הרפס- איך מתמודדים?
שלום לכולם! אני בת 24 ולאחרונה אובחנתי כחולת הרפס באיבר המין. קשה לי מאוד להתמודד עם עצם העובדה שאני חולה במחלה הזאת שאיננה ניתנת לריפוי ומדבקת גם כאשר אני לא בזמן התפרצות. האמת, אני מחפשת קצת הרגעה והבנה. קשה לי שכל הרופאים שדיברתי איתם התייחסו למחלה הזאת ואלי בצורה מאוד אדישה. איך אני אמורה להתמודד עם העובדה שכל בן זוג עתידי שלי חייב לשמוע על המחלה הזאת לפני שנשכב ולהחליט אם הוא רוצה להכניס את הראש הבריא שלו למיטה חולה- בקצרה: מי ירצה אותי ככה? כרגע יש לי חבר כבר שנה וארבעה חודשים והוא מאוד מבין אבל שנינו מבולבלים כי לו לא הייתה התפרצות אף פעם ולא מובן מאיפה הצרה הזאת נפלה עלינו, אם הוא לא נדבק אף פעם אני לא רוצה להדביק אותו והבנתי שגם כשמשתמשים בקונדומים ומשחות אנטי ויראליות עדיין יש סיכוי להדבקה. הוא אומר שלא אכפת לו והוא אוהב אותי כמו שאני, אבל אני לא רוצה להעמיד אותו בסיכון הזה... מה עושים? מה "הנוהל"- מספרים, לא מספרים לבני זוג עתידיים? מה נכון לעשות- מה אנשים עושים? ברור לי שזה כמו הרפס בשפתיים ואף אחד לא נמנע מלנשק מישהי שיש לה הרפס לא בזמן התפרצות אז למה שימנע מלשכב? אבל אני לא יכולה להתנער מההרגשה שזו מחלה "מלוכלכת" וש"נענשתי"...ההוויה המינית שלי מאוד מאוד חשובה לי ואני מרגישה שהיא נלקחה ממני בהינף יד. מה עלי לעשות? איך מתמודדים עם זה?
שלום לכולם! אני בת 24 ולאחרונה אובחנתי כחולת הרפס באיבר המין. קשה לי מאוד להתמודד עם עצם העובדה שאני חולה במחלה הזאת שאיננה ניתנת לריפוי ומדבקת גם כאשר אני לא בזמן התפרצות. האמת, אני מחפשת קצת הרגעה והבנה. קשה לי שכל הרופאים שדיברתי איתם התייחסו למחלה הזאת ואלי בצורה מאוד אדישה. איך אני אמורה להתמודד עם העובדה שכל בן זוג עתידי שלי חייב לשמוע על המחלה הזאת לפני שנשכב ולהחליט אם הוא רוצה להכניס את הראש הבריא שלו למיטה חולה- בקצרה: מי ירצה אותי ככה? כרגע יש לי חבר כבר שנה וארבעה חודשים והוא מאוד מבין אבל שנינו מבולבלים כי לו לא הייתה התפרצות אף פעם ולא מובן מאיפה הצרה הזאת נפלה עלינו, אם הוא לא נדבק אף פעם אני לא רוצה להדביק אותו והבנתי שגם כשמשתמשים בקונדומים ומשחות אנטי ויראליות עדיין יש סיכוי להדבקה. הוא אומר שלא אכפת לו והוא אוהב אותי כמו שאני, אבל אני לא רוצה להעמיד אותו בסיכון הזה... מה עושים? מה "הנוהל"- מספרים, לא מספרים לבני זוג עתידיים? מה נכון לעשות- מה אנשים עושים? ברור לי שזה כמו הרפס בשפתיים ואף אחד לא נמנע מלנשק מישהי שיש לה הרפס לא בזמן התפרצות אז למה שימנע מלשכב? אבל אני לא יכולה להתנער מההרגשה שזו מחלה "מלוכלכת" וש"נענשתי"...ההוויה המינית שלי מאוד מאוד חשובה לי ואני מרגישה שהיא נלקחה ממני בהינף יד. מה עלי לעשות? איך מתמודדים עם זה?