הריון כפול-שאלה

הריון כפול-שאלה

אני ובת זוגתי שוקלות להיכנס יחד להריון נשמח לשמוע האם יש זוגות שעשו זאת ועד כמה הדבר מורכב (בעיקר החלק של שתי נשים נושאות הריון יחדיו) תודה
 

כאן הם

New member
רעיון מצויין ומאוד פרקטי

אין כמו שני ילדים בני אותו גיל בערך. זה ממש בעיה כשיש ילד אחד בן 3 והשני ילד בן 9: לכי תמצאי פעילות משפחתית משותפת שבה שני הילדים יהנו. זה גם מחזק את הקשר בין שני הילדים כי תחומי ההתעניינות שלהם והגישה שלהם היא אותו דבר באותו גיל. זה עוזר המון להורים כי הילדים יכולים לשחק ביחד באותו גיל... במקום לטפס ולריב אחד עם השני בגלל הפרש גילים. וזה גם פרקטי מהבחינה שאחת מכן יכולה לחזור לעבודה מייד והשנייה תטפל בילדים - חסכון בחופשות לידה. רענן
 
אחרי שקיבלת דעות של שני גברים


מוסיפה דעה נשית
(לא חוינו הריון זוגי, אבל היינו בסיטואציה שבה שקלנו להתחיל לנסות במקביל וירדנו מזה). קודם כל, להסתכל רק על החלק של ההריון עצמו בתור מדד למורכבות העניין זו טעות לדעתי. הריון מתחיל בניסיוונת להרות, ופה סיטואציה שבה שתיכן מנסות יכולה להיות מאוד לא פשוטה: גם במקרה שאחת מצליחה והשנייה לא, גם במקרה שאחת נקלטת עם תאומים, האם גם אז השנייה ממשיכה? ההריון עצמו יכול להיות קשה מאוד, במיוחד הסוף שלו. בתור אחת שאוטוטו מתחילה חודש שמיני, ממש לא היה בא לי שגם זוגתי תהיה עכשו באותו מצב כמוני, ולא יהיה לי על מי להתפנק
גם גידול של "תאומים" מהסוג הזה יש פוטנציאל לקושי (שכל משפחה תתייחס רק לנכד הביולוגי כאל שלה, של פער משמעותי בהיקשרות של האמהות לתינוקות - כל אחת לתינוק "שלה"). פה אני מסייגת ואומרת שאני מכירה שני זוגות כאלה, וממה שאני יודעת הנקודה האחרונה שציינתי ממש ממש ממש לא רלוונטית שם.
 

שמנתולה

New member
אני עם השבלולית

לא הייתי עושה את זה, ובמיוחד לא בהריון ראשון. המעבר להורות הוא חד ומאד לא פשוט, להכפיל את זה זה להוסיף התמודדות קשה שאין לכן שום מושג אם אתן מסוגלות לעמוד בה... פרה פרה... תתחילו באחד, תחוו הריון ולידה והורות ואם ימצא חן בעיניכן תוכלו בסיבוב השני להכפיל את ההימור. אני אמא לארבעה צפופים (נולדו תוך ארבע שנים) ואין לי ספק שהריונות מקבילים זאת משימה קשה מאד
 

כאן הם

New member
מעניין מאוד (בשביל גברים)

בתור גברים, אנחנו שוכחים (מתעלמים) מזה שהריון זה משא די קשה לאישה (תרתי משמע, פיזית, נפשית, ולוגיסטיקה). ונראה לי לשני הנשים שהגיבו יש נקודה טובה מאוד לגבי הנושא ששני נשים הן בהריון באותו זמן והקושי בדבר. אבל אני מסתכל לטווח ארוך, ואולי תסכימי איתי שתשע חודשים זה לא זמן קצר להתמודד עם בעיות, אבל אח"כ באות 18 שנים (לפחות) של התמודדות משפחתית. והרבה יותר קל כששני הילדים בערך אותו גיל. רוב המשפחות עושות ילדים בתחום מאוד צר של שנים (אני ואחותי למשל). אני ממש לא מבין, ממש, איך משפחות אחרות מסתדרות עם ילדים בהבדלי גילים גדולים. אפשר להשתגע כשיש ילד בן 3 עם ילד בן 9 וצריכים לעשות משהו ביחד וכל ילד הוא התמודדות שונה לגמרי בגלל גילים שונים. רענן
 
ממש אין צורך להשתגע..


