הרצח של פייר ג'ומאייל והקשר הציוני

הרצח של פייר ג'ומאייל והקשר הציוני

אם היה זקוק מישהו להוכחה כי הקונפליקט בלבנון הוא בעל אופי מעמדי, הרי השביתה של בעלי ההון בלבנון, אשר הורו להשבית את המפעלים , הבנקים ואת העסקים השונים ליומיים, בתמיכה בממשלת סניורה , מעיד כאלף עדים כי מאחורי הממשלה של סניורה הבובה האמריקאית ניצבים בעלי ההון. גם התעמולה כי החיזבאללה הוא שרצח את פייר ג'ומאייל, משום שחסן נסארללה ביקש לחסל שני שרים, המעניקים לממשלה את הרוב בפרלמנט, הוכח היום ככזב, לאחר שחסאן סאבא שהתפטר לפני עשרה חודשים שב מהתפטרותו והוא ישמש כשר הפנים, דבר שהיה צפוי מראש. בהפגנת הימין, לדברי הארץ השתתפו בסך הכל 200 אלף תומכים, מספר מזערי לעומת ההפגנה הגדולה שלהם בשנת 2005, אשר עליה דווח כי הגיעה לחצי מיליון. "Some half a million Lebanese packed into Beirut's city centre yesterday in an anti-Syrian protest" ( (Wednesday February 15, 2006 The Guardian משתתפי ההפגנה שרפו תמונות של נשיא סוריה, בשאר אסד, וכן את תמונותיהם של מנהיגים לבנונים שתומכים בדמשק, בהם חסן נסראללה ו מישל עוון. בטקס האשכבה נכחו גם שר החוץ הצרפתי, פיליפ דוסט-בלאזי, נביה ברי, ראש תנועת אמל השיעית ויו"ר הפרלמנט בביירות ומזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא. בלטו בהעדרם מהטקס נשיא לבנון אמיל לחוד והגנרל עוון - גם נציגי חיזבאללה לא. ארונו של ג'ומייל, עטוף בדגל "הפלנגות" - המיליציה והמפלגה שהקים סבו - יצא לאחר הטקס לקבורה בעיירת הולדתו בכפיא. הפלנגות הוקמו על ידי פייר ג'ומאייל, שארל חילו, ג'ורג' נקאשה ואחרים בנובמבר 1936, כארגון צבאי-למחצה לנוער מרוני.. פייר ג'ומאייל שאב את השראתו מארגון הפלאנחות הספרדיות הפשיסטיות. מנהיגה התנהל כדיקטאטור , בהתאם לרוח הפשיזם, ועד היום ההצדעה במפלגה מתבצעת במועל יד. בראשית דרכה תמכה התנועה בהמשך המנדט הצרפתי על לבנון, אולם לאחר מכן עם הגידול בהתערבות גרמניה הנאצית באזור, שהביאה בין השאר לעליית ממשלה פרו נאצית בעיראק, היא תמכה בתביעה בעצמאותה של לבנון, ולפיכך הורתה ממשלת צרפת לפזרה. מוטו המפלגה הוא "האל, המולדת והמשפחה" המוטו הידוע של הנאצים ומדיניותה הדגישה את לאומיותה של לבנון ואת שורשיה הפניקים, המבדילים אותה משאר מדינות ערב. מדיניותה הכלכלית היא קפיטליזם קיצוני . היא תמיד החזיקה בעמדות אנטי-פלסטיניות , והתנגדה לפן ערביזם. היא תמיד התנגדה לעריכת מפקד אוכלוסין נוסף. זאת, מכיוון שהמוסלמים - שהתרבו בקצב מהיר יותר, הפכו את הנוצרים למיעוט, אך בחלוקת השלטון עדיין היוו הנוצרים רוב, מאחר שהחלוקה נקבעה על פי מפקד אוכלוסין מ-1932. במלחמת האזרחים ב-1958 היא הקימה מליציות משלה. כאשר ההמונים בלבנון הפגינו כנגד ממשלת הבובות של נשיא לבנון אז דני שמעון, והצבא סירב לפזר את ההנהגות, היא השתמשה בכוחה הצבאי באכזריות לדיכוי ההפגנות. בתום המלחמה תוך שימוש באלימות והשבתות, הצליחו הפלנגות להפיל את ראש הממשלה רשיד כראמה, ולהביא למינויו של פייר ג'ומאייל לאחד מארבעת שרי הקבינט. היא מהקבוצות הגדולות בפוליטיקה הלבנונית, הידועה בפלגנותה הרבה. החל משנות השישים ועד פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון הפלנגות התנגשו עם הלוחמים הפלסטינים. . החל מ-1973 החלו הפלנגות לאגור כלי נשק, להתחמש גם בנשק כבד, ולנהל אימונים קבועים. גם מפלגות נוצריות אחרות, כדוגמת הנמרים של המפלגה הלאומית ליברלית, החלו לחזק את המיליציות שלהן. כך נכנסו הפלנגות