הרשו לי להשתמש בפורום שלכם
כדי לפנות אל חברה ! אולי בדרך זו אגיע אליה. אולי תבקר פה. חברתי היקרה. מה עובר עלייך? חברתי היקרה לליבי... אני מנסה לדבר איתך בטלפון, לשלוח לך מיילים, שאולי לא מגיעים אלייך . אבל התחושה, שמזה מספר ימים , משהו לא תקין אצלך.. לא מניחה לי. אני חושבת שאני מכירה , לפחות , מספר זוויות שלך. ובימים האחרונים, אני מבחינה בהתחמקות, שלך. לא. אני לא חושבת שעשיתי לך משהו רע. זו לא אני. למרות שתמיד נדמה לי שאני לא בסדר. גם כשיורד גשם, מאשימים אותי. גם בשנת בצורת, מאשימים אותי. הפעם, לא פלטתי מילה שלא במקומה. משפט, הערה. ואם כן, אני מבקשת שתיידעי אותי. מוכנה ומזומנה לשמוע. את יודעת שאני מקשיבה לך. מחזיקה ממך. אפילו מפרגנת לכל מעשייך.... אני מנסה להגיע אלייך אבל לא מצליחה. למה כל כך קשה לי לשאול אותך ישירות "מה מציק לך?" החשש המתמיד שאינך רוצה לספר לי. למרות הפתיחות שלי כלפייך. למרות שאנחנו מדברות בכל נושא בעולם. למה אני חוששת לשאול אותך "מה עובר עלייך, מה השתבש?" אני לא אמורה לחשוב פעמיים, ולשאול. אבל, אם לא סיפרת לי עד כה סימן, שאת לא רוצה לספר לי. מה נורא כל כך שלא אבין? לשם מה יש חברות אם לא כדי לפרוק מצוקה.????. ליוות אותי בקטעים קשים. עמדת לצידי, יש לי צורך להיות בשבילך אם קשה לך. אבל את, כמו חתול, שבורח אל מקום מסתור בכאבו, נעלמת ולא משתפת. את יודעת שאני לא מהחטטניות, לא מהנדחפות, אני מחכה שיספרו לי. אבל, זה אמור לגבי אנשים זרים. לא את!!!!!!!!!!! פוגע בי שאינך מתמסרת. אולי בגלל צלקות מן העבר. אולי חשבת שאני לא יודעת להקשיב מבלי להגיב. אולי.. רק לפני שבוע הצעת לי לבוא איתכם, למקום רחוק. להיות איתכם. ואני כל כך שמחתי. אתם היחידים שאני מוכנה לנסוע איתם לסוף העולם. וגם השבוע, כשהייתה לי שמחה קטנה.. הישג קטן.. קיוויתי שתשמחי איתי. אבל השקט חוגג. אני לא באה להשיא לך עצות, כיצד לנהוג או איך לפעול. אני מבקשת שתגידי לי ...."מה עובר עלייך"........אינך, כימים ימימה. אכבד את התכנסותך. אבל בבקשה.. אל תשאירי אותי ללא ידיעה . זה מתסכל מאד. ואם הכל בסדר, והאינטואיציה שלי היתלה בי... צריך לטפל בה דחוף. אשמח לא להיות צודקת...... במקרה הנוכחי.... *************************************************************** (ולכל התוהים, התועים והטועים, זה מכתב מסטרייטית אל סטרייטית. ) סתם חברות בלב ונפש............קורה....לא????????
כדי לפנות אל חברה ! אולי בדרך זו אגיע אליה. אולי תבקר פה. חברתי היקרה. מה עובר עלייך? חברתי היקרה לליבי... אני מנסה לדבר איתך בטלפון, לשלוח לך מיילים, שאולי לא מגיעים אלייך . אבל התחושה, שמזה מספר ימים , משהו לא תקין אצלך.. לא מניחה לי. אני חושבת שאני מכירה , לפחות , מספר זוויות שלך. ובימים האחרונים, אני מבחינה בהתחמקות, שלך. לא. אני לא חושבת שעשיתי לך משהו רע. זו לא אני. למרות שתמיד נדמה לי שאני לא בסדר. גם כשיורד גשם, מאשימים אותי. גם בשנת בצורת, מאשימים אותי. הפעם, לא פלטתי מילה שלא במקומה. משפט, הערה. ואם כן, אני מבקשת שתיידעי אותי. מוכנה ומזומנה לשמוע. את יודעת שאני מקשיבה לך. מחזיקה ממך. אפילו מפרגנת לכל מעשייך.... אני מנסה להגיע אלייך אבל לא מצליחה. למה כל כך קשה לי לשאול אותך ישירות "מה מציק לך?" החשש המתמיד שאינך רוצה לספר לי. למרות הפתיחות שלי כלפייך. למרות שאנחנו מדברות בכל נושא בעולם. למה אני חוששת לשאול אותך "מה עובר עלייך, מה השתבש?" אני לא אמורה לחשוב פעמיים, ולשאול. אבל, אם לא סיפרת לי עד כה סימן, שאת לא רוצה לספר לי. מה נורא כל כך שלא אבין? לשם מה יש חברות אם לא כדי לפרוק מצוקה.????. ליוות אותי בקטעים קשים. עמדת לצידי, יש לי צורך להיות בשבילך אם קשה לך. אבל את, כמו חתול, שבורח אל מקום מסתור בכאבו, נעלמת ולא משתפת. את יודעת שאני לא מהחטטניות, לא מהנדחפות, אני מחכה שיספרו לי. אבל, זה אמור לגבי אנשים זרים. לא את!!!!!!!!!!! פוגע בי שאינך מתמסרת. אולי בגלל צלקות מן העבר. אולי חשבת שאני לא יודעת להקשיב מבלי להגיב. אולי.. רק לפני שבוע הצעת לי לבוא איתכם, למקום רחוק. להיות איתכם. ואני כל כך שמחתי. אתם היחידים שאני מוכנה לנסוע איתם לסוף העולם. וגם השבוע, כשהייתה לי שמחה קטנה.. הישג קטן.. קיוויתי שתשמחי איתי. אבל השקט חוגג. אני לא באה להשיא לך עצות, כיצד לנהוג או איך לפעול. אני מבקשת שתגידי לי ...."מה עובר עלייך"........אינך, כימים ימימה. אכבד את התכנסותך. אבל בבקשה.. אל תשאירי אותי ללא ידיעה . זה מתסכל מאד. ואם הכל בסדר, והאינטואיציה שלי היתלה בי... צריך לטפל בה דחוף. אשמח לא להיות צודקת...... במקרה הנוכחי.... *************************************************************** (ולכל התוהים, התועים והטועים, זה מכתב מסטרייטית אל סטרייטית. ) סתם חברות בלב ונפש............קורה....לא????????