אצלנו הוא בן 10 והיא בת 4 ומסתדרים מצוין. יש פעילויות נפרדות, כי יש להם חוגים נפרדים וחברים נפרדים, אבל הזמן המשפחתי משותף ויש לא מעט הנאות משותפות: טיולים, ים, בריכה, לונה פארק, מתקני שעשועים שווים, קונצרטים לילדים ועוד ועוד. מלבד זאת, הם משחקים הרבה יחד. החל מזה שהוא מסביר לה על המחשב ומקריא לה סיפורים, דרך משחקי דימיון וכלה בהשתוללויות משותפות.
 

כאן הם

New member
בכל זאת

בכל זאת, הרבה יותר קל כשהילדים קרובים בגיל. אפילו את מודה שאצלכם הילד והילדה הולכים לפעילויות נפרדות. סתם דוגמא בסיסית: לקחת את הילדה בת 4 לשחק בארגז חול במגרש המשחקים לפעוטים: הילד בן 10 יכול רק למות משעמום שם. או לקחת את הילד בן 10 לשחק כדורסל: הילדה בת 4 יכולה למות משעמום וחוסר עניין כי זה לא לגילה. אז כפי הנראה, צריכים להפריד את הילדים, וכל הורה צריך להיות בנפרד עם ילד אחד לפעילויות נפרדות שנדרשות. אני ואחותי יכולנו ללכת לראות את אותו סרט: היא רק שנה ומאוד קצת יותר צעירה ממני. כפי הנראה זה הסיבה שרוב ההורים בכוונה עושים ילדים קרובים בגיל, אפילו שרק מבחינה כלכלית זה הרבה יותר קשה (למשל, לשלם לשני גני ילדים או אוניברסיטאות באותו זמן). אני גם חושב שהורים לא רוצים "להתחיל מהתחלה" עם תינוק אחרי שיש להם ילד בן 10. רענן
 
לי יש אח שקטן ממני ב-10.5 שנים

חוץ ממנו יש לי אח שקטן ממני בשנה וארבעה חודשים. דווקא הוא ואני מעולם לא התחברנו לאותן פעילויות - הוא היה יותר בכיוון של כדורגל ואני בכיוון של פעילויות כמו ציור או קשר עם אנשים. דווקא לאחי הקטן אני מאוד מחוברת - מאז שהוא ממש קטן היינו מבלים ביחד הרבה מאוד זמן. הפרש הגילאים בינינו היה רק לטובה כי אני יכולתי לטפל בו ולהיות מעין אמא שנייה (לטוב ולרע). עד היום כשהוא חייל אנחנו מאוד קרובים וכך היה לאורך כל השנים. בעיני זה הרבה יותר תלוי בילדים מאשר בגילאים, אפשר למצוא המון פעילויות שמתאימות לכל גיל - כל ילדה תמצא את נקודת העניין שלה.
 
אז זהו שלא..

אני לא יודעת מה יותר קל ומה יותר קשה. אני שומעת גם על ריבים בלי סוף ותחרותיות בין אחים שקרובים בגיל. כך שזה לא יוצא יותר קל. אצלנו, למרות פערי הגיל, הילדים מאוד מאוד קרובים ואוהבים. אם נקלע לארגז חול, הם ישחקו בו יחד. אם נשחק כדורסל, הילדה תשותף באיזשהו אופן. ברור שזה דורש התאמה, אבל העיקר היא חווית הביחד, והיא מתקיימת לגמרי בין שניהם מתוך אהבה ורצון רבים.
 

