השבוע ראיתי סוף סוף את הסרט "מחיר האימוץ"

tuttifrutti

New member
השבוע ראיתי סוף סוף את הסרט "מחיר האימוץ"

וזה הייה ממש נורא!
מותר להעלות שוב את הדיון?
או שנמאס לכם?

בלתי נתפס איך אמא שחיכתה לילדים מאומצים יכולה להיות כ"כ לא מוכנה להם.
בלתי נתפס איך כל ההליכים באימוץ כ"כ כשלו!
למה הבטיחו להורים הביולוגים הבטחות שלא ניתן לקיים?
איך לקחו מהם את הילדים בהבטחה שיהיה קשר עם המשפחה המאמצת בעוד שזה לא אימוץ פתוח?
איך השלטונות הדנים כשלו בבדיקת העובדות באתיופיה?

המון שאלות עולות בעיקבות הסרט.
טוב שיצאו לאור אמיתות שהייה צורך לטפל בהם!
כל הכבוד למפיקה (ישראלית? או למה קוראים לה עינת?) שהעיזה להעלות סרט כ"כ פרווקטיבי.
 

tuttifrutti

New member
כולי רותחת
:-

אני שוב רואה את הסרט וכולי רותחת על המסחר הזה בילדים!
על העוול שנגרם לילדים ולהורים הביולוגים.
האימוצים לדנמרק מאתיופיה הפסקו מאז הסרט.
אבל מי יודעת איך הדברים מתנהלים במקומות אחרים.

ואני כל כך שמחה שאמא של מאיה וותרה עליה מרצון ולא בכפיה.
בחיים לא הייתי מסכימה לאמץ ילד בתנאים כאלו!
 

China8

New member
מסכימה עם חלק מהדברים

מודה, לא ראיתי את הסרט.
ולכן אשאל: האם ההורים המאמצים ידעו באלו נסיבות נלקחו הילדים ושכביכול ״רימו״ את ההורים הביולוגים?
אתיופיה הפכה בשנים האחרונות ליעד מרכזי לאימוץ וישנם הרבה אי-סדרים. אני מקווה עבור כל הצדדים שתמצא דרך להליך אימוץ מוסדר ותקין לרווחתם של הילדים.
 

tuttifrutti

New member
כמעט הכל כשל באימוץ הזה

ההורים הוצגו כחולים באיידס, בעוד שהם נראים בריאים לחלוטין. הם נושאים HIV אבל מתפקדים.
ההרופא של האמא אמר לה שיש לה 5 שנים לחיות מאז שאובחנה.
עברו כמה שנים ולכן היא חשבה שהולכת למות (גם האב נשא) ואז נכנסו השלטונות ונציגים מקומיים של עמותת האימוץ הדנית לתמונה ושכנעו את ההורים למסור את ילדיהם לאימוץ.
הנציגים אמרו להורים שימשך הקשר עם המשפחה המאמצת.
ההורים חשבו שאכן יישמר הקשר ולא תיקנו אותם. הם היו משוכנעים שיקבלו דוחות ותמונות של הילדים כפי שהובטח להם, ושיוכלו לשוחח איתם בטלפון.
הם אפילו חשבו שיוכלו לקבל מעט כסף מהמאמצים, כפי שנהוג שם ושיהיו "חלק מהמשפחה". ואף אחד לא תיקן אותם. אף אחד לא הבהיר להם שזהו לא אימוץ פחות והם לא יהיו אף פעם "חלק מהמשפחה" כפי שנהוג באתיופיה.

המאמצים לא שאלו שאלות, עצמו עניים למרות שהייה ניכר שההורים רוצים קשר חם.
המאמצים ובעיקר האם, לא הבינו את האבל שהילדה בת 4 עוברת כשנלקחה מהוריה וללא הסברים מדוע נלקחה. הילדה בוכה וכועסת שוב ושוב ושוב וממש רותחת על שנעקרה מאמה ומהמקום בו נולדה, כך היא אומרת, וגם אחרי זמן ארוך בוכה "אמא אמא" (באתיופית זה כמו בעבירת, לפחות ממה ששומעים -זה אמא".
המאמצים לא מנסים להרגיע או להסביר לילדה. האם ממש כועסת וקראת לה bictch .
בקיצור ממש מרתיח ועצוב נורא לראות את הצדדים המעורבים בפשיית אימוץ שכשל.
 

fannyd

New member
"לקבל מעט כסף מהמאמצים, כפי שנהוג שם"

מה זה אם לא סחר בילדים? ההורים הביולוגיים מניפולטיביים ברמות. וסליחה, בהנחה שהסרט לא מבויים, איפה היה צוות ההפקה שלנגד עיניו התרחש ההליך? הם הרי היו אמורים לדעת שלא מדובר באימוץ פתוח והמאמצים לא מתכוונים בתמורה לילדים לתמוך בהורים הביולוגיים.
 

