תגובה
נכון, וכיוון שרופאי משפחה גם ככה נדרשים היום לזהות מצבים נפשיים ואף רושמים תרופות פסיכיאטריות, כדאי שחלק מההכשרה שלהם תיגע בזה (ואולי היא כבר נוגעת, באמת שאני לא יודע).
יכול להיות שהבנתי את ההערה שלך קודם לא נכון, אז אתנצל. אני לא חושב שאפשר להחליף את הפסיכולוג הקליני (או השיקומי, או ההתפתחותי, או החינוכי) בחיקוי זול והפוסט של ד"ר לוינסקי מעלה את החשש שזה יקרה במסגרת המעבר לקופות החולים. אני לא מכיר מודל שבו יש מין "טכנאי CBT" או "טכנאי EMDR", נניח, שמפקח עליו פסיכולוג מומחה. זה לא אומר שזה לא יכול לעבוד אבל זה נראה לי בעייתי (ומיותר, למעשה). זה נראה לי כמו משהו שנותן מענה חלקי לבעיות מאוד ספציפיות. אני יכול לחשוב על מישהו שעבר תאונת דרכים והולך למין טכנאי EMDR כזה כדי לקבל טיפול לפוסט-טראומה אבל מביא לקשר הטיפולי חלקים נוספים שאותו טכנאי לא הוכשר להתמודד איתם. אז יפנו אותו לפסיכולוג באופן נפרד? לא יודע, נשמע לי כמו טיפול לא שלם. הייתי מעדיף שאותו אדם יטופל ע"י פסיכולוג שגם עובד עם EMDR ויכול לשלב את הדברים. אני רואה טיפולים כאלו אצלנו במרפאה והם עובדים יופי.
בנוגע למהותו של טיפול פסיכולוגי, עוד אין לי תשובה טובה, לצערי. אני לא מאמין שיש mystical essence אבל אני חושב שטיפול סימפטומי בלבד הוא בעייתי לאורך זמן. לא בכדי מחקרים מראים שטיפול תרופתי בלבד בדכאון, למשל, יעילים פחות מטיפולים המשלבים תרופות ופסיכותרפיה (איזו פסיכותרפיה זו שאלה טובה ויש מחקרים גם על זה). אני כן חושב שחלק משמעותי בטיפולים פסיכולוגיים עוסק ביכולת לביטוי רגשי, ביכולת להתבוננות על יחסים של האדם עם סביבתו (והקשר הטיפולי יכול להוות כלי טוב לבחינה הזו), איתור דפוסי חשיבה ופעולה שחוזרים על עצמם באופן בעייתי. (כמובן שאסייג שאין טיפול אחיד שטוב לכל אחד ולכל בעיה).
יש מאמר מעניין של ג'ונן שדלר שכתב על זה, אנסה למצוא אותו.
