הרפורמה
יש פה כמה שאלות טובות. ברשותך, אנסה להתייחס אליהן בנפרד.
"האם תהליך ההפרטה הזה מונע מאינטרסים, ומי אלו המושכים בחוטים?"
טוב, כמו הרבה דברים במדינה, יש פה אינטרסים. אני לא יודע להצביע על רשת האינטרסים המלאה, הנושא הזה נידון כבר 17 שנה ויש הרבה גורמים מעורבים, אבל בראש ובראשונה זו עדות לנטייה של המדינה, ושל משרד האוצר בפרט, לצמצם את השירותים החברתיים כי הם עולים לה כסף, ואם אפשר להעביר אותם לידיים פרטיות (או חצי-פרטיות, לצורך העניין) - למה לא? אנחנו רואים את זה בהרבה שירותים שפעם היה ברור שהמדינה מספקת מטעמה, כמו אחיות בתי הספר, או כל הנושא של עובדים סוציאליים שמועסקים פתאום כעובדי קבלן בחברות פרטיות שנותנות שירותים למדינה ולא ע"י המדינה עצמה.
עכשיו, זה נכון שברפורמה יעביר האוצר תקציב לקופות החולים, אבל אני מתאר לעצמי שלאחר מכן, התקצוב יבוצע ע"י קופות החולים עצמן (נכון שהן מקבלות תקציב מהמדינה אבל הן גובות כסף מהמבוטחים, זה שונה). תחשבי על זה כך - להחזיק מערך של פסיכולוגים (מומחים ומתמחים) שכולל גם הכשרה (תשלום עבור שעות הדרכה), ומערך של פסיכיאטרים, עו"סים וכן הלאה, וכל הלוגיסטיקה מסביב - כל זה עולה כסף. המדינה מעדיפה לחסוך ולתת למישהו אחר לעשות את זה.
"האמנם כל אחד יהיה רשאי לקבל טפול פסיכולוגי ללא תוספת תשלום משמעותית?"
זה הרעיון. ככה זה עובד היום בתחנות של משרד הבריאות. גם בקופות החולים, בעצם, יש את זה, אבל שם צריך לשלם לכל פגישה אך המחיר מסובסד, וכך זה למעשה יעבוד ברפורמה. כל מבוטח של קופת חולים יהיה זכאי לטיפול במחיר מוזל לפגישה (120 ש"ח בערך, אם אני זוכר נכון). הבעיה היא שיש אנשים שלא יוכלו להרשות את זה לעצמם, אפילו שזה מוזל. כמו כן, הזכאות היא מוגבלת. היום את זכאית מקופת החולים לבערך 30 פגישות *לתקופת חיים*.
בנוגע לקריטריונים המסוימים שיש לעמוד בהם, אני לא בטוח מה יהיה עם זה ברפורמה. מדובר על הנושא של קוד F או Z. כיום את יכולה לקבל טיפול נפשי גם אם אין לך אבחנה פסיכיאטרית שכוללת קוד F, אלא אם יש לך "רק" קוד Z (נגיד, אם התגרשת עכשיו ואת במשבר סביב זה, אבל לא עומדת בקריטריונים ה-DSMים של דכאון קליני). הרפורמה המקורית היתה אמורה לספק טיפול רק לבעלי קוד F, מה שימנע מהמון אנשים לקבל טיפול ויגרום לפסיכיאטרים ופסיכולוגים לתת אבחנות F סתם כדי שאנשים יוכלו לקבל טיפול. אם אני לא טועה, הרפורמה במתכונת שאושרה לא כוללת את ההגבלה הזו, אבל אני לא בטוח במאה אחוז.
אני לא מסכים עם האמירה שהרפורמה היתה חייבת להתבצע. אני מסכים עם זה שרפורמה כלשהי היתה חייבת להתבצע, לא יודע אם זו. בכל מקרה, למה המפלגות לא מתייחסות לנושא? אני שואל את עצמי גם. כל הסיפור הזה הוא ממש לא "סקסי". מי רוצה לחשוב על אנשים משכבות חלשות שצריכים עזרה נפשית? יותר קל לא לראות אותם. לכן אני מעריך הרבה יותר מפלגות שרואות את זה.