D H S B S

New member
הריון כפול

אנחנו עשינו הריון במקביל. כשאני הייתי בחודש רביעי בת זוגי הרתה ואני נכנסתי לשמירת הריון. כבר פה מתחיל הקושי, שתי נשים שפוכות לגמרי שבקושי מתפקדות ובמקרה שלנו גם לא היתה לנו עזרה מאף אחד. תחילת הריון בדרך כלל זו תקופה קשה לגוף, עייפות, בחילות והקאות. אחרי שאני ילדתי בקיסרי, בת זוגי נכנסה לשמירת הריון. כלומר, אסור להתאמץ ורוב העבודה נפלה עלי. עייפה, הורמונלית, כאבים אחרי ניתוח, לא פשוט בכלל. כשהבכור היה בן כמעט 4 חודשים נולדה בתנו, אמנם בלידה טבעית, אבל גם בלידה טבעית הגוף עובר טראומה ויש החלמה. מה שיוצא זה שיש שתי נשים אחרי לידה, הורמונליות ועייפות מחוסר שינה, שני תינוקות שמתעוררים כל שעה וחצי שעתיים. כל העומס הזה הוא מבחן מאוד גדול לזוגיות. הדברים נעשו יותר קלים כשהילדים הגיעו לגיל שנה וחצי. למרות שאנחנו מרוצות עכשיו ממה שעשינו, הילדים מאוד מאוד קשורים אחד לשניה ממש כמו תאומים, לא היינו עושות את זה שוב. לגבי מה שנכתב על היקשרות לתינוק, אנחנו נקשרנו לתינוקות הלא ביולוגיים שלנו ולא היו לנו בעיות בנושא הזה. מבחינת המשפחה, לא היה הבדל בהיקשרות בין הביולוגיים ללא ביולוגיים, את שניהם מאוד אוהבים ומפנקים באופן שווה. אבל זה לא אומר שאצל כולם זה כך, ואין ספק שיש משפחות שחוות קושי בנושא ההקשרות. בקיצור, הייתי ממליצה לכן לשקול טוב טוב את הנושא, מאחר ומעבר מזוגיות למשפחה עם ילד זה קשה, אז מעבר למשפחה עם שני ילדים זה עוד יותר קשה. למזלנו צלחנו את זה, אבל לא הייתי לוקחת את הסיכון שוב.
 
השאלה אם יש סיבה מיוחדת לכך

אם שתיכן מבוגרות (מתקרבות ל-40 ומעלה) ויש חשש אמיתי שהזמן קצר אז הייתי שוקלת את זה. אם זה לא המצב- אז ההעדפה השיאית שלי היא שהילדים שלי יגיעו אחד אחד... וזאת מכל השיקולים שנכתבו כאן ועוד רבים אחרים
 

ik211

New member
תודה רבה על כל התגובות

אני החצי השני של צחוק מיתגלגל וזו השאלה שמעסיקה אותנו בימים אלו. אכן שתינו כבר כמעט 37 והשעון קצת מגביר את קול תיקתוקו... ויש גם כמה עינינים רפואיים קטנים לקחת בחשבון בכל מקרה עלו כאן כמה נקודות מעניינות למחשבה. אז תודה לכולם. אם יש עוד סיפורים ומחשבות על הריון כפול, נשמח לשמוע.
 

מיס פט L

New member
מנקודת המבט של הילדים

אני מצטרפת לכל המסתייגות, ומוסיפה: נכון שיש סיכוי טוב לקירבה משמעותית כשגדלים יחד מגיל צעיר, אבל עדיף לתינוק שנולד שיוכל ליהנות מהמשאבים הרגשיים והפיזיים שיש לשני הוריו בצורה מלאה ולא להתחלק בהם. תינוקות בהפרש קטן בהכרח יגיעו למצבי תסכול, שקשים להם, ואין לדעת איך הדבר ישפיע עליהם בהמשך חייהם. אם קרה בדרך הטבע שיש תאומים, אז אין ברירה ומתמודדים עם זה, אבל לא הייתי נכנסת מראש למעמסה הזו. רוב ההורים לתאומים שאני מכירה היו מעדיפים שהילדים יגיעו אחד אחד...
 

כאן הם

New member
את יכולה להסביר?

"תינוקות בהפרש קטן בהכרח יגיעו למצבי תסכול, שקשים להם, ואין לדעת איך הדבר ישפיע עליהם בהמשך חייהם." אז באמת, הייתי מאוד רוצה לדעת איך זה משפיע על תינוק שקיבל רק 50% תשומת לב מתוך 100% האפשריים? את מנסה להגיד שרק אצל משפחות עם ילד אחד הילד יוצא בסדר? ולעומת זאת, משהו לא יהיה בסדר אצל משפחות עם 4 ילדים, שאז אי אפשר שההורים יתנו את מלוא תשומת הלב לכל ילד? אולי גם לא לשלוח ילדים לצהרונים וגני ילדים כדי שהם יקבלו רק מלוא תשומת לב ורק מההורים? אני לא מבין מאיפוא בא הרעיון הזה שילדים צריכים תשומת לב ותקשורת ללא הפסקה מההורים. למעשה, ילדים רוצים את השקט שלהם ודווקא מעדיפים להיות עם ילדים אחרים בגילם, כולל אחים ואחיות. יש יתרונות ברורים לילדים שהיו צריכים להתמודד לבד עם דברים מסויימים. יש חסרונות ובעיות נוראיות עם ילדים שקיבלו יותר מידי תשומת לב ופיתחו תלות בהורים. אני גדלתי עם אחותי שהיא פחות משנתיים צעירה ממני, ואני זוכר די יפה שהיא קיבלה תשומת לב יותר ממני (בעיקר שהיו יותר בעיות איתה והיה צורך לתת לה יותר תשומת לב). לא קרה לי שום נזק. רענן
 
