שבוע טוב
אולימפיאדת טוקיו נדחתה לשנה הבאה בשל הקורונה. למעשה האמת הרבה אירועים בכלל והרבה אירועי ספורט בפרט בוטלו או נדחו בשל סיבה זאת.
נלך 60 שנה אחורה לימים טובים יותר של הספורט. היום ב-25/8/60 נפתחה האולימפיאדה ה-17 בעת החדשה - אולימפיאדת רומא. היא נמשכה עד ה-11/9/60. חלק מהאנשים, אני מניח, זוכרים אותה. השתתפו בה מעל 5300 ספורטאים מ-83 מדינות. ישראל גם יוצגה באולימפיאדה זאת.
לא אפרט יותר מידי על האולימפיאדה ואתרכז בנושא שהוא מעניין הפורום - ריצה.
ביו האתלטים הבולטים באולימפיאדה, אני מניח שהרבה יודעים, הוא איש המרתון, אבבה ביקילה, מאתיופיה. הוא גמא את המרחק של 42.2 ק"מ יחף!! בזמן של 2:15:16 שעות, שהוכר אז כזמן מיטבי(עד 2004 לא היו שיאי עולם במרתון). הוא רץ יחף, היות ואף אחת הנעליים לא התאימה לרגליו השטוחות. מספר שעות לפני המירוץ הוא החליט לרוץ יחף. כשנשאל לאחר הזכייה מדוע עשה זאת, הוא ענה כדי "שהעולם ידע, שארצו(אתיופיה) תמיד נצחה בנחישות ובגבורה".
באולימפיאדת טוקיו 64 הוא שיפר את שיא העולם יותר נכון את הזמן המיטבי ל-2:12:11 והפעם עם נעליים.
עד היום הוא נחשב גיבור לאומי באתיופיה. ידידנו, היילה גבריסילאסי, אמר כשנכנס להיכל התהילה של מרתון ניו יורק ".. הוא האבא של כל הרצים האתיופיים והקנייתיים".
לאחר שסיימתי את המרתון הראשון שלי, די בין האחרונים במעט פחות מ-4 שעות, ציינתי בהרבה פגישות עם אנשים את העובדה שסיימתי מרתון. ראיתי אז בעצם סיום המרחק המפרך כדבר חשוב. חלק חשבו אותי בשל כך קצת למוזר. לעומת חלק עודדו, והוותיקים יחסית שבהם ספרו לי על אבבה בקילה, הבחור האתיופי שרץ יחף את המרחק במסגרת אולימפיאדת רומא. הסיפור הזה גרם לי לקרוא יותר על אותה אולימפיאדה ועל סיפורו של הרץ האתיופי. בשל כך בחרתי לציין בפורום 60 שנה לפתיחת אולימפיאדה זאת.
אולימפיאדת טוקיו נדחתה לשנה הבאה בשל הקורונה. למעשה האמת הרבה אירועים בכלל והרבה אירועי ספורט בפרט בוטלו או נדחו בשל סיבה זאת.
נלך 60 שנה אחורה לימים טובים יותר של הספורט. היום ב-25/8/60 נפתחה האולימפיאדה ה-17 בעת החדשה - אולימפיאדת רומא. היא נמשכה עד ה-11/9/60. חלק מהאנשים, אני מניח, זוכרים אותה. השתתפו בה מעל 5300 ספורטאים מ-83 מדינות. ישראל גם יוצגה באולימפיאדה זאת.
לא אפרט יותר מידי על האולימפיאדה ואתרכז בנושא שהוא מעניין הפורום - ריצה.
ביו האתלטים הבולטים באולימפיאדה, אני מניח שהרבה יודעים, הוא איש המרתון, אבבה ביקילה, מאתיופיה. הוא גמא את המרחק של 42.2 ק"מ יחף!! בזמן של 2:15:16 שעות, שהוכר אז כזמן מיטבי(עד 2004 לא היו שיאי עולם במרתון). הוא רץ יחף, היות ואף אחת הנעליים לא התאימה לרגליו השטוחות. מספר שעות לפני המירוץ הוא החליט לרוץ יחף. כשנשאל לאחר הזכייה מדוע עשה זאת, הוא ענה כדי "שהעולם ידע, שארצו(אתיופיה) תמיד נצחה בנחישות ובגבורה".
באולימפיאדת טוקיו 64 הוא שיפר את שיא העולם יותר נכון את הזמן המיטבי ל-2:12:11 והפעם עם נעליים.
עד היום הוא נחשב גיבור לאומי באתיופיה. ידידנו, היילה גבריסילאסי, אמר כשנכנס להיכל התהילה של מרתון ניו יורק ".. הוא האבא של כל הרצים האתיופיים והקנייתיים".
לאחר שסיימתי את המרתון הראשון שלי, די בין האחרונים במעט פחות מ-4 שעות, ציינתי בהרבה פגישות עם אנשים את העובדה שסיימתי מרתון. ראיתי אז בעצם סיום המרחק המפרך כדבר חשוב. חלק חשבו אותי בשל כך קצת למוזר. לעומת חלק עודדו, והוותיקים יחסית שבהם ספרו לי על אבבה בקילה, הבחור האתיופי שרץ יחף את המרחק במסגרת אולימפיאדת רומא. הסיפור הזה גרם לי לקרוא יותר על אותה אולימפיאדה ועל סיפורו של הרץ האתיופי. בשל כך בחרתי לציין בפורום 60 שנה לפתיחת אולימפיאדה זאת.