הר עיבל
02.07.00 לכבוד : מערכת מוסף הארץ תגובה לכתבה "נאחז בקרנות המזבח" מה- 30.06.00 יאיר שלג. מן הכתבה עולה שעיקר ראייתו של אדם זרטל שהמזבח שחשף הוא מזבח יהושע בהר עיבל, משום שמתאים למדות המזבח שנאמרו במסכת מידות פ"ג מ"א, ואע"פ שאיני ארכיאולוג נראה שדברי אדם זרטל מופרכים מטקסטים שעליהם הוא מסתמך, בהמשך אותה משנה כתוב : "וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו (על המזבח) ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן הצפון" נמצא שהמזבח בבית ראשון היה כח אמה על כח אמה ולא לב אמה, ורק כדי להזכיר למר זרטל את הכתוב בתנ"ך שלא יראה כמסתכל לאבנים שתחתיו ונופל בכתוב במפורש, בדברי בימים ב ד א: "ויעש (שלמה המלך)מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו" . והמזבח שציוה משה מידותיו קטנות יותר , שמות כז א:" ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב" , והרי אדם זרטל מודה שהר עיבל נבנה מיד אחרי מות משה ואם כן שילך ויחפש מזבח במידות משה ולא על פי מידות בית שני שהם תוספת מאוחרת. אך כדי לחסוך למר זרטל טרחה מיותרת אגלה לו שעל פי התלמוד יהושע לקח את אבני המזבח בהר עיבל ובנה אותם בגלגל, וכך נאמר במסכת סוטה לו עמוד א: "וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל" וכתב רש"י לה עמוד ב: "לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם" כלומר את אבני המזבח של הר עיבל צריך מר זרטל לחפש בגלגל, אך כדי שידע מה לחפש אומר לו שעליו לחפש שתים עשרה אבנים בלבד כי כך כתוב יהושע ד כ: "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל" ופרט נוסף באבנים שימצא, כדי לזהותם כאבני מזבח הר עיבל צריך להיות כתובים עליהם דברי התורה ככתוב ביהושע ח לב: "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל" , וכדי שיהיה למר זרטל זיהוי מושלם הוא צריך לבחון שאבנים אלה שלמות שלא הונף עליהם ברזל כלומר אינם מסותתות כלל כמבואר ביהושע ח לא, ומהו גודלם של האבנים שצריך מר זרטל לחפש מבואר במסכת סוטה לד עמוד א : "יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה" שהוא גודל של מקוה לטהרת המשפחה. מר זרטל אני מקווה שאיני מלאה אותך בטקסטים תלמודיים אך עליך להבין שלפני שמחפשים צריך לדעת מה מחפשים. בברכת חיפוש נעים ירון ידען קרית טבעון להלן תגובה לנ"ל ולעוד השגות. 1) יצויין שהעובדה שבמזבח שבהר עיבל נמצאו עצמות של חיות טהורות (יחמורים כנראה) הביאה מי מן החוקרים להניח שמדובר במזבח לא ישראלי או לפחות ישראלי לא תקני. מה שלכאורה משמש ראיה לכך שלא מדובר במזבח שנבנה על ידי יהושע בכניסתו לארץ. שתי פירכות יש לפירכה זו. א.ייתכן מאוד שבצד הקרבת הקרבנות מן הבהמה הטהורה התקנית זבחו ישראלי רבים חיות למאכל גרידא בסביבות המזבח. בכך אין שום פגם הלכתי. ב.אין כלל בטחון שחיות טהורות היו אסורות להקרבה בתקופת הבמות. שהרי מצינו שדוד המלך זבח לפני ארון הברית שור ומריא שמואל ב' ו 13 . המריא הינו לפי הזיהוי המקובל החיה הקרויה היום ג'מוס. בעל חי זה אמנם קרוב משפחה של הבקר אך אינו שייך למיני הבקר השונים. הוא כנראה גם לא ניתן להכלאה פורה עם מיני הבקר. היינו הוא כנראה בגדר חיה. ג.קוריוז מעניין הוא שהכתוב אודות זביחת מריא בגמרא מופיע באותו העמוד בו נזכר המזבח בהר עיבל. סוטה לה: 2) המזבח שנמצא בהר עיבל אינו רבוע. לכאורה בסתירה לכתוב בתורה שמות כ"ז 1 וכן ל 2 וכן לח 1 אולם אין שום ראיה מהמזבח שבמשכן לבניית המזבח בהר עיבל. אין לכאורה שום עכבה מכך שהיה בנוי שלא בריבוע. הכתוב ביהושע טורח לציין את העובדה שהאבנים היו שלמות אך לא ציין את ריבוע המזבח. הלוא דבר הוא. 3) העובדה שהמזבח בהר עיבל גדול יותר ממזבחו של משה היא בגדר ענין מושכל פשוט. שהרי את מזבחו של משה בנו על דעת שיהיה צורך לטלטלו בהתמדה בכל מסעות בני ישראל במדבר. ואילו מזבח יהושע נבנה כמבנה קבע. לכן גם מזבחו של משה היה מעץ ואילו במקדש ובבמות הוא היה מאבנים קבועות. 4) הכתוב בגמרא סוטה לה: ותחילת לו. אינו משמש ראיה כנגד המזבח בהר עיבל. וכי המזבח היה אמור להיבנות משנים עשר האבנים שעליהם נכתבה התורה בלבד!? בנו את המזבח גדול ושקעו בו את אבני הגלגל ואחר כך נטלום עימם והשאירו את שאר המזבח. גם אם היה נמצא המזבח בהר עיבל שלם בלי אבני הגלגל, הרי גם אז, ניתן היה לומר בפשטות שלקחו את 12 האבנים וכדי לא להשאיר מזבח פגום השלימוהו באבנים אחרות.