KallaGLP

New member
בדיוק. כל הצדדים שם בעיתיים.

ברור שההורים מקווים להרוויח מהאימוץ וברור גם שהם נראים בריאים לגמרי כשהם מוסרים את הילדים. אילו ממש היה חשוב להם להשאיר אותם, היו יכולים.
 

tuttifrutti

New member
ראיתן את התוכנית?

נראה לי שהבינו שמקבלים גם כסף.
ונכון שאז זהו סחר בילדים.
אבל מה שאנחנו יודעים ואיך שאנחנו מבינים את מוסג האימוץ זהו לא איך שהם הבינו את המוסג.
לכן הם לא מניפולטיביים.
אלה שהנציגים המקומיים לא רצו להסביר אחרת, וההורים המאמצים שנפגשו עם הביולוגם לא רצו לראות ועצמו עניים.
והמפיקה בכלל הלכה לעשות סרט על אנשים גוססים שמוסרים את ילדם, ומצאה סיפור אחר לגמרה.
וכפי שידוע, לצמים ומפיקים לא מתערבים במה שרואים, אלה רק מתעדים.
 

fannyd

New member
במונחי מוסר שלי ודומני גם של החברה בה אני חיה

אם נעברה שם עבירה ההפקה היא שותפה מלאה לה. אני יצאתי בהרגשה שהסרט הזה מאד מגמתי, אנטי אימוץ מאתיופיה, וכל האמצעים כשרים. אשר לבעיות של הילדה כלל לא ברור אם הכל תולדה של טראומה. עד כמה שאני זוכרת יש לכך רמז גם בתיאורים של האם הביולוגית. נראה לך שבסביבה בה הילדה חיה טרם אימוץ מישהו בכלל שם לב לבעיות התנהגות ופונה לאבחונים? מאד מתאים לקו של ההפקה להעמיס הכל על אימוץ.
 

KallaGLP

New member
כן, ראיתי את הסרט, לצערי.

זו בדיוק.הנקודה. אלה לא אנשים גוססים, אלא אנשים בריאים ומתפקדים שמוסרים את ילדיהם לאימוץ בתקווה לקבל על כך כסף. לא בדיוק התנהגות הורית אוהבת ואחראית על פי ההגדרות שלי.
 

tuttifrutti

New member
ההורים שמסרו את ילדם לא ידעו שאפשר לחיות

המון שנים כנשא HIV/
לכן כשהרופא אמר שיש להם 5 שנים זה אולי באמת נכון.
ללא תרופות הסיכוי לחיות עשורים רבים ולגדל ילד קלושים.
זו הסיבה שהסכימו למסור את ילדיהם לאימוץ.
אני לא רואה בכך חוזר אהבה לילדיהם. ראית כמה האמא בכתה בסרט. ראית איך ההורים התרוצצו בן המשרגים כדי לקבל טיפת מידע על הילדים.
רית איך האמא שרה שיררי אהבה לביתה כשהיא קולעת לה צמות (מה שאף פעם לא ראו שהמאמצת עושה).

ובקשר למוצא הילדה ובעיותיה: אני לא שמעתי אף רמז לכך שהיו לה בעיות התנהגות לפני שהגיע לדנמרק.
ובטח לא עושים בדיקות לבעיות התנהגות באתיופיה, מה שלא הופך את נסיבות האימוץ למוצדקות.
כך לפחות אני רואה את זה.
 

fannyd

New member
הסצינות שראית עברו סינון קפדני

עליך זה עובד, עלי לא.
 

KallaGLP

New member
בנוסף לכך שברור שהעריכה מגמתית

5 שנים זה המון זמן. אני לא קונה את זה שאמא אוהבת מוסרת את ילדיה, תמורת כסף (למיטב ידיעתה) כי אולי בעוד 5!!! שנים היא תמות. סליחה, אבל אני באמת לא קונה את זה.
ושוב - כל זה לא מצדיק את הצד השני. כאמור, כל המעורבים באימוץ הזה נושאים באחריות לתוצאה הסופית.
 

fatfat

New member
צלמים ומפיקים לא מתערבים?

