הריקנות... השיברון... - זווית נוספת

[עזרה@ראשונה]

הריקנות... השיברון... - זווית נוספת

מה קורה במשפחת חייל שנפל. הערב - בערוץ 3. למעוניינים - הפרומו .

 

[ורד ע.]

עזרה

תבואי אצלי - תדע מה קורה במשפחת חייל שנפל.

 

[אוזן רגישה]

ורד יקרה, איך זה משפט קטן עם כל כך

הרבה עוצמות. אכן אין צורך בללכת למקום אחר לדעת מה קורה במשפחה שכולה, יהא השכול שלה מה שיהא. דרך העולם אומרת שאב קובר בן ואצלנו כנראה שוב לא הקשיבו. אצלנו אשה קוברת את בעלה בדמי ימיה... אצלנו כמעט כל משפחה שלישית יש בה שכול. חיזקי ואימצי יקרה, אני איתך.

 

[ורד ע.]

אוזן רגישה

בוודאי התכוונת שדרך העולם היא שבן קובר אב... אכן, שלא כדרך העולם בעלי קבר את בנו-בני ואח"כ קברתי אני אותו. תודה שיש מי שמקשיב יודע

 

[אוזן רגישה]

ורד, אמא של ג. - מלשות (מה לעשות),

אני גם לקויית למידה ויש לי כאלה תהפוכות לפעמים. תודה על התיקון אני מדפיסה בצורה עיוורת והרבה פעמים האותיות מתהפכות להן אז לפעמים תופסת ולפעמים לא. מה שכתבתי היה כל כך מובן לי (המציאות), שלא... סתם מברברת. שיהיה לך טוב

 

[אמא של ג..]

אוזן רגישה מאד ויקרה מאד

דפנה, (אני לא טועה, נכון) רק אהבה

 

[מיכל@בר]

ורד , אמא של ג. יקרה...

ואני קוראת שוב איך קברתם ביחד, איך קברת את אהוביך, והבלתי יאומן הזה לא נתפס...... ובכל זאת יודעת להמשיך....

 

[אמא של ג..]

לפעמים

מיכל, אני לא בטוחה שאני אכן ממשיכה. היום למשל אני מלאה רחמים עצמיים. נמצאת בבית - שפעת. (לבד כי אני לא מרשה לנכדים לבוא אלי כדי לא להדביק.) (הבנות אומרות שטויות של סבתות אבל... נשמעות. ילדות טובות.) ואני נותנת לחום להשפיע עלי. יושבת עם התמונות, הזכרונות, הסרט, הספר, ו´מייללת´. ואני יודעת שמותר, ויודעת שצריך, אבל כל כך אומללה עכשיו. הייתי רוצה אחרת... ואין. ופתאום שואלת את עצמי כמה באמת המשתי איך שהוא לחיות וכמה זו הצגה גדולה. החיוך - כולו הצגה. האיפור והלבוש - ברור שהצגה. שמחה אמיתית - אמיתית = ´נקייה מצער´ - כולנו יודעים שאין יותר. רצון כן לעשות משהו עם עצמי - ממש אין. טוב יש חום מהשפעת ויש דברים שיוצאים מהבטן. סליחה על הדיכאון. היו לי חיים יפים וטובים עד שהקערה התהפכה על פניה.

 

[אמא של ג..]

המשתי == המשכתי

 

[מיכל@בר]

כל כך מותר....

וכל כך מוכר.... ועם שפעת ובלעדיה, דרך לא קלה... הייתי רוצה שיהיה לך אחרת... מאחלת לך המון בריאות..

 

[אמא של ג..]

מיכל ../images/Emo51.gif

 

[עזרה@ראשונה]

גם בלי לבוא

עזרא מתאר לעצמו היטב. ראי את כותרת ההודעה: היה מדובר רק בעוד זווית. לא בשום דבר יותר מזה.

 

[אוזן רגישה]

עזרה יקר, לא להתגונן בבקשה. מה שאני

ניסיתי להגיד זה שכל אחד (הכוונה לתקשורת) חושב שהנה הוא מגלה עולם ומלואו. הם לא מגלים הם רק נחשפים ולהם זה אטרקציה ורייטינג. מעטים אלו שעושים בשם הכאב ובשם האובדן משהו גדול ללא רוח בצידו. אלו שעושים לא חושפים את זה לתקשורת. כדוגמא אני יכולה לספר לך שלגדוד של אחי שיש בו מסורת יוצאת דופן בקשר עם המשפחות השכולות, הגיע רופא חדש. כל כך נפעם ממערכת היחסים המיוחדת שלקח על עצמו, בזמנו החופשי בבסיס ובחופשותיו, עם אבא של אחד מהמפקדים שנרתם לעזור, יצר תקליטור מהמם על הנופלים, הגדוד ובקיצור המילים לא יכולות להסביר. שוב זה מסופר להסביר לך שמה שמרגיז זה התקשורת על סוגיה, אלו שחושבים שהם יודעים. מי שיודע, שותק.

 

[עזרה@ראשונה]

מי מתגונן - מה מתגונן - מי בכלל תקף

על מה בכלל היה להתגונן: עזרא רק עשה עבודה של דחליל, כמו קריין בטלוויזיה - והביא דברים בשם אומרם, שביום מסויים ובשעה מסויימת יקרינו בערוץ מסויים איזה סרט מסויים, שתהיה בו מן הסתם זווית נוספת על השכול. עזרא לא התייחס בכלל לא אל הסרט עצמו - עזרא לא אמר אם זו תהיה זווית חדה או זווית רחבה - עזרא גם לא התייחס אל המניעים של היוצרים, עדיף שיישאר ככה - חבל על הזמן של עזרא אם הוא יצטרך באמת להגיד מה דעתו על כל יוצרי הסרטים האלה, על הרייטינג, על המניעים, ועל מישחק התקציבים והתמיכות הכספיות סביב אותם סרטים - אם כי נכון שאסור לעשות הכללות, תמיד יש איזה עשרה אחוזים בכל חבורה שהם אכן שווים. רוב השאר הוא סתם. פשוט סתם.