הרפתקאות רומי ביום העצמאות ../images/Emo104.gif
יום שלישי, יום הזכרון, היה יום לא קל - עבדתי עד 17:00, נסעתי לבקר את אבא בבי"ח (הוא מתאושש לאיטו) אחרי 2 דקות וחצי עם רומי, חזרתי הביתה, התארגנתי ואירגנתי את רומי, ובערך בשעה שהיא רגילה ללכת לישון - יצאנו מהבית. הלכנו ברגל לאזור המופע - נהנים נורא, כי ההורים שלי קנו לרומי טיולון חדש - ועל כך בהודעה נוספת בשרשור... רומי החזיקה וניפנפה
קטן שקיבלה במעון, והיתה במצב רוח טוב. רוב הערב היינו רק שתינו, פוגשות פה ושם מכרים... המופע היה מקסים, צבעוני, קצבי ומושקע - אבל ארך מדי. לקראת הסוף רומי קיטרה מעייפות, לקחתי אותה לסיבוב ברחובות השקטים יותר מסביב, והיא נרדמה ל20 דקות בערך... חזרנו בדיוק לשירת התקווה ולזיקוקים. רומי המתוקה שלי לא נבהלה מהזיקוקים, אלא הביטה בהם נדהמת, קצת בהלם... מיד אחר כך עברה צלמת של הטלויזיה המקומית וצילמה את רומי, שהפגיזה חיוכים בכיף
(יש לי קשרים ואני אפעיל אותם כדי לקבל עותק מהצילומים) היום התעוררנו מאוחר, עשינו טיול רגלי גדול במסגרת "צעדת בנימינה" (ותודה למזג האויר שהתחשב כל כך) ובצהריים הצטרפנו לאמא שלי לפיקניק אצל חברים, רומי זחלה על הדשא, הפגינה כישורים אקרובטיים, צחקה, צעקה ופיטפטה וכבשה לבבות...
חזרנו הביתה עייפות ומרוצות, ואחרי מנוחה קצרה היה לה מרץ עוד לסחוב עד 10 בלילה
שתהיה בריאה. הצטערתי שאבא שלי לא איתנו, ואפילו לא היתה לנו מצלמה כדי לצלם ולהראות לו כמה רומי היתה חמודה... אבל בעצם הוא יודע! אני מצרפת תמונה מהשבת האחרונה
יום שלישי, יום הזכרון, היה יום לא קל - עבדתי עד 17:00, נסעתי לבקר את אבא בבי"ח (הוא מתאושש לאיטו) אחרי 2 דקות וחצי עם רומי, חזרתי הביתה, התארגנתי ואירגנתי את רומי, ובערך בשעה שהיא רגילה ללכת לישון - יצאנו מהבית. הלכנו ברגל לאזור המופע - נהנים נורא, כי ההורים שלי קנו לרומי טיולון חדש - ועל כך בהודעה נוספת בשרשור... רומי החזיקה וניפנפה
