הרסנו לנו שנים של זוגיות

[מיקי במשבר]

הרסנו לנו שנים של זוגיות

קראתי את מכתבה של חזקה/חלשה "איך "הנדסתי" לעצמי את החיים" מתאריך 21.8.01, עמ´ 9 בפורום ומרגישה כאילו זאת אני בעצמי כותבת שורות אלו, רק שההבדל הוא שהוא לא היה אמין ולא נאמן לא נתן את ליבו ולא את אהבתו. כשסיפרתי לו את האמת שהיה לי מישהו אשר נתן לי את ליבו ונתן לי את אהבתו, הוא סיפר לי את האמת שלו, כן, שלוש שנים שנתן את ליבו ואהבתו לאחרת. משברים וקשיים היו וכנראה זה מה שהביא אותנו לזאת. אך וידוי זה הביא אותנו לשיחות נוספות וארוכות וגילינו שעדיין קיים הרצון לתקן ולאהוב כי שם איפוא שהוא אצל שתינו עדין קיים הניצוץ שבגללה באנו מתחת לחופה. כזוג הנשואי 24 שנים עם שלושה ילדים מקסימים, האם אפשר לעשות משהו כדי להציל את הזוגיות ביננו? איך אפשר לבנות מחדש אימון הדדי?

 

[האלי]

על אמון בזוגיות

אם קיים הניצוץ וקיים הרצון אין פשוט מזה... פשוט אמנם כן, אבל בכלל לא קל. כל מה שאתם צריכים זה שני דברים: מצד אחד, להבטיח נאמנות אחד לשני. ומצד שני, להאמין להבטחה שהוא הבטיח לך (ושהוא יאמין להבטחה שלך). זה הכל, זה נורא פשוט. להבטיח זה גם לא כל כך קשה... אבל להאמין?? כאן כבר צריך כוח ממשי. אמרתי כבר לא פעם שהאמון במערכת זוגית כמוהו כאמונה באלוהים. כמו שאי אפשר להוכיח שיש אלוהים, יש אנשים שמאמינים בו, בלי סייג. גם נאמנות לבן זוג אי אפשר להוכיח, כי גם אם הוא לא בגד עד לרגע זה, זה לא אומר כלום על מה שהוא יעשה ברגע הבא... אז אם את/ם בוחרים להאמין אחד להבטחה של השני, תיעזרו במעט נאיביות ילדותית, כמו שמאמינים באלוהים תאמינו אחד בשני, בלי שום סייג ופקפוק. אחרת פשוט אין טעם... שלך, האלי.

 

[ברוני]

כל התנאים האידיאליים

למעשה - יש בידכם את כל התנאים האידיאליים לנסות ולשקם את חיי הזוגיות שלכם: א. הוידוי ההדדי - ששיחרר את שניכם מסוד מעיק שנשאתם עימכם. ב. התובנה ההדדית לסיבות שאולי גרמו לשניכם לרעות בשדות זרים. ג. שלשה ילדים משותפים מקסימים. ד. הגילוי ההדדי שעדיין, למרות ואחרי הכל, אחרי 24 שנים בצוותא, קיים רסיס מאותו ניצוץ ראשון שהביאכם אל החופה. ה. הרצון ההדדי לנסות ולשקם. יש לכם כמעט הכל... אימון הדדי? ברגע שתרדו לעומקם של דברים, ברגע שתבינו מה בדיוק הסיבות שהביאו אתכם למקום שהגעתם, ייקל עליכם להתמודד עם המצב. והרי נהוג לומר שאיתור הבעיה היא בעצם חצי הדרך לפיתרון. כאשר הרצון הוא הדדי, כאשר יודעים מה המטרה, וכאשר מודעים להשקעה שיש להשקיע על מנת שלא להגיע לאותו מצב שוב - האימון ייבנה מעצמו. כי מה יש לכם כבר להפסיד? הרי במקום שלכל אחד מכם היתה צלע שלישית משל עצמה - כבר הייתם... בכוחות משותפים, רצון הדדי, והחשוב ביותר - הניצוץ שגיליתם שעדיין קיים - אחוזי הצלחה בשיקום - נראים גבוהים למדי ! מאחלת לכם המון הצלחה. הערה: ברוני = ברונטית... נראה שרק המחשב האישי שלי מכיר ומקבל את הכינוי האמיתי שלי... כותבת ממחשב אחר, ונאלצתי להירשם גם בכינוי החיבה של הכינוי המקורי שלי

יום טוב לכולם.

 

[ליידילי]

בתפקיד פרקליטת השטן

אציג כאן עמדה אחרת, וסימפטית הרבה פחות. המשבר בו אתם נמצאים , הוא משבר ממשי מאד ומאיים מאד. שפל של ממש. ממה שלמדתי מאחרים, אני יודעת, שבני זוג במצב כזה... או בשלב נוסף - של תחילת הכרעה לסיום הנישואין, מוצאים עצמם פתאום במה שניתן לקרוא "ירח דבש של פרידה וגרושין". איך שהוא כאילו נושבת רוח בגחלים הדועכות, והן משתלהבות בפרפור אחרון... וכלות. ....... איני אומרת זאת על מנת לדכאך מיקי, אלא על מנת שתהיי מודעת. ואיני אומרת גם שלא ניתן לשקם, אלא שאין זה דבר פשוט. ולא די ב"ניצוץ" או בעובדה שישנם לא מעט דברים חיוביים בינכם, על מנת שתצאו מהבוץ. לפחות, (ויהיו מי שיגחכו על ה"חיוב" שאני מוצאת בכך) המצב בינכם "מאוזן" לכאורה, שניכם חרגתם מהמסגרת, ושניכם פגעתם ונפגעתם. הטוב בזה הינו שאין אחד מכם שהינו "פוגע" ואחר שהינו "פגוע" או במלים אחרות אין "צדיק/ה" ו"נבל/ה". (למרות שמבין השורות שלך, נשמע לי שלדעתך חטאו גדול מחטאך... אולי "הוא התחיל" לפנייך... אך נדמה לי שלא כדאי להתמקד בכך...) בכל מקרה, בניית אמון הינה מלאכה ממושכת ואיטית, ואף אם היא חיונית ונחוצה, היא נבנית קמעה קמעה, נדבך אחר נדבך, יום אחר יום... וכמוצר נלווה להתמודדות עם מכלול הנושאים האחרים. הגדירו לעצמכם מהם הנושאים הבעייתים ביותר בינכם, ונסו להתחיל להתמודד איתם. איש- ילד נתן כאן בזמנו כמה עצות וכלים לעשיה כזו... אנסה לצרף לינק. בהצלחה לכם.

 

[מיקי במשבר]

לליידילי ../images/Emo51.gif

קודם כל תודה על התגובות שלכן. ולליידילי "פרקליטת השטן" תודה כי בעצם נתת לי חומר למחשבה, ואכן נראה לי שאם כל הכאב שבעולם באמת אנחנו נמצאים בירח דבש שלפני פרידה. צדקת שבין השורות נשמע שהוא אשם יותר ממני, ואכן כן. הוא זה שבגד לפני, הוא זה שהיה לו רומן תקופה ממושכת מאד, והוא זה שהביא אותי לזרועות הגבר האחר, היום אחרי שיחות שניהלנו הוא מודה שבאשמתו עשיתי זאת. האם נשאר עדין ניצוץ או אולי אני מדמיינת, אולי אני פוחדת לתת את הצעד הבא. ביי מיקי במשבר