השאלה על קיום האל - נקודת מבט אחרת

השאלה על קיום האל - נקודת מבט אחרת

ברוב הדיונים על האל תמיד מתעסקים בשאלה "האם האל קיים"? מנסים להביא הוכחות או להפריך. אני חושב שהשאלה הזאת היא לא השאלה העיקרית, וגם אם נדע בוודאות שהוא קיים, לא נפיק מכך הרבה תועלת. השאלה המרכזית היא לא האם האל קיים, אלא האם הדת קיימת או יותר נכון, האם הדת אמיתית. נניח שאני יודע שהאל קיים, מה אני אמור לעשות עם המידע הזה? איך אני אמור להתנהג? אני אמור לעבוד את האל? לא לעבוד אותו? לעבוד אותו בדרך שהאיסלאם אומר לי? בדרך שהנצרות אומרת לי? בדרך שהיהדות אומרת לי? גם אם אני אדע שהאל קיים בוודאות, זה עדיין לא יסתור תיאוריות מדעיות שונות לגבי המפץ הגדול, האבולוציה וכו'. זאת אומרת גם עם זה אין בעיה. השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא האם מה שכתוב בתורה/תנ"ך/ברית חדשה/קוראן הוא אכן אמיתי או מתקיים במציאות. אם זה לא מתקיים, לא ממש יעזור לנו לדעת האם האל קיים או לא. מבחינתנו, התורה היא "המדריך למשתמש" לעבודת האל. אם המדריך לא נכון, אז זה ממש לא משנה אם האל קיים, כי אין לי מדריך אחר שאומר לי כיצד לעשות שימוש במידע הזה.
 
"האם הדת אמיתית"

הדת גורסת לקיום האל . כאשר אתה מבקש את נכונות הדת אינך יכול להיתעלם מהעובדה שכולן גורסות את קיוםהאל . ועל כן השאלה של האם האל קיים היא הנכונה כי הרי אם אתה דורש את "האמת" אליך לדעת קודם אם הטענה המרכזית של כל אחת מהדתות אם היא אמת או שקרית - וטענה זו כמובן היא קיום האל . אם אתה מניח שהאל קיים , אז תדון בשאלות שכתבת . אך מכיוון שלדעתי הוא לא קיים אי אפשר לדון בשאלות שלך , שהרי נדון בשקר . הוכחה החייה לכך שכל אחת מהדתות הינה שקר היא הקיום של שלושתן יחד . כולן טוענות לצידקתן ולשקר האחרות . אם האל היה באמת קיים הוא היה מורו על הדרך הנכונה . לא? על כן ניתן להסיק שהדת היא שקרית והיא הומצאה ע"י אנשים בלבד.
 
לא בדיוק

ניתן לחשוב שקיים אל, רק שזהו לא האל שמתואר בתורה או בדתות האחרות. אתה מניח שאם קיים אל הוא היה מורה על הדרך, זוהי הנחה "דתית". מדוע האל צריך להורות על הדרך? אולי מדובר באל שאינו מורה דרך? אולי מדובר באל שלא רוצה שיעבדו אותו/יקיימו מצוות? אני למעשה עושה הפרדה בין הדת לבין האל. הדת בעיני היא "המדריך למשתמש", והמדריך הזה ייתכן והוא שגוי. זה עדיין לא אומר שהאל אינו קיים. הוא אינו קיים במובן הדתי, אך ייתכן שקיים במובן אחר. אבל אני מסתכל על התוצאה הסופית: נניח שנדע בוודאות שהאל קיים, עדיין לא נדע מה לעשות עם המידע הזה. רק אם נדע שדת מסויימת היא אמיתית, נוכל להשתמש במידע הזה. לכן, השאלות צריכות להתמקד בנכונות הדת ולא בקיום האל.
 
אז למה אנו אמורים לעשות משהו

אם קיים האל והוא לא מורו את דרכו זה כמו שנגיד שקיים פיל באפריקה והוא לא מורו את דרכו. למה שנעשה עבור הפיל הזה משהו? אם הוא לא מורה את דרכו (פרדוקס שלוש הדתות הקימות) זאת אומרת שאין גהנום ואין גן עדן , כך שאין בשביל מה לעבוד . הקיום(שלנו ושל האל) לא מצדיק "סבל" יומיומי של הדת . נגיד שבאמת קיימת ישות כזו (אני אישית לא מאמין) אולי היא בכלל לא מתענינת בנו . במקום לנסות ולראות אם הדת היא נכונה נסה לחשוב למה נוצרה הדת . ראה איזה כלכלה מפותחת יש סביב הדת , ראה איזה כוח יש סביב הדת ומנהיגיה . ראה את מטרת הדת - לצור קבוצות ולשלוט בהן . נכונות אפשר למצוא בכל סיפור , הכל ענין של פרשנות ואמונה .
 
אתה צודק, ייתכן שאנחנו לא צריכים לעשות כלום

בהחלט ייתכן שאין גן עדן וגיהנום - זה דבר למשל שאי אפשר להוכיח/לסתור. לעומת זאת, יש הרבה דברים אחרים עליהם מסתמכות הדתות שאותם כן ניתן לסתור. עיקר הדיונים הם על קיום האל ולא על נכונות הדת, וזה דבר שהוא די מוזר בעיני.
 
