השאלה שלי היא:

[קרנושה]

השאלה שלי היא:

מתי עשיתם (אם בכלל) עגילים לבנות? אני עשיתי להן כשהן היו בנות 10 חודשים....ליאור היתה ממש היסטרית וליהיא צייצה מעט.....אבא שלהן לא היה נוכח ביום ההוא.....

 

[רונית של ל&ל]

אני לא עשיתי ואני גם לא מתכוונת

לעשות לה עד שהיא תחליט שהיא רוצה

 

[יום.]

מסכימה עם רונית

לי עשו בגן חובה (רציתי לעשות) ואני מצטערת על זה איכס יש לי חור בגוף! עדיף לחכות שהילדים יגדלו ואז לשאול

 

[zimes]

חורים באזניים? (ולבנים?)

לספר אני לא מתכוונת עד שיבקשו ממני, אז חורים? יבקשו, יבינו במה מדובר, ואז נלך. (ד"א - ואם שניהם יבקשו? אם גם דולב ירצה? מה דעתכן?)

 

[כרמית מ.]

מה הבעיה?

אני גם חושבת שצריך לחכות עד שהם ירצו, ואפילו יותר מזה, כי בגיל 5 הם עשויים להגיד שהם רוצים, אבל לא ממש להבין מי-מה-מו. אישית, אין לי בעיה עם בנים שעושים עגילים. לבעלי יש עגיל... (לי היה, מגיל 16 עגיל אחד. לפני כשנה נפל הסוגר ולא היה לי זמן/כוח לקנות חדש, והחור נסתם). אגב, אני מכירה הורים לתאומים זהים (בנים) שכדי לאפשר לסביבה להבדיל ביניהם עשו לאחד מהם עגיל (וזה דווקא נשמע לי סביר).

 

[keren1]

לא מוצא חן (בלשון עדינה מאדדדד)../images/Emo123.gif

הרעיון שלעשות עגיל לילד על מנת שהסביבה תבדיל בינו לבין תאומו! איזה רעיון מטורף!1!!!! השלב הבא לגלח לילד אחד את השער ולשני להשאיר כדי שגב´ כהן השכנה תבדיל בינהם.

 

[כרמית מ.]

השאלה היא מה האלטרנטיבה

הם כל כך דומים, שאפילו המטפלות שלהם לא הבדילו ביניהם, ואם לא מבדילים, אי אפשר להתייחס כאל אדם נפרד, והשאלה כל הזמן מי אתה, נראית לי הרבה יותר מציקה ומזיקה מאשר עגיל, שבסך הכל הוא לא בלתי הפיך. את העגיל עשו כשהם היו בערך בני שנתיים או שלוש, וכמו שאתם רואים, יש כאלו שעושים את זה גם סתם כי זה יפה בעיניהם... עד כמה שאני לא אוהבת עגילים לתינוקות/ילדים קטנים, זה דווקא נראה לי פתרון יצירתי ומוצלח לבעיה היחודית של תאומים זהים. הילדים שלי מאד דומים, ובכל זאת לא עלה על דעתי "לסמן" אותם, אבל אצלנו, מי שמכיר אותם מספיק מקרוב, מבדיל בקלות, והרחוקים יותר, ממילא פחות משמעותיים. אם גם דמויות ממש משמעותיות בחיי הילדים לא מצליחות להבדיל, כדאי, לדעתי, לעזור להם באמצעי חיצוני.

 

[רז2]

כששיר תבקש נעשה לה חורים

 

[שרית של עומר ודנה]

שיעשו מה שירצו שיגדלו - בינתיים לא

 

[nonana]

אני מחכה עד שהן יגדלו

נעה רצתה בגיל חמש ושהלכתי איתה היא החליטה שלא. עכשיו היא רוצה שוב- נראה (לי אין חורים באוזניים)

 

[keren1]

לא עשיתי להן חורים כשהן תהיינה

גדולות מספיק וירצו אז נדבר. נראה לי ממש כואב.

 

[טל של 4]

אז ככה..

כשיהיו בנות 18 שיעשו מה שהן רוצות וזה כולל פירסינג, קעקועים וחורים באוזניים, עד אז לא נראה לי. לעומת זאת כל דבר שהוא לא סופי כמו תסרוקות מוטרפות כמו צבע ירוק וסגול לשיער, ביגוד "מוזר" או כל שיגעון אחר אין לי בעיה. יותר מדי אנשים מצטערים אחרי מעשה וראיתי לא מעט כאלה....אז על חשבון הבגרות שלהם, אני אהיה אשמה להם במספיק דברים גם ככה.......חחח

 

[tsipi35]

היתה פשוט הצגה

אני לקחתי את הבנות לעשות עגילים כשהיו בנות שנה. עשיתי טעות איומה כשהכנסתי את שתיהן יחד. חן היתה ראשונה והחנות פשוט עלתה לשמים מהצרחות וככה שהיא נשארה רק עם עגיל אחד, נוי כבר לא הסכימה שיגעו בה. אבל במעון חגגו - ככה התחילו לזהות אותן - ידעו שבעלת העגיל אחד היא חן וזו שבלי - נוי

 

[יושב על הגדר]

אנחנו עשינו בגיל 6

הילדות ביקשו עוד קודם ורצו מתנה ליום הולדת 5 כבר עגילים ואז סיכמנו איתן שאם גם ביום ההולדת של גיל 6 הן ירצו נעשה להן וכפי שכבר הבנתן הן רצו

 

[יום.]

כן גם אני רציתי (בערך בגיל הזה)

ואפילו הפסקתי למצוץ מוצץ בשביל זה (זה לא כזה מאוחר נכון?

זאת היתה גמילה קשה..) אבל עכשיו כמו שכבר כתבתי אני מצטערת על זה

 

[anat30g]

עגילים

כששירלי (זאת מהפדיחות) היתה בת שנה וחצי בערך... אמרתי למטפלת שלה שאני מאוד אוהבת את העגילים של הבת שלה (של המטפלת) ואם היה לי אומץ הייתי עושה לשירלי עגילים - אבל אני מפחדת שלא אוכל לעמוד בצרחות שלה. כעבור יומיים - שירלי חזרה מהמטפלת עם עגילים באוזנים. המטפלת שאלה אותי אם אני לא כועסת שהיא עשתה לי כזאת הפתעה. לא כעסתי. מאוד שמחתי שנמנע ממני לקחת אותה.. כי אם זה היה תלוי בי - לא היו לה עגילים גם היום.