תכנון
הרכבת הקלה - לקחים ומחשבות לאחר ביקור
אתמול באתי מהקריות לביקור של כמה שעות בירושלים, מלווה באופניים שלי (אמצעי התחבורה העיקרי שלי ביום יום, לטעמי האמצעי האידאלי להתניידות בירושלים, במיוחד בחגים). אחד מהמוקדים של הסיור היה לבחון את תחנת המעבר בהר הרצל, שם חייבים הנוסעים אל ומשכונות דרום מערב העיר להחליף בין הרק"ל לאוטובוסים, בעל כורחם. לאחר סדרת צילומים קצרה שמתי לב לסוקר שאוסף מידע כל שהוא, ניגשתי אליו והסתבר שהוא אחד מאנשי צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, הגוף שיזם את כל מיזם הרק"ל ואחראי לכל השינויים הרפורמות (או 'רפורעמות'). ניהלתי איתו שיחה ארוכה, ובסיומה עולה לי תובנות שונות בנושא הרכבת הקלה בירושלים, והם נפרשות פה בפניכם.
בהמשך יהיו גם כמה תמונות להמחשה.
תכנון
לטעמי תכנון התחבורה הציבורית בדרום מערב ירושלים סובל מנקודת כשל מהותית - במקום שתחנת המעבר בהר הרצל תשמש כנקודת מעבר לנוסעים, היא משמשת כנקודת הזנה לרכבת הקלה. יוצא שהתחנה משרתת את הרכבת הקלה הרבה יותר מאשר את ציבור הנוסעים. השוואה בין נקודת המעבר בהר הרצל לנקודת מעבר שלטעמי עושה את עבודתה באופן מוצלח הרבה יותר - מרכזית המפרץ בחיפה.
מרכזית המפרץ אוספת כ־20 קווים שונים, פרבריים ובין עירוניים מצפון וממזרח, מהקריות, עכו ונהריה, נשר ויוקנעם, וגם מנצרת, עפולה, כרמיאל, טבריה, צפת וק. שמונה.
במרכזית המפרץ מחכים לנוסעים מספר קווים לכל רחבי חיפה - 101 לגרנד קניון ולחוף הכרמל (מהיר דרך מנהרות הכרמל), 103 ו־108 לעיר התחתית, בת גלים, ושולי השכונות המערביות (נווד דוד, שפירנצק), 113, 114 ו־115 להדר, השכונות המערביות והכרמל הצרפתי, 123 לחליסה, נווה שאנן ומרכז זיו, 131, 132 ו־133 להדר והדר עליון, קווי ה־70 (וקווי אומני) לאיזור התעשייה ומסחר של הצ'ק פוסט ונשר (לנוסעים שהגיעו מצפון), 23 לגרנד קניון, רוממה ומרכז חורב וקווים נוספים לטכניון ולאוניברסיטה, בעיקר בשעות הבוקר (141, 142 ו־146). לדעתי עדיין יש מה לשפר לגביה מבחינת קישור לחיפה (אין שום קו שמנצל את כביש דורי על מנת להגיע למרכז זיו בזמן קצר, ל־123 שנוסע דרך חליסה ונווה שאנן לוקח קרוב לחצי שעה עד שהוא מגיע למרכז זיו, וגם אין קו מהיר דיו למרכז חורב ובית חולים כרמל (23 עושה סיבוב ארוך מדי באחת הרוממות בדרכו לשם). סך הכל המצב כיום הוא טוב, החשש שלי הוא שהמטרונית תהרוס הרבה מזה (תחליף יותר מדי קווים שנכנסו לשכונות ותאלץ נוסעים להשתמש בשני קווים במקום באחד עד מרכזית המפרץ, ובמעבר לחיפה זה כבר יוצא 3 קווים במקום שניים, יותר מדי בשביל נסיעה פרברית).
מול הרשת התחבורתית של שפע הקווים לכל הכיוונים במרכזית המפרץ, תחנת המעבר בהר הרצל מנקזת את קווי דרום מערב העיר (13, 20, 23, 24, 26, 27 ו־150 הנדיר), אבל מציעה קו אחד בלבד לכיוון צפון - את הרכבת הקלה שמגיעה לתחנה המרכזית ולרחוב יפו עד שער יפו (אזור הגבעה הצרפתית וצפונה פחות משמעותי לנוסעים מדרום מערב העיר, כמדומני). יוצא שנוסע שרוצה להגיע ממערב העיר לאיזור המשרדים והמסחר של גבעת שאול ושכונת הר נוף צריך ליסוע עם הרק"ל עד קריית משה, ושם להחליף לאוטובוס נוסף. נוסע שרוצה להגיע לאיזור רחוב קינג גורג' נאלץ ליסוע בעיקוף מיותר דרך התחנה המרכזית, במקום לסוע דרך כביש בייט (משערי צדק ועד רחביה). השיא הוא לגבי נוסע שרוצה להגיע מדרום מערב העיר לבית החולים שערי צדק (מרחק בינוני מהר הרצל). הנוסע חייב להשתמש ב־3 קווים: אחד מהשכונה להר הרצל, תחנה אחת ברק"ל עד ליפה נוף, ומשם קו נוסף (או הליכה ברגל של כמה דקות, לאנשים הזקוקים לבית חולים, זה לא תמיד אפשרי).