השאלה היא לא אם, השאלה היא למה

גם אם יש אל והוא כל יכול, למה לעזאזל אני צריך לעשות את מה שהוא אומר? התשובה לכאורה פשוטה... הפחדה. אם לא תעבוד את אלוהים, תלך לגיהנום. אם לא תסבול מכל מיני "מצוות" מטופשות וחסרות היגיון בעולם הזה = תסבול בעולם הבא. ואם תסבול בעולם הזה = תהנה בעולם הבא. מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו זה מה עדיף - לחיות חופשיים בעולם הזה שאנו בטוחים בקיומו ולחיות רע בעולם הבא שאנחנו לא בטוחים בקיומו - או לחיות רע בעולם הזה שאנחנו בטוחים בקיומו, בתנאי שנהיה חופשיים ומאושרים בעולם הבא, שאנחנו לא בטוחים בקיומו. אני הולך על האפשרות הראשונה - ההגיונית.
 
מי אמר לך שאם לא תעבוד את אלוהים

תגיע לגיהנום? זאת בדיוק הנקודה שאני חולק עליה. אתה לא יודע את זה, זה דבר שאתה מניח, או שהדת/רבנים או whatever אומרים. אבל הדת אומרת עוד 1000 דברים שלא מתקיימים, אז מדוע זה נכון. מה שאתה מציג בחלק השני דומה ל"הימור של פסקל": http://he.wikipedia.org/wiki/ההימור_של_פסקל אם על זה אתה מדבר, אז זה ניתן להפרכה מאוד בקלות.
 
אני לא מניח את זה

אני לא חושב שזה מה שיקרה בכלל, אני אומר שזה מה שכל מיני רבנים וכמרים אומרים. בקשר לפסקל, הוא מניח שם שהאדם מוותר רק על שעות התפילה שלו... זה בגלל שהוא רגיל לנצרות. קח את היהדות לדוגמא, תראה כמה קורבן מקריבים הדתיים ואפילו המסורתיים, כמה הם מבזבזים את החיים שלהם באמונה שלמה שבעולם הבא יהיה להם טוב. הוא אומר שם שהאתאיסט לא מרויח כלום - אה באמת? ומה עם כל מיני תענוגות שהוא חווה בניגוד לתאיסט?
 

Dragonaut

New member
לא.

ריבוי הדתות מראה עד כמה בסיסן המשותף חלש. יכול להיות שהמאורעות ההסטוריים המתוארים בתורה אכן התקיימו, בחלקם, וחלק מהמראות בהם חזו שוחטי-הכבשים-לובשי-השמלות של אז, הביאו אותם למסקנה שיש אלוהים. [מברקים דרך מגפות ושריפות] כך הומצאו להן דרכים אינספור לעבודת אותו אל, וכל דת הותאמה לאוכלוסיה המאמינה בה. גם אם קיימת ישות נעלה אי שם, אני בספק אם היא כתבה דברים כגון "אל תדליקו מזגן בשבת", "רצחו את כל הכופרים באשר הם" או "אוווווווווווווווום" על פתקים ושלחה למקומות שונים ברחבי העולם.
 

kaenar

New member
אדם המאמין ב-א-לוקים

חייב להאמין גם בתורה כולה, שניתנה למשה רבינו בהר סיני ע"י א-לוקים. אז אם אתה מאמין בא-לוקים, חקור וגלה שהתנ"ך הוא לא המצאה של אנשים חכמים. עוד 200 שנה, לכל היותר עוד מליון שנה, יגידו שגם אנחנו המצאה, זה עצוב שעם הזמן אנשים שוכחים את השורשים שלהם.
 

Dragonaut

New member
מאיפה הבטחון

באמיתות הספרים הללו? איך את יכולה לדעת שהבעיה היא באלו ששכחו, ולא באלו שעדיין מאמינים? שהספרים לא נכתבו ע"י בני אדם?
 

kaenar

New member
זה כל היופי שבאמונה ../images/Emo8.gif

אני יודעת דברים שאין לי כל צורך בהוכחה ממשית בקיומם. אני פשוט יודעת, זה סוחף אותי, הדת, האמונה, וא-לוקים. מאמינה בלב שלם, וגם אם יוכיחו לי שהתנ"ך לא נכתב ע"י אנשים חכמים, זה לא משנה, אני כבר בתוך כל זה. כי כשאתה מרגיש שאתה יודע משהו- אתה יודע אותו, ונסחף אחריו, עוד ועוד.. אם אתה מעוניין בהוכחה לקיום התנ"ך וזה מעניין אותך באמת, ולא מתוך התנשאות, אז אתה יכול בהחלט לחקור ולחפש מקורות. אף פעם לא חשבתי על זה ש-מה אם התנ"ך הוא שקר, אתה מבין, אני פשוט יודעת שזאת האמת, אין לי צורך להסביר.. סליחה שאני לא מספיק חכמה כדי להוכיח דברים שהם לא בגדר המוח האנושי.
 

Dragonaut

New member
אני כבר אחרי

מחקרי דת ותנ"ך כאלה ואחרים. בעקבותם הגעתי להיכן שאני כיום. זה עניין של גישה, אישית, אני מעדיף לבחור בד"כ בנק' המבט הסקפטית- תוכיחו לי שזה אמיתי, אאמין. אמונה בדברים חסרי בסיס ממשי גורמת לי להרגיש עיוור, וזה תקף להכל, לא רק לענייני דת. לכן איני יכול להיות אדם של אמונה.
 

kaenar

New member
אבל אדם עיוור

רואה יותר מאדם רגיל, הוא רואה את הדברים שמעבר. אז לא תמיד זה רע להיות עיוור וללכת שבי אחרי הדבר שאתה מאמין בו. "אני עוצם את העיניים שלי בשביל לראות" (לא זוכרת מי אמר את המשפט הזה.. אבל מזכיר לי..). וזה בסדר שאתה לא מאמין, אם אתה שלם עם זה
 
למעלה