הרמב"ם

[דער משכיל]

הרמב"ם

2 שאלות 1) איפה כתב הרמב"ם שנבואה (חוץ מזו של משה רבינו) עניין לחלום בלבד ? והסבר לזה , 2) איפה כתב הרמב"ם אודות קורבנות , שהוא רק שלב קדום ונמוך של האמונה היהודית, מכייון שבני ישראל היו רגילים להקריב קורבנות לאלילים, לא היה אפשר להרגילם לאמונה המופשטת בבת אחת, ולכן ניתנה להם אפשרות להקריב קורבנות לאלוהים, אבל בעתיד, גם לכשייבנה בית המקדש, לא יוקרבו בו קורבנות. איפה המקור של הרמב"ם הזה ? מקורות-לינקים-הסברים בבקשה אודה לכם

 

[בקבוק שמח]

לא ידוע לי על כזה מקור

בקשר לנבואה מה שכן הוא כתב בקשר לנבואה ומשה רבינו: נמצאת אומר, שכל נביא שיעמוד אחר משה רבנו, אין אנו מאמינין בו מפני האות לבדו, כדי שנאמר אם יעשה אות נשמע לו לכל מה שיאמר; אלא מפני המצוה שציוונו משה בתורה, ואמר אם נתן אות, "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו): כמו שציוונו לחתוך הדבר על פי שני עדים, ואף על פי שאין אנו יודעין אם אמת העידו אם שקר; כך מצוה לשמוע מזה הנביא, אם האות אמת או בכישוף ולאט. ז [ג] לפיכך אם עמד נביא ועשה אותות ומופתים גדולים, וביקש להכחיש נבואתו של משה רבנו--אין שומעין לו; ואנו יודעין בייחוד שאותן האותות בלאט וכישוף הן, לפי שנבואת משה רבנו אינה על פי האותות כדי שנערוך אותות זה לאותות זה, אלא בעינינו ראינוה ובאוזנינו שמענוה, כמו ששמע הוא. ח הא למה הדבר דומה: לעדים שהעידו לאדם על דבר שראה בעיניו, שאינו כמו שראה--שאינו שומע להן, אלא יודע בוודאי שהן עדי שקר. ט לפיכך אמרה תורה שאם בא האות והמופת, "לא תשמע, אל דברי הנביא ההוא" (דברים יג,ד): שהרי זה בא אליך באות ומופת, להכחיש מה שראית בעיניך; והואיל ואין אנו מאמינין במופת, אלא מפני המצוה שציוונו משה, היאך נקבל מאות זה שבא להכחיש נבואתו של משה, שראינו וששמענו. מתוך רמב"ם הלכות יסודי תורה פרק ח

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

מקורות

במשנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ו' כותב הרמב"ם: "ו כל הדברים שאמרנו, הן דרך הנבואה לכל הנביאים הראשונים והאחרונים--חוץ ממשה, רבנו ורבן של כל הנביאים. ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים--שכל הנביאים, בחלום או במראה; ומשה רבנו--הוא ער ועומד, שנאמר "ובבוא משה אל אוהל מועד, לדבר איתו, וישמע את הקול" (במדבר ז,פט). כל הנביאים, על ידי מלאך; לפיכך רואין מה שהן רואין במשל וחידה. ומשה רבנו, לא על ידי מלאך, שנאמר "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב,ח), ונאמר "ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג,יא), ונאמר "ותמונת ה', יביט" (במדבר יב,ח): כלומר שאין שם משל, אלא רואה הדבר על בורייו בלא חידה בלא משל; הוא שהתורה מעידה עליו, "ומראה ולא בחידות" (שם), שאינו מתנבא בחידה אלא במראה, שרואה הדבר על בורייו. כל הנביאים, יראין ונבהלין ומתמוגגים. ומשה רבנו, אינו כן; הוא שהכתוב אומר "כאשר ידבר איש אל ריעהו" (שמות לג,יא): כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חברו, כך היה כוח בדעתו של משה רבנו להבין דברי הנבואה; והוא עומד על עומדו שלם. כל הנביאים, אין מתנבאים בכל עת שירצו. ומשה רבנו, אינו כן, אלא כל זמן שיחפוץ, רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו; ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר "עמדו ואשמעה, מה יצווה ה' לכם" (במדבר ט,ח). ובזה הבטיחו האל, שנאמר "לך, אמור להם: שובו לכם, לאוהליכם. ואתה, פה עמוד עימדי" (דברים ה,כו-כז). הא למדת שכל הנביאים, כשהנבואה מסתלקת, חוזרין לאוהלם, שהוא צורכי הגוף כולן כשאר העם; לפיכך אינן פורשין מנשותיהן. ומשה רבנו, לא חזר לאוהלו הראשון; לפיכך פירש מן האישה לעולם ומכל הדומה לה, ונקשרה דעתו בצור העולמים, ולא נסתלק ההוד מעליו לעולם וקרן עור פניו, ונתקדש כמלאכים." לגבי השאלה השניה, הרמב"ם כותב על זה בספר מורה הנבוכים כנראה בחלק השלישי. כרגע אין לי גישה לספר אולי מחר אוכל לתת לך מקור מדוייק.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