מוכנות באופן יחסי לעימות עם המחנה היותר שמאלי ב-1975, עם 20,000 חברים וכ-8,000 לוחמים. . הפלנגות (והמילציות המרוניות האחרות) זכו לתמיכתן של בלגיה, מערב גרמניה ואיראן (תחת שלטון השאה). בסוף השלב הראשון של מלחמת האזרחים החלו מנהיגי הפלנגות לקרוא לחלוקת המדינה הלבנונית. תוכניתם הייתה להקים מדינה מרונית נפרדת, אשר תכלול את הר הלבנון, לבנון הקטנה, המולדת ההיסטורית של המרונים ושני אזורים נוספים בעלי משמעות מדינית, כלכלית וגיאוגרפית: החוף ומזרח בירות. תוכנית שהייתה לעדות יומני משה שרת, תוכנית ישראלית. ידוע כי בתקופה זו הצבא הישראלי סייע לפלגנות וחימש אותן. הפלנגות הפכו למפלגה החזקה בלבנון לאחר הפלישה הישראלית ב-1982, ובשיר ג'ומאייל נבחר לנשיא לבנון על ידי הפרלמנט באוגוסט 1982. בחירתו נתמכה בסיוע של ישראל, שקיוותה כי ג'ומאייל יחתום על הסכם שלום עמה. אולם ג'ומאייל נרצח בהתנקשות פחות מחודש לאחר בחירתו, ואחיו אמין ג'ומאייל ירש אותו על כס הנשיאות ב-17 במאי 1983 נחתם חוה בין נשיא לבנון אמין ג'ומאייל, ישראל וארצות הברית, שקבע כי "מצב המלחמה בין ישראל ללבנון הסתיים, ואינו קיים עוד". ברור כי ישראל וארצות הברית הפעילו מכבש לחצים על ג'ומאייל כדי שישלים עם ההסדר. מרבית תושבי לבנון ראו בהסכם ניסיון של ישראל לזכות בשליטה קבועה על דרום לבנון, וההסכם הצטייר בעולם הערבי כהסכם כניעה כפוי. ג'ומאייל נסוג מהסכם זה מאוחר יותר בעקבות לחץ מוסלמי וכלל ערבי שראה בו שליט בובה של ישראל ובוגד בעמו. ה-SKS (מצרפתית: Section Katâ'ib de Sécurité, מחלקת הביטחון של הכתאיב, לה היה אופי ומה לס.א הנאצי הוקמה ב-1976 במימון סורי, כיחידה מובחרת בת אלף לוחמים, הכפופה לבשיר ג'ומאייל. ג'ומאייל השתמש בה להכנעת מנהיגים מקומיים ולביסוס שליטתו במזרח בירות. לאחר רציחתו של ג'ומאייל הפך סמיר ג'עג'ע למפקד היחידה. ה-SKS נלחמו בדרך כלל באזור הבירה הלבנונית (ובמחנות הפליטים הפלסטיניים הסובבים את העיר), אולם לעיתים, נדרום לבנון.. היחידה הייתה ידועה לשמצה בשל חבריה ה"בריונים", שהטילו את חתיתם על הלא-נוצרים בלבנון. דימוים של לוחמי הפלנגות כפושעים ורוצחים התחזק נוכח הרקורד הארוך של מעשי הטבח שביצעו במוסלמים לבנונים ובפלסטינים במהלך המלחמה. הטבח הראשון שלה התרחש בבירות ב-6 בדצמבר 1975 וזכה לכינוי "השבת השחורה". במהלך השבת עצרו אנשי פלנגות את העוברים והשבים במחסומים זמניים שהקימו, וערפו את ראשו של כל מוסלמי או פלסטיני שעצרו במקום. ב-1976 אפשרה סוריה לפלנגות לתקוף אזורים שהיו בשליטתה ולהטיל מצור על מחנה הפליטים הפלסטיני תל א-זעתר. ב-12 באוגוסט המחנה נפל, והפלנגות רצחו כ-2,000 איש במקום. ב-18 בינואר 1976, בשכונת קרנטינה במזרח בירות, שהייתה מובלעת של אש"ף באזור הנוצרי של העיר. באירוע שזכה לכינוי "טבח קרנטינה" השתלטו לוחמי הפלנגות על השכונה, שבה חיו בעיקר מוסלמים, כורדים וארמנים, טבחו כאלף מתושבי המקום וגרמו למנוסתם של השאר. מעשה הטבח המפורסם ביותר שביצעו הפלנגות הנוצריות התרחש בין ה-16 ל-18 בספטמבר 1982 במחנות הפליטים הפלסטינים סברה, שתילה, בורג' אלבראג'נה ואלפאכהאני במערב בירות. אנשי הפלנגות, שהוסעו למקום על ידי כלי רכב צה"ליים, רצחו מאות רבות מתושבי המקום בסדרת אירועים שנודעה בשם "טבח סברה ושתילה" .. ייחודו של טבח זה היה מעורבות ישראל בהנהגת שרון, לאור התעלמות ההנהגה הישראלית מההשלכות החמורות שעלולות היו להיגרם מהכנסתם של לוחמי פלנגות למחנות פליטים פלסטיניים, לנוכח מקרי העבר.
 
