הריון עם בן
אני בהריון ואתמול גילינו שזה בן.
אני מרגישה כל כך רע. רציתי בת ולקרוא לה על שם אימי.
כל הדמיונות והתרחישים בראש שלי היו על בת.
ידעתי שהסיכוי לבן שווה וניסיתי להזכיר את זה לעצמי כל הזמן.
אבל שום דבר לא עזר לתחושה הנוראית שיש לי ולבכי שלא מפסיק.
ואני יודעת שאין לי זכות ושאני צריכה להיות שמחה שאני בכלל בהריון ושהוא בריא ואני מרגישה רגשות אשמה על התחושות שלי.
ואני לא יודעת אם מישהי בכלל תבין אותי או שרק ינזפו בי, אבל עם תחושות אי אפשר להתווכח ואני מרגישה כל כך רע.
יש לי שתי חברות עם בנות ואני לא מסוגלת לדבר איתן לספר להן. אני מקנאה בהן וכועסת עליהן
אני מרגישה כאילו שוב לקחו ממני משהו, כאילו איפשהו שוב לקחו ממני את אמא שלי
אני בהריון ואתמול גילינו שזה בן.
אני מרגישה כל כך רע. רציתי בת ולקרוא לה על שם אימי.
כל הדמיונות והתרחישים בראש שלי היו על בת.
ידעתי שהסיכוי לבן שווה וניסיתי להזכיר את זה לעצמי כל הזמן.
אבל שום דבר לא עזר לתחושה הנוראית שיש לי ולבכי שלא מפסיק.
ואני יודעת שאין לי זכות ושאני צריכה להיות שמחה שאני בכלל בהריון ושהוא בריא ואני מרגישה רגשות אשמה על התחושות שלי.
ואני לא יודעת אם מישהי בכלל תבין אותי או שרק ינזפו בי, אבל עם תחושות אי אפשר להתווכח ואני מרגישה כל כך רע.
יש לי שתי חברות עם בנות ואני לא מסוגלת לדבר איתן לספר להן. אני מקנאה בהן וכועסת עליהן
אני מרגישה כאילו שוב לקחו ממני משהו, כאילו איפשהו שוב לקחו ממני את אמא שלי