קצת מידע על הקבורה
העובדה כי הר הזיתים קרוב לעיר העתיקה של ירושלים והיותו בנוי מסלעים נוחים לחציבה גרם ליהודים לבחור באתר הר הזיתים כאתר קבורה כבר בימי הבית הראשון (על פי ההלכה היהודית הקבורה בתוך העיר הייתה אסורה). התקדשות ההר והמסורות שנתפתחו אודותיו גרמו לרצף של קבורה על הר הזיתים הנמשך עד ימינו. היהודים נהגו תחילה לקבור את מתיהם במדרון שמתחת להר הבית אך בלחץ השלטונות הממלוכיים נאלצו כנראה כבר במאה ה-14 להעתיק את מקום הקבורה למורדות הר הזיתים שממול. את מקומו של בית הקברות היהודי על מדרון הר המוריה תפס בית קברות מוסלמי. במאה ה-19 החל בית הקברות היהודי לקבל צביון עדתי עם הקמת חלקות קבורה וחברות קדישא נפרדות לבני העדות השונות. עד שנת 1868 בערך היו בתי-הקברות משותפים לכל העדות – ספרדים ואשכנזים. אחר כך נפרדו האשכנזים וקנו חלקת אדמה במעלה ההר לבית קברות מיוחד לאשכנזים. אחרי כמה שנים נפרדו הכוללים השונים וקנו חלקות מיוחדות לבני הכוללים שלהם. בית העלמין העתיק בהר הזיתים מהווה פנתאון לאומי-יהודי; לא רק רבנים נטמנו בו כי אם גם אנשי רוח (סופרים וכו') ואישי ציבור. בין הדמויות המוכרות שנקברו בהר הזיתים ניתן למנות את הרמב"ן, רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה החסיד, רבי חיים בן עטר, רבי מנחם מנדל משקלוב מייסד הקהילה הפרושית בירושלים , הרב יעקב שאול אלישר, הרב גרשון מקוטוב גיסו של הבעש"ט ,הרב חזקיהו דה-סילווה , הרש"ש גדול המקובלים במאה ה- 18 , הרב יהודה חי אלקלעי, הבתולה מלודמיר, רבי יהוסף שווארץ , יואל משה סלומון, חוקר ארץ ישראל א"מ לונץ, אליעזר בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י, בוריס שץ, הרב שמואל סלנט, דוד ילין ומשפחתו ביניהם אביו יהושע ובנו אליעזר ילין , הנרייטה סולד, המשוררת אלזה לסקר שילר, הסופר חיים הזז, פנחס רוטנברג, ליאו מוצקין, יוסף ויץ, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולצדו בנו הרב צבי יהודה קוק, הרב שלמה גורן, ובסמוך אליו הרב דוד הכהן המכונה הנזיר , האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר ואחיו רבי שמחה בונים אלתר , ראובן ברקת, החזן יוסלה' רוזנבלט, השרים חיים משה שפירא וזלמן ארן, זבולון המר , ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג ולידו ישראל אלדד, מנחם בגין ועוד. בשנות השלטון הירדני 1948-1967 חולל בית-הקברות, ורבות ממצבותיו נלקחו והשתמשו בהן כחומרי בניין. נוסף על כך בית-המלון "אינטרקונטיננטל" (כיום מלון שבע הקשתות) נבנה בפסגת ההר, בחלקו על-גבי קברים, וגם נסלל כביש "דרך יריחו" בשטח בית-הקברות שהרס קברים רבים שהיו בתוואי הכביש. לאחר מלחמת ששת הימים משרד הדתות שיפץ את בית הקברות וחודשה הקבורה במקום. גם היום שטחים נרחבים בבית העלמין הרוסים ועדיין נמשכת תופעת הפגיעה במצבות וקברים. הקמתה של שכונת מעלה הזיתים בקירבת בית הקברות הגבירה את תחושת הביטחון באזור וצימצמה את תופעת הונדליזם. במהלך השנים שבהם היה הר הזיתים מחוץ לתחומי ישראל, הוקם הר המנוחות כבית קברות חליפי לירושלמים וכיום בשל חוסר במקום קשה לקנות חלקת קבר בהר הזיתים.