סוף

בתחילת 1978 פרצה "מלחמת מאת הימים" בין הצבא הסורי למיליציה. עימותים כבדים התנהלו בין הצדדים בפיאדיה ובאשרפיה, ולאחר מכן התפשטו למזרח בירות ולהר הלבנון. לקראת הבחירות לנשיאות בפרלמנט הלבנוני ב-1982 החלה סוריה לבחוש בזירה הפוליטית בניסיון להבטיח את בחירתו של עושה דברה, סולימאן פרנג'יה. ג'ומאייל, שראה בעצמו מועמד לתפקיד הרם, היה זקוק לניצחון צבאי לפני הבחירות, והכוחות הלבנוניים (שבאותה העת כללו בעיקר לוחמי פלנגות) תקפו באפריל 1981 את זחלה, על מיקומה האסטרטגי בהרים המשקיפים על בירות ועל כביש ביירות-דמשק. במהלך הלחימה נעזר ג'ומאייל בהפצצות אוויריות ישראליות שזימן. עם פלישתה של ישראל ללבנון ב-6 ביוני 1982 אפשרו "הכוחות הלבנוניים" את ההתקדמות הישראלית לבירות, על רקע התנגדותם הגוברת לכיבוש הסורי. עם הגעת צה"ל לבירה ביצעו הפלנגות את טבח סברה ושתילה, שהטביע אות קין על המיליציה עד היום. ב-23 באוגוסט, לאחר התערבות ישראלית, נבחר בשיר ג'ומאייל לנשיא. ישראל גם הבטיחה את בחירתו של אחיו אמין ג'ומאייל תחתיו, לאחר ההתנקשות בג'ומאייל ב-14 בספטמבר. עם נסיגתה של ישראל לרצועת הביטחון נחלשה המיליציה ככוח צבאי, במקביל להיחלשותה הפוליטית של המפלגה כשברקע הדימוי הבעייתי שדבק בה בעקבות הסכם האי-לוחמה עם ישראל ואירועי הטבח בפלסטינים. המיליציה ניסתה להתרחק מדימוי זה, ולטענתה ניתקה את קשריה עם ישראל. בתחילת הלחימה הצטרפה המפלגה לחזית הפוליטית של המחנה השמרני במלחמה, החזית הלבנונית, והמיליציה שלה - הפלנגות, הצטרפה למיליציה של החזית - הכוחות הלבנוניים, שהורכבה גם מבריגדת מרדה, שומרי הארזים והנמרים. . ב-13 ביולי 1978 תקפה יחידת ה-SKS את ביתו של סולימאן פרנג'יה, מנהיג בריגדת מרדה, ורצחה את בנו, טוני, ובני משפחה אחרים.. ב-7 ביולי 1980 תקפו הפלנגות את מפקדת מיליציית הנמרים של כמיל שמעון. באירוע, שכונה מאוחר יותר "יום הסכינים הארוכות", נרצחו כ-200 מתוך 500 לוחמי המיליציה, והשאר נותרו בתוך "הכוחות", אולם פיקודם הנפרד בוטל. עם חזרתו של אמין ג'ומאייל ללבנון ב-2000 התגלעו סכסוכים רבים, שגלשו לדיונים בבתי משפט ואף לאלימות בין תומכי הקו הפרו-סורי לבין תומכי ג'ומאייל. ג'ומאייל ראה עצמו כמנהיגה הלגיטימי של המפלגה, והיה מעוניין לנקוט קו פחות פרו-סורי. נוכח פעולותיו של ג'ומאייל להגדלת מספר תומכיו, החליטו חאג' וסגנו, כרים פקראדוני, להקדים את הבחירות לראשות המפלגה ממרץ 2002 לאוקטובר 2001, במטרה לקצר את השהות בה ג'ומאייל יספיק לפעול. בנוסף, "הועזבו" תומכים אחדים של ג'ומאייל מהפרלמנט של המפלגה (הבוחר את הנשיא), ומושביהם מולאו במתנגדים לג'ומאייל. ג'ומאייל גינה צעדים אלו, והכריז כי יחרים את הבחירות. . בתגובה