המשך

קודם כל לגבי הנבואה, הסיבה שנביא מתנבא רק בחלום היא משום שקשה מאוד לעמוד בהתנבאות אלוהית כשהאדם עירני ומודע. רק משה רבנו היה יכול "לדבר פנים אל פנים" עם אלוהים. לגבי שאלתך השניה, אכן כותב הרמב"ם במורה הנבוכים חלק שלישי פרק ל"ב שהסיבה שאלוהים ציווה על בני ישראל להקריב קרבנות היא לא משום שהוא רוצה קרבנות אלא משום שכך כל העולם היה נוהג וכך גם בני ישראל שעבדו עבודת אלילים. ואי אפשר היה לבוא אליהם ולשכנע אותם לעבור לדת היהודית בלי הקרבנות שהם היו כל כך רגילים אליהם. אבל בשום מקום לא מצאתי ברמב"ם שהוא כותב שהקרבנות יבטלו בעתיד. זה סותר את אחד העקרונות שכתב במקום אחר, ששום דבר בתורה לא יכול להשתנות ומצווה כלשהי לא משתנה אף פעם. אבל שאלתי מישהו והוא הפנה אותי לדבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ב"שמונה קבצים" קובץ א' פסקה תשס"ג: "הקרבנות, הננו משיגים אותם לא רק עבודות חיצוניות סימבוליות אלא תיקונים, פעולות שהעולם מתבסס על ידם. אמנם, התוכן הסימבולי הוא תוארם, לבושם וגופם, וברור הדבר שיחס גדול יש להצורך הסימבולי עם הצורך הפנימי. וכשיבואו ימים והצורך הפנימי יחדל, בביטול הקרבנות, יפסק גם כן הכח הסימבולי לגמרי מפעולתו, ותחתיו יברא תוכן יותר עשיר לנושא הסימבוליות, שתתקשר עם העבודה היותר עליונה, שתכיל בקרבה את כל העובדא הפועלת, המתקנת, של הקרבנות כולם בצורה יותר עליונה. זאת היא המנחה הערבה שלעתיד, אשר תערב לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות." מקווה שעזרתי.

 

[גל נעים]

"למה לי רוב זבחיכם"?.

זאת הנקודה הקריטית שבה אלוקים מגלה דעתו שאין לו צורך כלל לקרבנות, וגם לעניין כפרת ישראל אין צורך בקרבנות שמקורם במנהגי עכו"ם.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

לא מדויק

"למה לי רוב זבחיכם" בא לומר לאנשים שקרבנות הן רק אמצעי ולא מטרה. אין שום משמעות להריגת בעל חיים ושריפתו על גבי המזבח, אם לא מצטרפת לזה תשובה (אם מדובר בקרבן חטאת/אשם) או כוונה טהורה לעשות נחת רוח לאלוהים (במקרה של עולה) אם לאלוהים לא היה "צורך" בקרבנות, הוא לא היה מצווה על כך בתורה.