לפחות במקרה של קרולינה - ברונה שהוחזרה לברזיל ידוע והוכח שהצוות של הטלוויזיה האנגלית שילם להורים הביולוגיים כסף והינחה אותם להסתיר שבעצם אינם חיים יחד והינחה אותם לספר שהילדה נחטפה מהם כשבעצם היא נמכרה על ידי א מולידה..
 

fannyd

New member
ואני שואלת את עצמי בפעם מי יודע כמה

אם לא מדובר בזוג שחקנים, אגב גם אפשרות, מה גורם למאמצים לשתף פעולה עם הפקה שגם מציגה אותם לאורך כל הדרך באור מאד לא מחמיא בלשון המעטה. אולי היא היא שבתמורה מימנה את האימוץ.
 

Daria34

New member
This is a documentary about child abuse in a

trauma fueled industry.
Denial is at the heart of most abuse!

Mercy Mercy My Review
Posted on March 2, 2013 by Lemn Sissay

The adoptive mother describes the child whom they’d taken some years earlier from Ethiopia as having grown into a person with a wild look in her eyes. It was like seeing an exorcist. This is immediately followed with and then she became more sophisticated you know. Anthropomorphism is the attribution of human characteristics to other animals. But should there be a term when adopting parents attribute unnatural characteristics to the growing adopted child as a means of justifying its eradication from their lives?

Accusing an intercontinentally adopted child of having unforeseeable and insurmountable attachment issues is like leading a child to stand alone in a sound proof room and then saying she does not listen. The abnormal attachment issues are coming form the parents. But it’s the child who is labeled blamed and punished. This is not a documentary about intercontinental adoption at all. This is a documentary about child abuse in a trauma fueled industry.

The adoptive mother talking to the social services via telephone says if Masho (the adopted daughter) stays with us…. I can not vouch for the circumstances. The mother is saying she can not vouch for the safety of the child in her care. It is clearly a threat. If you dig deeper beyond the documentary you will find a timeline of events written by the director which help shed light on the hidden story.

The director writes May 2011 Henriette (the adoptive mother) calls me and tells of Masho’s immediate removal from the foster family, per their request, to an institution. Apparently Masho attacked the foster family’s biological daughter. This timeline is important. There is no biological daughter in the documentary. This must have been agreed between the director and the adopting parents.

That was May 2011. In the timeline May 2012 the director continues We record a conversation between Gert, Henriette, (the adoptive parents) and the school head master at Masho’s institution. The head master backs Gert and Henriette’s theories about Masho being traumatized at an early age. (This scene is not in the final film). The trauma the child suffered was because she was taken from, and denied, her home. Her new “parents” quite shockingly were a different colour and language. If this were acknowledged then it could’ve been managed through careful and caring understanding. But it wasn’t. They will not or can not acknowledge that their actions are the source of the trauma and therefore can not arrive at any solution. Denial is at the heart of most abuse. The Photo is Prince Alemayhu who had a similar fate. he was intercontinentally abducted, then thrown out of Sandhurst as a teen and abandoned. He died at eighteen years of age in Leeds.

The adoptive parents lack of understanding – I dare not call it naive - takes me right back to the beginning of the documentary when the baby is on their bed in the hotel and she is crying. It’s a miniature tantrum experienced by many children. The adoptive mother stares at the baby with contempt as the adoptive father follows and corrects her disruptive running around in the hotel room After the fourth time of being flung onto the bed the child stops and cries and cries. She’s obviously tired, excited and scared. She is speaking but they don’t understand. Intuition is smothered by ego.

The adoptive father tries to pick her up but she wants to be away from him. The new adoptive mother looks at the child and does not acknowledge the child’s words. Nobody asks to understand her. language is more about context than words. The adoptive mother says to the baby throw a tantrum if you must. Here we sing a different tune darling. That’s just the way it is sweetie But the baby girl speaks in Amharic, the only language she knew. The words between her sobs where in the subtitles “Mommy Mommy
 

fannyd

New member
העמדה שלו מאד ברורה לי

לאור הביוגרפיה הלא פשוטה.
 

fannyd

New member
זוכרת שעשו מגבית כדי להחזיר את הילדה לאתיופיה

והנה מסתבר שהאמא לא רוצה אותה בחזרה אפילו שצפתה בסרט ומודעת לקורות בתה במערב השבע. קשר היא דווקא כן רוצה כנראה בתקווה שאולי יום יבוא ומשם תיפתח טובה למשפחה.
 
למעלה