תודה למברכים../images/Emo9.gif
להלן תלונת לידה: רביעי בלילה, הבטן עושה לא נעים ואנג מתחילה לקטר לבעלול שכואב. אין צירם סדירים, אבל מחליטים לסוע לבית חולים בכל זאת כי נמאס לנו ומקסימום כשנגיע נגיד לדוקטור שאנחנו פותחים בשביתת רעב עד שהוא לא מוציא אותה החוצה. איך שעולים לאוטו- אייייייייייי מתחילים צירים א י ו מ י ם. מגיעים לבית חולים ומתחילים לצעוק "אפידורל אפידורל", ככה בשביל לעשות רושם. אחרי חצי שעה נכנסים לחדר לידה, כואב כואב,הצילוווווווו. הבעל תפס כורסה ובין הצירים רואה סרט, ואנג מתה מקנאה. סוכם שפעם הבאה הוא יולד ואם זה לא יצליח מקסימום נאמץ. אני לא חוזרת לשם שוב. אחרי שעה המרדים מועיל בטובו להופיע. הוא מסלק את הבעל (בגלל טרואומות עבר של בעלים שמתעלפים למראה המחט) והנוזל המיוחל עושה את דרכו אל הגב. אחרי רבע שעה הכאב נעלם, אנג שמחה, בעל שמח, מרדים מוערץ וכולם רואים ביחד סרט. אממה, אחרי שעה פתאום צירים. מה זה? למה האפידורל לא עובד? איפה המרדים? הצילווווו! תקראו למרדים! כעבור עוד שעה של אאוץ' המרדים חוזר ותוקע מחדש את המחט בגב. לא עוזר. יש כפתור שאפשר ללחוץ עליו כדי לקבל תוספת של אפידורל אם מרגישים כואב. מרגישה כואב ולוחצת על הכפתור. ו- כלום. גורנישט. לא עובד וצירים זה פויה. ככה מעבירים 4 שעות עד שמתחילה להרגיש שמישהו בפנים מנסה לצאת החוצה. ברור שבשלב הזה האחות לא בחדר, והבעל יוצא למסדרון לצעוק על מי שצריך לצעוק והאחות חוזרת. 20 דקות של סיוט עוברות על אמתכם הנאמנה. אפילו ניסיתי כמה פעמים להודיע שאני הולכת, ולא יכולה יותר ומי בכלל רוצה תינוק. בשביל מה זה טוב? סתם סיוט ואחרי זה לא ישנים בלילה עד שהילד עוזב את בית. מצד שני ברגע שנשמע רעש של בכי תינוק בחדר והכאב עבר חלף שיניתי את דעתי בנושא. מאממת הבחורה שיצאה לי מהבטן. אמא מתחילה לבכות ואבא מנסה להסתיר דמעה (מנסים להתרגל לכינויים החדשים) אבא מקבל את הבובה בזמן שלאמא יש דייט עם התופר (קרעה לי ת'צורה, הילדה) שעה וחצי שהוא תופר, באלימות כמובן. רגיל לתפור בחורות שלא מרגישות כלום בגלל האפידורל. אההההההההההה בינתיים רוצים את בובית בתינוקייה. אבל לא הספקתי להיות איתה, אני מתווכחת. לא עוזר. והתופר עדיין עסוק בלהכאיב לי בטירוף. רק אחרי כמה שעות קיבלתי את בובית בחזרה, ומאז ועד עכשיו היא בעיקר רוצה לאכול ולא לישון. אבל כיף לנו!