 

[גל נעים]

לא מדויק ללא מדוייק.../images/Emo42.gif

אני מוכרח לומר לך שיש לך אינטרפטציה מעניינת אך עם זאת שוגה לחלוטין מכוונת הפסוק. כשהרמב"ם מבאר שהקרבנות הם עניין בטל ומבוטל כשרוב העולם אינם עובדים ע"ז מכאן ניתן להסיק באופן פשוט וישיר שכל עניין הקרבנות היה חיקוי לעם ישראל שיתחקו אחר עבודת העכו"ם לעבודת ה', ובזה יהיה להם נחת רוח מרובה שלא חידשו עבורם עבודה חדשה שלא היתה מקובלת בעולם העתיק. ומכאן למסקנה הכתובה בספרי הנבואה לאורך כל התקופות: העם תמיד עבד ע"ז ולכן נזדקק ל-"היתר" לעבוד את ה' באותה הצורה, וזוהי דעת הרמב"ם המעשית.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

תשובה

הרמב"ם אינו אומר בשום מקום "הקרבנות הם ענין בטל ומבוטל כשרוב העולם אינם עובדים ע"ז". נהפוך הוא, הוא הקדיש ספרים שלמים בחיבורו "משנה תורה" בהם הוא מפרט את הלכות הקרבנות. כלומר, הרמב"ם סבר שגם בבית המקדש השלישי יקריבו קרבנות. מצוות התורה אינם משתנות או מתבטלות על פי ה"אופנות" של העולם. וממילא גם אם הציוי להקריב קרבנות נעשה "בדיעבד", בגלל שכל העולם נהג לעבוד את אלוהים בצורה הזאת - הרי הציווי הזה איננו בטל. ה"היתר" שניתן לעם לעבוד את האלוהים על ידי הקרבת קרבנות, איננו רק היתר, אלא הוא ציווי מחייב, שלפי הדת היהודית איננו משתנה גם אם כיום הקרבת קרבנות נחשבת כ"ברברית"

 

[נטעים ומסורת חזייל]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

יש לך מקור לדבריך?

אמת היא שלפי ההלכה אפשר להקריב גם היום קרבנות (אם כי הרבנים חלוקים ביניהם אם בית המקדש יבנה על ידי המשיח או על ידי אדם) אך אני לא מכירה שום מקור שבו חז"ל ביטלו את הקרבנות. אשמח את תאיר את עיננו.

 

[נטעים ומסורת חזייל]

לגבי מקור ....

אין צריך מקור על עובדות, ציינתי שני עובדות: 1) שאין איזכור בתורה "שבזמן הזה" לא צריך להקריב קורבנות. תראה אתה איפה כתוב בתורה אחרת. 2) שבאופן מעשי חז"ל ביטלו מזמן את הקרבנות, עובדה שלא מקריבים קורבנות היום.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

פשוט לא נכון

כמובן שלא כתוב בתורה שבזמן הזה לא צריך להקריב קרבנות, אינני חולקת אליך, ואינני מבקשת ממך מקור למשהו שלא כתוב. קרבנות מקריבים רק בבית המקדש. אחרי שחרב בית המקדש השני יצא עם ישראל לגלות כך שלא היתה אפשרות להקריב קרבנות. כך שאי הקרבת הקרבנות היא בגלל בעיה טכנית (חוסר בבית מקדש) ולא בגלל שחז"ל ביטלו את הקרבת הקרבנות. בקשר להקרבת הקרבנות היום - רוב הדעות הן שבית המקדש השלישי יבנה על ידי המשיח ולכן לא בונים אותו היום ולא מקריבים קרבנות. (כמובן שיש את הבעיה הטכנית ה"קלה" שישנו מסגד כלשהו בהר-הבית שיושביו לא מוכנים לתת אותו במתנה ליהודים)

 

[נטעים ומסורת חזייל]

מה זה קשור...

גם לפני שהיה בית מקדש היו קרבנות.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

אבל מהיום שנבנה בית המקדש

נאסרה ההקרבה בבמות

 

[נטעים ומסורת חזייל]

כן אבל.....