תכנון טוב של נקודת המעבר מחייב רשת של קווים מנקודות המעבר, אבל כיום אין אפילו קו אחד נוסף היוצא מהר הרצל צפונה ומזרחה, לצד הרכבת הקלה. לטעמי מתבקש מאוד ליצור קו מהר הרצל לאזור גבעת שאול והר נוף, וקו נוסף שיסע דרך בית החולים שערי צדק, כביש בייט, רחוב עזה וכיכר פריז עד לשער יפו, ואולי גם קו מהיר נוסף לאזור רמות.
המצב כפי שהוא היום נראה כאילו טובתה של החברה המפעילה את הרכבת הקלה הוא השיקול העיקרי במסלולי הקווים, כך שכל נוסע שנמצא בכיוון הכללי של הרכבת הקלה יהיה חייב להשתמש בה, גם כאשר התוצאה הסופית היא החלפת 3 קווים בנסיעה קצרה יחסית (ע"ע נסיעה לשערי צדק או לאזור גבעת שאול). מעבר קווים רבים מדי גורם טרדה לנוסעים, תיקוף - הצגת כרטיס לביקורת בכל מעבר, טורח בעת העלייה וההמתנה עד שכל הנוסעים יעלו וישלמו (או יציגו כרטיסים לביקורת), במיוחד לנוסע יחד עם מטען (מטען, קניות או עגלת ילדים), או נוסע בליווי ילדים, וזמן העלייה לאוטובוס מצטרף לזמן ההמתנה והטרדה והופך את המעבר ללא יעיל בהשוואה למצב קודם הפעימה והרק"ל (נסיעה בקו אחד, גם אם מעט פחות תדיר). ברק"ל לעומת זאת, עליית הנוסעים מהירה מאוד, אבל לפי אורך הקו הנוכחי (שמתסיים בהר הרצל), כמעט כל נוסעי דרום מערב העיר נצרכים לקו אוטובוס משלים לרק"ל שבו מתעכבים בעת העלייה.
אי קיומה של רשת יעילה מהר הרצל וצפונה הופך את הנוסעים לתלויים מדי ברק"ל, והופך כל תקלה אפשרית ברק"ל לעיכוב עצום עבור כמות גדולה מדי של נוסעים (והרק"ל רגישה מאוד לתקלות, ראו בהמשך בפרק שעוסק בתפעול). לו הייתה קיימת רשת קווים יעילה במקביל לרק"ל, במקרה של תקלה ברק"ל (או באחד הקווים) היו הנוסעים משתמשים באחד מקווי הרשת האחרים. היה נגרם אומנם עיכוב מסויים לנוסעים, אך לא בסדר גודל כפי שקורה לנוסעים כיום כאשר הרשת אינה יעילה ותלוייה לגמרי בקו רק"ל אחד.
סוד (גלוי או לא) הוא שלמעשה קיימים כיום עדיין קווי אוטובוס במרחק הליכה (אך דורשים חציית כבישים) בסמוך להר הרצל, חלקם אפילו מתחרים ברכבת הקלה, אבל הם לא נכנסים למסוף הר הרצל, וקיום חלקם זמני עד לפעימה הבאה ברפורמה (בסביבות יוני). נדמה שמתכנני התחבורה מנסים להסתיר אותם, על מנת לעודד את ציבור הנוסעים להשתמש ברק"ל כאמצעי בלעדי (אפילו נסיעה של תחנה אחת עד ליפה נוף ושם החלפה לקו 28 לשערי צדק, במקום שקו 28 שמגיע מעין כרם יכנס למסוף). לחלופין, קיום קווים יעילים שאינם נכנסים למסוף מרכזי סמוך היא שגיאה תכנונית חמורה. עצם קיומם של חלקם הוא בעיקר בגלל לחצים פוליטים, רמז: שכונת בית וגן מתאפיינת באוכלוסייה חרדית. במקרה הזה לטעמי הלחץ הפוליטי הינו חיובי, היות והוא משרת בהחלט את צורכי הנוסעים (ולא רק את צורכי הרק"ל), חבל שלציבור של דרום מערב העיר אין מי שיפעיל לחץ דומה.
רשימת קווים אלו כוללת את:
קו 16 - בית וגן - הר הרצל - גבעת שאול - רוממה (יבוטל ביוני)
קו 21 - רמת שרת - בית וגן - שדרות הרצל - תחנה מרכזית - אגריפס (יגיע רק עד הר הרצל ביוני)
קו 28 - עין כרם - הר הרצל - שערי צדק
קו 33 - גילה - בית וגן - הר הרצל - גבעת שאול - הר נוף
קו 39 - בית וגן - שערי צדק - כביש בגין - תחנה מרכזית - בר אילן - סנהדריה - הר חוצבים.
בעוד קו 33 יכול לשמש למעבר בשל תדירות גבוהה, קו 16 מתאפיין בתדירות בינונית (פעם בחצי שעה לערך)
קשה לצפות בדיוק מה יעלה בגורלם של נוסעי צפון־מזרח העיר לאחר הפעימה ביוני, נראה שגורלם לא יהיה שונה מהמרמור המשותף לנוסעי דרום־מערב העיר. לדוגמא: נוסע שירצה לסוע מנווה יעקב לאוניברסיטה בהר הצופים יאלץ להשתמש ב־3 קווים, אחד עד הרק"ל, הרק"ל עד הגבעה הצרפתית, וקו נוסף מהגבעה הצרפתית להר הצופים. בפעימה הקרובה מתוכנן גם ביטול קו 6 מגבעת מרדכי שנוסע דרך כביש בגין לתחנה המרכזית ומרכז העיר, וחיוב הנוסעים להאריך את דרכם בצירוף החלפה לרק"ל דרך תחנת יפה נוף.
