pain is MY love
New member
הרי לנו נושא לדיון...
מעשה שהיה כך היה: אני ו-4 חברותי הטובות נזרקנו בכינרת ליום-יומיים. כמובן שבאווירה של הסוטול על החוף אי אפשר שלא להתערבב עם בחורים שונים ומשונים כך יצא לנו להכיר חבורה של חיילים טיפל'ה מבוגרים מאיתנו מצחיקים וחמודים לאללה... הרבה אלהוכול היה בדם (שלהם) והרבה אוכל התעכל בבטן (של כולנו) וכשרוחנו טובה עלינו אחד הגברברים החליט להודיע בפומבי על העובדה שהוא נדלק עליי.. מפה לשם משם לפה ראיתי פוטנציאל אדיר להכרות עם בחור מדהים ואת כל הלילה בילינו בישיבה על החוף וזיוני שכל הדדים. (שימו לב שימו לב, מרינה נזירה!!!) בכל מקרה באיזשהו שלב שנינו נרדמנו מחובקים על שפת הכינרת (מישהו אמר קיטשיות מזוויעה?!) והתעוררנו מחוייכים לבוקר חדש ועייף במיוחד... אז מה הבעיה חברים? הבעיה היא כזו: מרינה ידועה בתור אחת שבוחרת גברים בפינצטה ויודעת טוב מאוד לגלות את הנקודות השחורות בכל אחד ואחד ולמצוא בו פאקים נוראיים (כגון: שיערות בחזה, מחסור בקוביות בבטן או אפילו דיבור חזק מדיי!) אז אני התחלתי לחפש לי את הפאקים ומצאתי לא מעט אבל בינתיים גם גיליתי בחור מדהים ומצחיק שממש כיף לי איתו והוא מחמיא לי בלי הפסקה (אפילו שאני בטוחה שאני לא נראית כמו סנדי בר כשאני קמה בבוקר!) ולא מתבייש להודות שהוא מעוניין בקשר רציני (יש עדיין גברים כאלה?!) בכל מקרה, אני לא יודעת מה לעשות! אבל על מה כל הדילמה בעצם? אז ככה: תקראו לי שטחית, תקראו לי סנובית, תקראו לי סתם בלונדינית מטומטמת אבל אני מודה ולא מתביישת בזה שמראה חיצוני מאוד חשוב בעיניי.. ולא, אני לא צריכה דודי בלסרים קטנים עם הקוביות בבטן אבל אני צריכה מישהו שאני קודם כל אמשך אליו בטירוף! אני צריכה מישהו שקודם אני ארצה לקרוע ממנו את הבגדים (לא בפועל! רק בדמיון...) ואחר כך אחרי שאני אכיר אותו אני אראה אני אני מוקסמת גם מהאופי שלו.. ובמקרה הזה מה לעשות הבחור הוא יפייפה ובאמת שהוא יכול להיות מושא הערצתן של בחורות רבות אבל בעיניי הוא פשוט בחור "חמוד" ותו לא. אולי התקלקלתי קצת עם הכדורגלנים בזמן האחרון, וזה לא שאני מחפשת עכשיו את הג'ובאני רוסו של חיי, אבל מה לעשות שהבחור הוא לא בדיוק הטעם שלי (מישהו אמר אשכנזי?... אהם אהם..) ופה זה בדיוק מתנגש עם העובדה שהאופי שלו מדהים! וכיף לנו ביחד והוא לא כמו כל המניאקים והקקות שאני רגילה אליהם... אז מה עושים???? ולסיכום: מה אתם מעדיפים? קודם כל לרצות לקרוע את הבגדים או קודם כל לרצות לתת לבחור/ה חיבוק?.. ואל תהיו לי יפי נפש אני רוצה לשמוע פה את כל האמת! ותהיו כנים כמוני... טוב סורי שחפרתי... לפעמים אני לא שולטת בזה..
מעשה שהיה כך היה: אני ו-4 חברותי הטובות נזרקנו בכינרת ליום-יומיים. כמובן שבאווירה של הסוטול על החוף אי אפשר שלא להתערבב עם בחורים שונים ומשונים כך יצא לנו להכיר חבורה של חיילים טיפל'ה מבוגרים מאיתנו מצחיקים וחמודים לאללה... הרבה אלהוכול היה בדם (שלהם) והרבה אוכל התעכל בבטן (של כולנו) וכשרוחנו טובה עלינו אחד הגברברים החליט להודיע בפומבי על העובדה שהוא נדלק עליי.. מפה לשם משם לפה ראיתי פוטנציאל אדיר להכרות עם בחור מדהים ואת כל הלילה בילינו בישיבה על החוף וזיוני שכל הדדים. (שימו לב שימו לב, מרינה נזירה!!!) בכל מקרה באיזשהו שלב שנינו נרדמנו מחובקים על שפת הכינרת (מישהו אמר קיטשיות מזוויעה?!) והתעוררנו מחוייכים לבוקר חדש ועייף במיוחד... אז מה הבעיה חברים? הבעיה היא כזו: מרינה ידועה בתור אחת שבוחרת גברים בפינצטה ויודעת טוב מאוד לגלות את הנקודות השחורות בכל אחד ואחד ולמצוא בו פאקים נוראיים (כגון: שיערות בחזה, מחסור בקוביות בבטן או אפילו דיבור חזק מדיי!) אז אני התחלתי לחפש לי את הפאקים ומצאתי לא מעט אבל בינתיים גם גיליתי בחור מדהים ומצחיק שממש כיף לי איתו והוא מחמיא לי בלי הפסקה (אפילו שאני בטוחה שאני לא נראית כמו סנדי בר כשאני קמה בבוקר!) ולא מתבייש להודות שהוא מעוניין בקשר רציני (יש עדיין גברים כאלה?!) בכל מקרה, אני לא יודעת מה לעשות! אבל על מה כל הדילמה בעצם? אז ככה: תקראו לי שטחית, תקראו לי סנובית, תקראו לי סתם בלונדינית מטומטמת אבל אני מודה ולא מתביישת בזה שמראה חיצוני מאוד חשוב בעיניי.. ולא, אני לא צריכה דודי בלסרים קטנים עם הקוביות בבטן אבל אני צריכה מישהו שאני קודם כל אמשך אליו בטירוף! אני צריכה מישהו שקודם אני ארצה לקרוע ממנו את הבגדים (לא בפועל! רק בדמיון...) ואחר כך אחרי שאני אכיר אותו אני אראה אני אני מוקסמת גם מהאופי שלו.. ובמקרה הזה מה לעשות הבחור הוא יפייפה ובאמת שהוא יכול להיות מושא הערצתן של בחורות רבות אבל בעיניי הוא פשוט בחור "חמוד" ותו לא. אולי התקלקלתי קצת עם הכדורגלנים בזמן האחרון, וזה לא שאני מחפשת עכשיו את הג'ובאני רוסו של חיי, אבל מה לעשות שהבחור הוא לא בדיוק הטעם שלי (מישהו אמר אשכנזי?... אהם אהם..) ופה זה בדיוק מתנגש עם העובדה שהאופי שלו מדהים! וכיף לנו ביחד והוא לא כמו כל המניאקים והקקות שאני רגילה אליהם... אז מה עושים???? ולסיכום: מה אתם מעדיפים? קודם כל לרצות לקרוע את הבגדים או קודם כל לרצות לתת לבחור/ה חיבוק?.. ואל תהיו לי יפי נפש אני רוצה לשמוע פה את כל האמת! ותהיו כנים כמוני... טוב סורי שחפרתי... לפעמים אני לא שולטת בזה..