02.07.00 לכבוד : מערכת מוסף הארץ תגובה לכתבה "נאחז בקרנות המזבח" מה- 30.06.00 יאיר שלג. מן הכתבה עולה שעיקר ראייתו של אדם זרטל שהמזבח שחשף הוא מזבח יהושע בהר עיבל, משום שמתאים למדות המזבח שנאמרו במסכת מידות פ"ג מ"א, ואע"פ שאיני ארכיאולוג נראה שדברי אדם זרטל מופרכים מטקסטים שעליהם הוא מסתמך, בהמשך אותה משנה כתוב : "וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו (על המזבח) ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן הצפון" נמצא שהמזבח בבית ראשון היה כח אמה על כח אמה ולא לב אמה, ורק כדי להזכיר למר זרטל את הכתוב בתנ"ך שלא יראה כמסתכל לאבנים שתחתיו ונופל בכתוב במפורש, בדברי בימים ב ד א: "ויעש (שלמה המלך)מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו" . והמזבח שציוה משה מידותיו קטנות יותר , שמות כז א:" ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב" , והרי אדם זרטל מודה שהר עיבל נבנה מיד אחרי מות משה ואם כן שילך ויחפש מזבח במידות משה ולא על פי מידות בית שני שהם תוספת מאוחרת. אך כדי לחסוך למר זרטל טרחה מיותרת אגלה לו שעל פי התלמוד יהושע לקח את אבני המזבח בהר עיבל ובנה אותם בגלגל, וכך נאמר במסכת סוטה לו עמוד א: "וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל" וכתב רש"י לה עמוד ב: "לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם" כלומר את אבני המזבח של הר עיבל צריך מר זרטל לחפש בגלגל, אך כדי שידע מה לחפש אומר לו שעליו לחפש שתים עשרה אבנים בלבד כי כך כתוב יהושע ד כ: "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל" ופרט נוסף באבנים שימצא, כדי לזהותם כאבני מזבח הר עיבל צריך להיות כתובים עליהם דברי התורה ככתוב ביהושע ח לב: "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל" , וכדי שיהיה למר זרטל זיהוי מושלם הוא צריך לבחון שאבנים אלה שלמות שלא הונף עליהם ברזל כלומר אינם מסותתות כלל כמבואר ביהושע ח לא, ומהו גודלם של האבנים שצריך מר זרטל לחפש מבואר במסכת סוטה לד עמוד א : "יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה" שהוא גודל של מקוה לטהרת המשפחה. מר זרטל אני מקווה שאיני מלאה אותך בטקסטים תלמודיים אך עליך להבין שלפני שמחפשים צריך לדעת מה מחפשים. בברכת חיפוש נעים ירון ידען קרית טבעון להלן תגובה לנ"ל ולעוד השגות. 1) יצויין שהעובדה שבמזבח שבהר עיבל נמצאו עצמות של חיות טהורות (יחמורים כנראה) הביאה מי מן החוקרים להניח שמדובר במזבח לא ישראלי או לפחות ישראלי לא תקני. מה שלכאורה משמש ראיה לכך שלא מדובר במזבח שנבנה על ידי יהושע בכניסתו לארץ. שתי פירכות יש לפירכה זו. א.ייתכן מאוד שבצד הקרבת הקרבנות מן הבהמה הטהורה התקנית זבחו ישראלי רבים חיות למאכל גרידא בסביבות המזבח. בכך אין שום פגם הלכתי. ב.אין כלל בטחון שחיות טהורות היו אסורות להקרבה בתקופת הבמות. שהרי מצינו שדוד המלך זבח לפני ארון הברית שור ומריא שמואל ב' ו 13 . המריא הינו לפי הזיהוי המקובל החיה הקרויה היום ג'מוס. בעל חי זה אמנם קרוב משפחה של הבקר אך אינו שייך למיני הבקר השונים. הוא כנראה גם לא ניתן להכלאה פורה עם מיני הבקר. היינו הוא כנראה בגדר חיה. ג.קוריוז מעניין הוא שהכתוב אודות זביחת מריא בגמרא מופיע באותו העמוד בו נזכר המזבח בהר עיבל. סוטה לה: 2) המזבח שנמצא בהר עיבל אינו רבוע. לכאורה בסתירה לכתוב בתורה שמות כ"ז 1 וכן ל 2 וכן לח 1 אולם אין שום ראיה מהמזבח שבמשכן לבניית המזבח בהר עיבל. אין לכאורה שום עכבה מכך שהיה בנוי שלא בריבוע. הכתוב ביהושע טורח לציין את העובדה שהאבנים היו שלמות אך לא ציין את ריבוע המזבח. הלוא דבר הוא. 3) העובדה שהמזבח בהר עיבל גדול יותר ממזבחו של משה היא בגדר ענין מושכל פשוט. שהרי את מזבחו של משה בנו על דעת שיהיה צורך לטלטלו בהתמדה בכל מסעות בני ישראל במדבר. ואילו מזבח יהושע נבנה כמבנה קבע. לכן גם מזבחו של משה היה מעץ ואילו במקדש ובבמות הוא היה מאבנים קבועות. 4) הכתוב בגמרא סוטה לה: ותחילת לו. אינו משמש ראיה כנגד המזבח בהר עיבל. וכי המזבח היה אמור להיבנות משנים עשר האבנים שעליהם נכתבה התורה בלבד!? בנו את המזבח גדול ושקעו בו את אבני הגלגל ואחר כך נטלום עימם והשאירו את שאר המזבח. גם אם היה נמצא המזבח בהר עיבל שלם בלי אבני הגלגל, הרי גם אז, ניתן היה לומר בפשטות שלקחו את 12 האבנים וכדי לא להשאיר מזבח פגום השלימוהו באבנים אחרות.