יש גם הרבה סיפורים

על הריונות מאוחרים. אני למשל ילדתי בגיל 36.5 ובגיל 42.5.. ואני מכירה לא מעט נשים שילדו בגילאים אלה ואף מאוחר יותר. כך שגיל 37 הוא לא גיל מאוד מאוד מאוחר לכניסה להריון. וגם אחריו יש עוד כמה וכמה שנים שיאפשרו לכן להוליד ילדים בהפרשים. גם אני מצטרפת לתיאור הקושי התפקודי בזמן הריון ואחרי הלידה. הגוף מותש ולעיתים גם הנפש, ולזה מתווספים המון לילות ללא שינה. חושבת שעדיף להפריד את ההריונות והלידות. לי גם נראה שיכול להיות קושי בהתקשרות בעת והעונה אחת לילד שילדת ולילד שלא ילדת. יכול להיות שלא, אבל זו אפשרות שאותי היתה מטרידה.
 

gal1gal

New member
זוית קצת אחרת

אנחנו אמנם לא עברנו הריון כפול אבל יש לנו בת בכורה (בת 6) ותאומות (בנות כמעט שנה). ברשותך לא אתייחס לקושי שאתן תעברו (למרות ש"רק" אחת מאיתנו ילדה את התאומות, לגדל תאומים זה לא קל בכלל), אני יכולה להגיד לך ממרומי נסיוני שמה שהכי חסר לי זה ההשקעה בילדות כל אחת בנפרד. עם הגדולה שהיתה יחידה וראשונה, השקענו שעות של זמן איכות, וזה ניכר, פה אנחנו "רצות סביב הזנב" ולפעמים אני עוצרת ואומרת לעצמי שמי שעושה את זה מבחירה, פשוט מפספס לעצמו ומפספס בשביל הילד
 
אנחנו עם ילדים בהפרש 8.5 חדשים

בבדיחות הדעת אמרנו שהיה לנו פנצ'ר, אבל זה כמעט. מאחר ולי היו קשיים רבים והריונות לא נשמרים וחששנו שהזוגה תתקשה גם היא התחלנו כשהייתי בהריון, ובנסיון השלישי נקלט. היום ממרומי גייל 12 13 אני יכולה לומר שיש לכאן ולכאן אבל לא הייתי יוזמת קרבת גיל כזו. השנתיים הראשונות זכורות לי כעבדות, כמותשות אינסופית, ולא היה להערכתי מספיק מקום, לא להורות של הראשונה, לא להריון עם השני וכשהוא הפציע היה ממש קשה. עם זאת, הקרבה בגיל מקרבת ביניהם מאד, וכל פעילות שהתאימה לאחת התאימה לאחר. בקיצור, לא הייתי ממליצה לתכנן כך, כמובן שמאד שמחה שלנו הייתה החוויה הזו. ואולי עוד נקודה, מזדכים על שלבים כמעט במקביל. לא היה אכפת לי לחוות שלבי התפתחות אחד אחד, לטוב ולרע. ואם היה לנו איזה בן 5 עכשיו זה היה יכול להיות נחמד...
 

luli83

New member
גם אני השתעשעתי ברעיון

אבל זה לא באמת רעיון טוב... תקופת ההריון עשויה להיות לא קלה כפי שקראת כאן, אני הקאתי מרבית ההריון ולא חושבת שהייתי מסתדרת היטב אם בת הזוג שלי היתה במצב דומה. גם בתקופה שאחרי הלידה צריך מישהי תיפקודית בבית, שיכולה לצאת לקנות דברים, לטפל בבית ולעזור עם התינוק, שני תינוקות ושתי יולדות נשמע לי מאוד קשה, וחבל להגדיל את הקושי. יש בזה משהו מאוד משמעותי בחוויה של האימהות ביחד, במיוחד אם זו לידה ראשונה, אבל זה מאוד קשה, ולא הייתי עושה את זה באופן יזום... בהצלחה
 
למעלה