הרייטינג הזה יעלה לנו בחיי אדם!

[@tagel]

הרייטינג הזה יעלה לנו בחיי אדם!



הקלות הבלתי נסבלת של הטמטום בהפקות בערוץ שתיים המסחרי עברה כל גבול הגיוני ופשוט שברה את הנורמות והמוסכמות החברתיות באשר הן. בימים האחרונים החליטו בהנהלת הערוץ המסחרי לשדר לנו שתי הפקות קשות וקורעות לב, בהפרש ימים מצומצם. תחילה היה זה יאיר לפיד שהביא את סיפורה המזעזע של הנערה מקיבוץ שומרת. לא, לא אקרא לה ``הנאנסת``, לא. בשבילי היא נערה תמימה, זכה וטהורה. לא אכתים את שמה לעולמים. לא אדביק לה תוויות. היום, מספר ימים לאחר תכניתו של לפיד, הגיע אילנה דיין, אשת עולם ללא כל עוררין, אשר פישלה הפעם והביאה את המשדר הנוראי הזה. כתבת תעודה על אומללה נבונה ויפייפיה, אשר טעתה וקפצה אל מותה. התכנית נסגרה ללא דיון בנושא, ללא הסבר. ואני שואלת אתכם, נראית לכם הגיוני הטפשות הזו? עד לאן יירדפו אחרי הרייטינג? אין הם מבינים שזה עלול להגמר באובדן חיים. פגעו כאן לנפשות טועות בבטן הרכה, העלו סיוטים, הביאו שחור עלינו. המשדרים הללו, כל אחד לעצמו, בעלי אופי קשה, אזי מה הפואנטה לשדר את שניהם בהפרש ימים זעום? לי זה כואב לי זה קשה הפקות ערוץ שתיים, אני קוראת לכם להכנס לפורומים של בריאות נפש, תקיפה מינית ואובדן באתרי האינטרנט השונים. גשו לשם וקראו מה עוללתם לנו, הנשמות האבודות במשקעי העבר. הרייטיניג שלכם לא שווה חיי אדם! כואבת כל כך, תגל

 

[חן.]

תגל, שמעתי את הראיון...



עם הבחורה האמיצה אצל יאיר לפיד, הראיון התקיים מרצונה החופשי, אני מעריכה מאד את שיתוף הפעולה שלה, ואני מקווה שזה יביא את הציבור להבנה עמוקה יותר איך להתייחס לנשים פגועות כמוה ולהעריך את אומץ ליבן להמשיך ולהתמודד עם החיים. אני מעריכה מאד את העובדה שהיא מצאה כוח להתמודד עם אימהות ומאחלת לה הרבה אהבה ואושר. לגבי השידור של אילנה דיין - אישית אני חושבת שצריך היה לראות כדי להבין. לפעמים הרייטינג מאפשר לחשוף צדדים שנסתרים מעיני הציבור בחיי היום וחשיפה שלהם יכולה להביא להבנה יותר טובה. שני המשדרים האילה היו קשים לי לצפייה, ולא גרמו לי לדחייה , אלא להבנה יותר טובה. אני מקווה שיש הרבה כמוני.

 

[אופס...]

השיטחיות הבלתי נסבלת



זו דעתך, תגל, וזכותך לומר אותה. זכותי היא לחשוב שזו דעה רדודה למדי, בלשון המעטה. צדקה חן באמרה כי הנערה משומרת סיפרה את סיפורה מרצונה. והרי הנערה האומללה אשר ``טעתה`` וקפצה אל מותה - משפחתה היא שהתירה את הקרנת הקלטת המתעדת האת המצוקה. משפחה אשר איבדה בת, וחשה אשמה איומה על שלא ידעה לתת מענה למצוקת הבת. האם הנערה משומרת והמשפחה חשודות בעינייך כמשתפות פעולה עם ערוץ 2 בשם תרבות הרייטינג ??? לצערנו, אלימות כלפי נשים ונערות ומצוקתם של בני נוער הינן תופעות רווחות בחברה שלנו כיום, בלי להיכנס כרגע לניתוח הסיבות והשורשים. אם להשתמש באופן ציני במילה שאת יוצאת חוצץ נגדה, הרי האלימות, האומללות ותוצאותיהן זוכות ל``רייטינג`` גבוה ביותר בסולם התופעות החברתיות בקרבנו. והן לא מדברות. הם לא מדברים, כי ``מה יגידו...``, כי ``אין מה לעשות``, כי יש לנו דברים מעניינים יותר מהצרות של מישהו אחר, כי אנחנו מצקצקים בלשוננו, אולי חשים כאב לרגע - ושותקים גם. השתיקה היא מעגל הקסמים של האלימות והאומללות. השתיקה האישית והציבורית כאחד. הטלביזיה, טובה יותר או פחות, היא כלי ציבורי, לטוב ולרע. ואם נבוא ונצעק בו, נמחה, נבכה, נושיט יד - אז פתאום הכאב שלנו, האמיתי כל כך, פתאום הופך ל``רייטינג``. בגלל אנשים שמביעים דעות כמו זו שלך. בגלל אנשים שהרייטינג של דודו טופז ושל הטברנה - זה בסדר בשבילם. הרייטינג של האלימות והמצוקה - זה כבר טימטום. את יודעת, תגל? לפני שנה וחצי נולדה לי בת. כשהיא נרדמת בחיקי אני יודע שהיא מרגישה הכי בטוחה בעולם. היא רק לא יודעת שאבא שלה מרגיש הכי לא בטוח בעולם. אני רוצה שכאשר היא תהיה במצוקה אי-פעם, אם תחוש מאויימת, נפגעת, מנוצלת - אני רוצה שתדבר. שתדבר איתי. אם לא איתי - אז אם אמא שלה. אם לא - אז עם המורה, היועצת החינוכית, החברה הכי טובה. אבל שתדבר, שתסר, שתשאל, שתבקש עזרה. רק שלא תשתוק. אני פוחד שהיא תשתוק, כי השתיקה בוערת מבפנים. שורפת. מושכת אותנו מטה מטה עד אין מושיע. ואם יקרה לה דבר מה - אני אצעק. ברחוב, בעיתון, בבית הספר, בטלביזיה. אצל אילנה דיין, אצל יאיר לפיד, אפילו אצל דודו טופז. אני אצעק כי מעלתי באמונה ולא נתתי לה את הבטחון שהיה לה כה ברור מאליו. לא אני - ולא כל הסובב אותה. אני אצעק ואבכה - כי הבת שלי היא לא רייטינג. היא הבת שלי. ואני אבא שלה. אני לא רייטינג, תגל.

 

[אופס...]

ועוד משהו: השתיקה היא שעולה לנו בחיי אדם

 

[אופס...]

יש לי מה לומר גם על תרבות הרייטינג, בהזדמנות.