבכלל הצלחתי לפסוק בדילמה הפנימית של מתי עוד הריון, נכנסתי להריון.׳
בכלל לא חשבתי על האפשרות כי לא ממש יצא לנו בכלל סביב הביוץ. אבל התחלתי להרגיש בחילות, אצלי זה מתחיל שבוע אחרי הביוץ, וכאבים ספציפים באגן, ואכן בדיקת הריון חיובית.
קשה לי להודות שבהתחלה היו לי המון תחושות מעורבבות, פחד, הלם, שמחה. מיד חשבתי שזה ממש לא אומר שאלד בעוד תשעה חודשים.
יום אחרי הבדיקות התחזקו והבחילות הפכו להקאות הקבועות, בעלי נכנס לחדר ואמר שהוא התגעגע לצליל הזה, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. מודה שרחמתי על עצמי. קשה מאוד להרגיש כל כך רע.
ואז יומיים אחרי הבחילות נרגעו וכבר ידעתי לבד שמשהו לא בסדר כי זה לא בא והולך אצלי, ואכן הפס נחלש והיום הוא נעלם. ואני מרגישה טוב שוב בגוף, אבל שבורה בלב באופן לא פרופורציונלי להריון כימי.... ברור לי שזה מתחבר לאובדן הקודם, לתחושה שהחלום הולך ומתרחק ואובדן אמון בגוף שלי.
אז זהו, צריך למצוא כוחות ולהמשיך לצעוד בשביל החיים... אבל היום אין לי.
איכשהו לפני שבכלל הצלחתי לפסוק בדילמה הפנימית של מתי עוד הריון, נכנסתי להריון.׳
בכלל לא חשבתי על האפשרות כי לא ממש יצא לנו בכלל סביב הביוץ. אבל התחלתי להרגיש בחילות, אצלי זה מתחיל שבוע אחרי הביוץ, וכאבים ספציפים באגן, ואכן בדיקת הריון חיובית.
קשה לי להודות שבהתחלה היו לי המון תחושות מעורבבות, פחד, הלם, שמחה. מיד חשבתי שזה ממש לא אומר שאלד בעוד תשעה חודשים.
יום אחרי הבדיקות התחזקו והבחילות הפכו להקאות הקבועות, בעלי נכנס לחדר ואמר שהוא התגעגע לצליל הזה, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. מודה שרחמתי על עצמי. קשה מאוד להרגיש כל כך רע.
ואז יומיים אחרי הבחילות נרגעו וכבר ידעתי לבד שמשהו לא בסדר כי זה לא בא והולך אצלי, ואכן הפס נחלש והיום הוא נעלם. ואני מרגישה טוב שוב בגוף, אבל שבורה בלב באופן לא פרופורציונלי להריון כימי.... ברור לי שזה מתחבר לאובדן הקודם, לתחושה שהחלום הולך ומתרחק ואובדן אמון בגוף שלי.
אז זהו, צריך למצוא כוחות ולהמשיך לצעוד בשביל החיים... אבל היום אין לי.