לסילוקו הקים אמין ג'ומאייל ב-29 ביולי 2002 אופוזיציה פנימית במפלגה בשם "תנועת הרפורמות בכתאיב", בנסיון להדיח את פקראדוני. במהלך תקופת הנהגתו של פקראדוני, וגם בתקופת חאג' קודם לכן, השתתפו ראשי הפלנגות בכל ההפגנות והמצעדים הפרו-סוריים. הנוצרים בלבנון, שמאז ומעולם חששו מסוריה הסונית, לא חלקו את עמדת המפלגה, והתמיכה בה הגיעה לשפל. פקראדוני, בקו לא אופייני למרונים, הביע תמיכה בהתנגדות החיזבאללה ופעולות הפלסטיניים נגד ישראל. לאחר "מהפכת הארזים" שהפכה את עמדתו הפרו-סורית של פקראדוני ללא מקובלת בקרב מרבית הציבור הלבנוני, פסק בית משפט בלבנון ביולי 2005 כי הבחירות לראשות המפלגה ב-1989 היו לא-חוקיות, ועל כן יש לערוך בחירות חדשות במהרה[9]. בבחירות שנערכו נבחר אמין ג'ומאייל לנשיא המפלגה, ופקראדוני הפך לראש הלשכה הפוליטית של המפלגה. הפלגים התפייסו והתאחדו ב-13 בנובמבר 2005. בבחירות מאי-יוני 2005, מועמדי המפלגה רצו במסגרת איחוד של "עצמאים" ואנשי פלנגות בשם "המפגש של קֻרְנָת שַהוֻאָן" (لقاء قرنة شهوان) , ושניים מחברי הפלנגות - פייר ג'ומאייל הבן (בנו של אמין גו'מאייל) ואנטואן ח'אנם נכנסו לפרלמנט ולקואליציה של "כוחות ה-14 במרס". עד רציחתו ב-21 בנובמבר 2006 כיהן ג'ומאייל כשר התעשייה בממשלת סניורה. המעורבות של ההנהגה הציונית החלה עוד בשנות השלושים, בעת שהמופתי הפלסטיני חג' אל חוסיניי ישב בלבנון לאחר שנמלט מפלסטין לאחר פרוץ ההתקוממות הפלסטינית ב1936. סוכני הציונות שיחדו פוליטיקאים מושחתים בלבנון על מנת שיבלו בפעילותו. הם גם שלחו סוכנים דרוזים וערבים על מנת לרצוח אותו. אולם הם נכשלו. הציונים החלו אז בבריתם עם הנוצרים, אך עדיין לא עם הפלנגות הפשיסטיות. קשר זה החל מאז 1947 זמן קצר לפני גרוש הפלסטינים כאשר חלקם מתיישב בלבנון.. הרעיון היה לפלג את לבנון ולהקים מדינה נוצרית פרו ישראלית. קשר זה התהדק במלחמת 1948 כאשר בן גוריון קיווה לתמוך בהפיכה צבאית של הפשיסטים כדי להוציא את לבנון ממעגל המדינות העוינות לישראל והנלחמות בה. מאז 1949 ישראל החלה להיות מעורבת בנעשה בלבנון כנגד הפלסטינים ובמיוחד לאחר שאש"פ הוקם ב1964 ופעל גם בלבנון. יצחק רבין פעל רבות לחיזוק הקשר עם הפלנגות הפשיסטיות ומנהיגיה היו אורחי קבע בישראל.
 

armbruster

New member
'שכחת' כמה עובדות זעירות, כמו למשל

הטבח בדאמור הנוצרית מדרום לביירות, שהותקפה ע"י הפלסטינים ב-9 בינואר 1976. כשהושלם כיבוש העיירה בת 25000 תושבים נטבחו באופן חייתי מאות נשים, גברים וטף שלא הצליחו להימלט.
 
שכחתי להזכיר עוד דברים רבים

כמו כלא יחיאם שהתפרסם בשל האכזריות הבהמית של הכובש הישראלי בלבנון. את ההפצצות הברבריות של ישראל ב1978 ועוד.
 
למעלה