ש ח ר ו נ ת
New member
השאלה הנצחית.
מה עושים כשמאוהבים במישהו כ"כ, והוא פשוט לא רוצה בחזרה? העניין הזה דופק לי את החיים, באמת. מכירים את זה שכל היום מתנהל בכיף, מעולה, פוגשים חברים, יוצאים מהבית, נהנים, צוחקים, טלפונים.... ואז מגיעה השעה המאוחרת הזאת, שחוזרים אחרי יום ארוך, נכנסים למיטה ופשוט בוכים? כי זה מה שעובר עליי בימים האחרונים, כל לילה אני נגמרת. הסיפור שלי ושלו ארוך ומסובך, אבל כרגע אני פשוט לא יודעת איך הוא רואה אותי - בתור ידידה מאוד טובה או בתור מישהי שיכולה להיות יותר מזה? זה פשוט מייאש, החוסר ידיעה הזה..... אבל אם אני אדע שהוא לא רוצה אותי בצורה כזאת, אני אשבר עוד יותר. וזה כ"כ נורא, לבלות איתו את השעות הכי כיפיות של היום, לגלות כמה אנחנו מבינים אחד את השני וכמה טוב לנו ביחד, ואז לסיים את זה בדיוק כמו שסיימנו את אתמול - כרגיל - וכל השמחה והאושר הזה הולך קיבינימט. איך אני אמשיך להחזיק איתו כזה קשר כשאני בעצם רוצה אותו? ולמה זה חייב להיות כזה מסובך ומעצבן? הייתי חייבת לשפוך.
מה עושים כשמאוהבים במישהו כ"כ, והוא פשוט לא רוצה בחזרה? העניין הזה דופק לי את החיים, באמת. מכירים את זה שכל היום מתנהל בכיף, מעולה, פוגשים חברים, יוצאים מהבית, נהנים, צוחקים, טלפונים.... ואז מגיעה השעה המאוחרת הזאת, שחוזרים אחרי יום ארוך, נכנסים למיטה ופשוט בוכים? כי זה מה שעובר עליי בימים האחרונים, כל לילה אני נגמרת. הסיפור שלי ושלו ארוך ומסובך, אבל כרגע אני פשוט לא יודעת איך הוא רואה אותי - בתור ידידה מאוד טובה או בתור מישהי שיכולה להיות יותר מזה? זה פשוט מייאש, החוסר ידיעה הזה..... אבל אם אני אדע שהוא לא רוצה אותי בצורה כזאת, אני אשבר עוד יותר. וזה כ"כ נורא, לבלות איתו את השעות הכי כיפיות של היום, לגלות כמה אנחנו מבינים אחד את השני וכמה טוב לנו ביחד, ואז לסיים את זה בדיוק כמו שסיימנו את אתמול - כרגיל - וכל השמחה והאושר הזה הולך קיבינימט. איך אני אמשיך להחזיק איתו כזה קשר כשאני בעצם רוצה אותו? ולמה זה חייב להיות כזה מסובך ומעצבן? הייתי חייבת לשפוך.