זה נאסר ע"י החכמים, איסור זה בתוקף כל עוד אפשר להקריב בבית המקדש, כשאין בית המקדש אין בידי החכמים כח לאסור הקרבת קרבנות שהם מדאוריתא, כמו כן הם גם לא התכוונו למונע מצווה דאוריתא כשאין אפשרות להקריב בבית המקדש.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

חוששני שאתה צריך ללמוד קצת

לפי ההלכה היהודית יש לחכמי הדת סמכות גדולה מאוד לקבוע את רצון האלוהים, הם האחראים על המסירה של תורתו והם הוסיפו לה גזרות ותקנות. החכמים קבעו כבר בבנית בית המקדש שמותר להקריב קרבנות רק בבית המקדש ולא בבמות כפי שהיה עד בנין בית המקדש. מדוע אתה טוען שאין בידיהם כח לאסור הקרבת קרבנות גם כשאין בית מקדש?

 

[נטעים ומסורת חזייל]

ההלכה....

לפי ההלכה אתה צודק, כי ההלכה הזמן מחקה את דבר ה' הקובע במפורש באופן שלא משתמע לשני פנים בדברים פרק ד א ועתה ישראל, שמע אל-החקים ואל-המשפטים, אשר אנכי מלמד אתכם,.. לא תספו, על-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמר, את-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי, מצוה אתכם. ההלכה הוסיפה לא מעט מצוות כמו נר שבת ונר כנוכה, וכן גרעו את קיום מצוות הקרבנות בזמן בזה בניגוד למה שמשה רבנו קבע מפורשות. כל הטיעונים למה בכל זאת מותר לחז"ל לעשות מניפולציות במה שכתוב במפורש, לא שונה ממה שעושה מומר לתיאבון ומסביר למה הוא פטור מלקיים. אז לפי ההלכה וחז"ל אתה צודק. ע"פ תורה הקדושה אתה טועה.

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

הבנתי אותך

מסתבר שדיברנו על דברים אחרים. אני מסכימה שבשום מקום בתורה לא כתוב שהקרבנות חייבים להיות בבית המקדש דווקא רק עם דבר אחד אני חלוקה, אני לא חושבת שהסיבה שחז"ל קשרו בין בית המקדש לקרבנות, היא בגלל שהם חושבים שהקרבת קרבנות איננה הומנית. לעניות דעתי זה ברור. יום טוב

 

[מרכז נטעים]

נבל ומתחזה

אחד משונאי התורה , עם הארץ בעל דעות כפרניות ומשובשות, כנראה רפורמי לפי דעותיו , מתחזה למנהל הפורום ומפיץ את הארס שלו. הרינו להודיעך כי אם לא תפסיק נפנה למשטרה. שנה את שמך בפורום מיידית אחרת לא יהיה מנוס מלחשוף את פרצופך . אין רצוננו לעולל רע לאיש, אך לא ניתן שתעולל לנו רע. חז"ל לא הגיעו למסקנה שהמנהג פרימיטיבי כי הוא אינו כזה. אם היית לומד רק מעט ופותח רמב"ן על התורה בפתיחת ספר ויקרא היית מגלה את הנגלה וחלק גדול מהנסתר בתורת הקורבנות שהיא מהחשובות והגבוהות שבתרת ישראל. היום איננו מקיימים את מצוות הקורבנות כי אין בית מקדש. ברגע שיקום בית המקדש השלישי במהרה בימינו ממש, מיידית נקיים שוב את מצוות הקורבנות. באשר ל"ציטוטיך" את הרמב"ם הרשה לנו לגחך. כמובן שכל ה"מקורות" שהבאת נמצאים במוחך וגם אם תביא צטוט אינך מבין מה שאתה קורא כי אין לך א"ב בהבנת טקסטים תורניים, ולא כל שכן רמב"ם שהוא מהמלאכות הקשות בלימוד.

 

[גל נעים]

בתור מנהל פורום למשנהו.../images/Emo42.gif

שלחתי לך הודעה לתיבה הפרטית עם פרטים. (אם תשלח לי כתובת E-MAIL אוכל לשלוח לך לשם חומר בנושא OUTING)