השאלה לענין הבן שלי - חשוב לי מאוד
הבן שלי בן 11 - לומד בכיתה לחינוך מיוחד (לא בית ספר) - בכיתה יש 10 תלמידים - לכל אחד יש את הבעיות שלו או ליתר דיוק יש להם בעיות בחומר הנלמד אך לבן שלי יש בעיות רגשיות, בסוף שנה נקבע שילך לאבחון מאחר והרמה שלו מעל התלמידים וזה כנראה גורם לו לשעמום ובכך הוא מפריע לילדי הכיתה עוד ציינו הם כי בני ילד מאוד נבון וחכם אבל סובל מבעיות ריכוז וכנראה עיסוק באומנות יתאים לו יותר. השנה זומנתי לשיחה עם היועצת, המחנכת, פסיכולוגית, מנהלת, עו"ס ומי לא, ושם נאמר כי בני מקלל מרביץ, צועק, משתולל - והכל על התלמידים והמורים - מיותר לומר שכל שבוע הם משעים אותו לאיזה יומיים - הילד בבית הוא ילד למופת ולא בגלל שהוא הבן שלי, יש לו דרך ארץ, ערכים ומה לא - ביקשתי שיהיו קצת יותר מלטפים וידברו איתו אך הם אומרים שהוא משתולל. שוחחתי עם בני והוא נתן לי מספר דוגמאות שאולי לא נשמעות משהו, אבל לדעתי, גם לילד צריך להקשיב - ורצוי מן הסתם - הוא אמר שהמורה מדליקה את המזגן על גבוה וקר לו וכשהוא מבקש להנמיך היא אומרת לו, שהוא היחיד שמתלונן ולא מנמיכה, עוד דוגמא, שהוא הוציא את הקלפים באמצע השיעור והמורה ביקשה שיכניס משסירב לקחה לו אותם מעכה וזרקה לרצפה בעצבים אז הוא קם והשתולל וכשהיא ניסתה להרגיעו בכך שתפסה בידו, הוא החל בועט בה על מנת להשתחרר מאחיזת ידה שלפתה אותו מאחורי גבו. ילד שמרח עליו דבק המורה לא האמינה ואמרה שהוא אשם. בקיצור - היום הוא סיפר לי שילדה אחת הלכה למנהלת ועשתה עצמה כאילו הוא שוב הרביץ וישר צעקו עליו בלי לשמוע את האמת שלו והוא אמר לי שהוא כבר לא יכול היה והשתולל כי לא מאמינים לו. היועצת אמרה שהוא מושעה יומיים. הילד שלי אמר לי שכל פעם הוא בבית לבד ונמאס לו - יש לציין שהוא הולך לבית הספר בחשק וללא שום בעיה של לא בא לי וכאלה - אבל ההשעיות האלה מתסכלות אותו והוא אמר לי השבוע "אני אעשה משהו שהמורים יצטערו ויאשימו אותם בבית משפט - כששאלתי אותו למה הוא מתכוון - הוא אמר רק אחרי שאני אפגע בעצמי יאמינו לי. אני מבקשת ממכם בכל לשון של בקשה לומר לי מה הזכויות שלי בענין - אני יודעת שזה ענין רגיש ולא רציתי להגיב כמו אמא - למרות שהייתי היום נסערת והגיעו לי מים עד נפש - לכן אבקש בדרך רגועה וטובה מה עלי לעשות? מחכה בקוצר רוח לתשובתכם.
הבן שלי בן 11 - לומד בכיתה לחינוך מיוחד (לא בית ספר) - בכיתה יש 10 תלמידים - לכל אחד יש את הבעיות שלו או ליתר דיוק יש להם בעיות בחומר הנלמד אך לבן שלי יש בעיות רגשיות, בסוף שנה נקבע שילך לאבחון מאחר והרמה שלו מעל התלמידים וזה כנראה גורם לו לשעמום ובכך הוא מפריע לילדי הכיתה עוד ציינו הם כי בני ילד מאוד נבון וחכם אבל סובל מבעיות ריכוז וכנראה עיסוק באומנות יתאים לו יותר. השנה זומנתי לשיחה עם היועצת, המחנכת, פסיכולוגית, מנהלת, עו"ס ומי לא, ושם נאמר כי בני מקלל מרביץ, צועק, משתולל - והכל על התלמידים והמורים - מיותר לומר שכל שבוע הם משעים אותו לאיזה יומיים - הילד בבית הוא ילד למופת ולא בגלל שהוא הבן שלי, יש לו דרך ארץ, ערכים ומה לא - ביקשתי שיהיו קצת יותר מלטפים וידברו איתו אך הם אומרים שהוא משתולל. שוחחתי עם בני והוא נתן לי מספר דוגמאות שאולי לא נשמעות משהו, אבל לדעתי, גם לילד צריך להקשיב - ורצוי מן הסתם - הוא אמר שהמורה מדליקה את המזגן על גבוה וקר לו וכשהוא מבקש להנמיך היא אומרת לו, שהוא היחיד שמתלונן ולא מנמיכה, עוד דוגמא, שהוא הוציא את הקלפים באמצע השיעור והמורה ביקשה שיכניס משסירב לקחה לו אותם מעכה וזרקה לרצפה בעצבים אז הוא קם והשתולל וכשהיא ניסתה להרגיעו בכך שתפסה בידו, הוא החל בועט בה על מנת להשתחרר מאחיזת ידה שלפתה אותו מאחורי גבו. ילד שמרח עליו דבק המורה לא האמינה ואמרה שהוא אשם. בקיצור - היום הוא סיפר לי שילדה אחת הלכה למנהלת ועשתה עצמה כאילו הוא שוב הרביץ וישר צעקו עליו בלי לשמוע את האמת שלו והוא אמר לי שהוא כבר לא יכול היה והשתולל כי לא מאמינים לו. היועצת אמרה שהוא מושעה יומיים. הילד שלי אמר לי שכל פעם הוא בבית לבד ונמאס לו - יש לציין שהוא הולך לבית הספר בחשק וללא שום בעיה של לא בא לי וכאלה - אבל ההשעיות האלה מתסכלות אותו והוא אמר לי השבוע "אני אעשה משהו שהמורים יצטערו ויאשימו אותם בבית משפט - כששאלתי אותו למה הוא מתכוון - הוא אמר רק אחרי שאני אפגע בעצמי יאמינו לי. אני מבקשת ממכם בכל לשון של בקשה לומר לי מה הזכויות שלי בענין - אני יודעת שזה ענין רגיש ולא רציתי להגיב כמו אמא - למרות שהייתי היום נסערת והגיעו לי מים עד נפש - לכן אבקש בדרך רגועה וטובה מה עלי לעשות? מחכה בקוצר רוח לתשובתכם.