הרצון להמשיך הלאה...

healerit

New member
הרצון להמשיך הלאה...

לפני כ-10 חודשים אבי נפטר.
זה כבר מרגיש קצת יותר רחוק.

הבית שלו טרם נמכר מכל מיני סיבות ולכן אני צריכה לקפוץ לשם מדי פעם לטפל בדברים, לשלם לועד הבית ולגנן שמטפח את גינתו.
הדירה עומדת למכירה כבר כמה חודשים. בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מתפללת שהיא תמכר כבר.
אני רוצה לשחרר את המקום הזה ואת הזמן הזה. לא רוצה לבוא לשם יותר ולראות כל פעם את החדר שלו, את שתי הכורסאות עליהן ישבנו יחד.
רוצה לקנות בכסף הזה דירה משלי ולהמשיך הלאה. לשים את פרק חיי הכואב מאחור.
אחד הדברים שאני רוצה לעשות עם חלק מהירושה זה להינות. זה יכול להיות דרך הדירה שאקנה וגם דרך נופשים.
לפני כמה חודשים נסענו לירח דבש מאוחר בחלק מהכסף שירשתי. זה משהו שלא היה מתאפשר ללא הכסף הזה.
אבא שלי לא נהנה במיוחד מהחיים. הוא קיבל את זה בירושה מאמו שהיתה סגפנית והסתפקה במועט. אני לא רוצה להיות כזו.

אני מוצאת את עצמי מתפללת מדי יום ליקום שהדירה תמכר בקרוב במחיר טוב.
אוטוטו מתחילה שנה לועזית חדשה!

שבוע טוב
 

saribon

New member
מאחלת לך שתפילותיך יענו

ומראש "מזהירה "אותך -שכאשר הדירה תמכר - ותצטרכי לפנות אותה - זה לא יהיה פשוט..
אני עשיתי את זה פעמיים בשנה ומשהו האחרונות - פעם אחת פיניתי וארזתי את דירתו של סבי ומצאתי שם אין סוף זכרונות - חלקם טובים חלקם קשים. ובפעם הנוספת את דירתם של חמי וחמותי אחרי שהוא נפטר והיא עברה לדיור מוגן.זו חוויה מטלטלת למדי שמשלבת צחוק ודמע (וגם לוקחת די הרבה זמן) את הדירה של חמותי פירקנו בשלבים ואני חושבת שזה קצת הקל על הענין, בכל פעם נפרדנו עוד קצת..
אני מציעה לך אולי להתחיל כבר עם חלק מהפינויים. אולי את הרהיטים עדיין להשאיר כדי שהדירה לא תראה ערומה מוזנחת אבל לרוקן ארונות וכו..זה החלק הכי משמעותי והכי מורכב רגשית..כדאי לתת לו את הזמן שלו.. ואני חושבת שאם עושים את זה טיפין טיפין מדי פעם - הקושי קטן יותר..
בכל מקרה - מכירה טוב את התחושות הללו ומאחלת לך הרבה הנאה מהכסף שירשת. אני בטוחה שאביך רצה שתוכלי להנות ממנו.
 

healerit

New member
כבר פינינו מזמן את רוב החפצים

תרמנו אותם וחלק שמתי לי בארון שאקח איתי.
השארנו את הרהיטים כי כך הדירה נראית יפה יותר.

אחי רוקן את הארונות של אבי. זו היתה משימה קשה אבל הוא אמר שלא אכפת לו לעשות את זה למרות שהצעתי להצטרף.
הוא חי בחו"ל ולא יכול לטפל בשאר הדברים וזו היתה תרומתו. אבא שלי לא היה טיפוס שאוגר חפצים ובגדים ובכך הקל עלינו.
אחי ידע מה אני רוצה לשמור ומפעם לפעם התקשר לשאול. אחר כך לפני שזימנתי את ארגוני הצדקה עברתי על חלק מהדברים שוב.

כשהדירה תמכר אארוז את מה שנותר ואאפסן במחסן עד שאמצא דירה.
מדי פעם אני לוקחת עוד כמה דברים מהבית שלו ומשתמשת בהם (בעיקר כלי מטבח).
עצוב לי אבל יש לי גם תחושה שהוא איתי...

קשה לעבור את זה פעם אחר פעם. מה שאת מתארת אינטנסיבי מאוד.
תודה יקירה |חיבק|
 
healerit


שלום עינת,

הבית והחפצים, הם כל כך הרבה עבורינו, צרור של זכרונות ורגשות.
המגע איתם כעת אולי כואב ויש צורך להתקדם למקום אחר, משוחרר.
מיוחדת בעיני הדרך בה בחרת- להנות במקומות שאבא פחות נהנה, ללמוד להנות מהחיים!
מאחלת לך מכירה מוצלחת של הבית ושנה חדשה שתבשר על פרק חדש בהתמודדות.
ענבר
 
למעלה