הר החרמון?
- פותח הנושא נוף-צלול
- פורסם בתאריך
חוכך בדעתו 2
Active member
הנה קישור למאמר בעניין זה באתר האקדמיה ללשון העברית:
תודה רבה!!
מתנצלת על התשובה המאוחרת, רציתי לענות בהרחבה ולא התפניתי עד עכשיו...
מקובל לידע בעברית שמות גאוגרפיים כמו הרים, נחלים/נהרות וחבלי ארץ.
היידוע לא מופיע בכל שם וגם אז לא תמיד, ולפעמים לא מתועד במקרא אלא רק בהמשך.
על קצה המזלג, כמה דוגמאות מהמקרא:
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל" (מלכים א יח, כ)
"וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד" (בראשית לא כה)
"עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (דברים ג כז)
אבל באותו פרק, פסוק ח:
"וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן"
החרמון לא מיודע במקרא, זה יידוע מאוחר יותר, אולי רק בימינו (לא בדקתי). גם "כינרת" לא מיודעת (וגם בימינו "ים כינרת" אבל "הכינרת").
ואילו הגלבוע לא אחיד. בשמואל א פרק לא הוא מיודע:
א "וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ"
ח "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ"
ואילו באותם פסוקים בדברי הימים א פרק י דווקא לא:
א "וּפְלִשְׁתִּים נִלְחֲמוּ בְיִשְׂרָאֵל וַיָּנָס אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר גִּלְבֹּעַ"
ח "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר גִּלְבֹּעַ"
למה? אין לי מושג, אני לא חוקרת מקרא (אבל בטוחה שכבר כתבו על זה, אם תרצה לחפש).
אם השאלה היא על צירופי סמיכות גאוגרפיים שבהם הסומך הוא מעין תמורה, גם אלה מקובלים בעברית (לא תמיד, תלוי בשם העצם), לדוגמה "מדינת ישראל" או "שכונת התקווה".
מקובל לידע בעברית שמות גאוגרפיים כמו הרים, נחלים/נהרות וחבלי ארץ.
היידוע לא מופיע בכל שם וגם אז לא תמיד, ולפעמים לא מתועד במקרא אלא רק בהמשך.
על קצה המזלג, כמה דוגמאות מהמקרא:
"וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל" (מלכים א יח, כ)
"וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד" (בראשית לא כה)
"עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (דברים ג כז)
אבל באותו פרק, פסוק ח:
"וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן"
החרמון לא מיודע במקרא, זה יידוע מאוחר יותר, אולי רק בימינו (לא בדקתי). גם "כינרת" לא מיודעת (וגם בימינו "ים כינרת" אבל "הכינרת").
ואילו הגלבוע לא אחיד. בשמואל א פרק לא הוא מיודע:
א "וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ"
ח "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ"
ואילו באותם פסוקים בדברי הימים א פרק י דווקא לא:
א "וּפְלִשְׁתִּים נִלְחֲמוּ בְיִשְׂרָאֵל וַיָּנָס אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר גִּלְבֹּעַ"
ח "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר גִּלְבֹּעַ"
למה? אין לי מושג, אני לא חוקרת מקרא (אבל בטוחה שכבר כתבו על זה, אם תרצה לחפש).
אם השאלה היא על צירופי סמיכות גאוגרפיים שבהם הסומך הוא מעין תמורה, גם אלה מקובלים בעברית (לא תמיד, תלוי בשם העצם), לדוגמה "מדינת ישראל" או "שכונת התקווה".
תודה רבה ושבת שלום ורוגע
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.