השבוע שאחרי.

thetruth48

New member
השבוע שאחרי.

עושה רושם שמכל איומי המלחמה של השבוע שאחרי נותרה רק מלחמה אחת. עושה רושם שציבור הבוחרים מתחלק לשרון מתנגדי ברק מעריכי ברק למרות שחלקם הצביעו נגדו ומעריכי ביילין, בורג ופרס לאחר שאני שומע להלך הרוחות בכל מיני מקומות אני מגיע למסקנה שהקבוצה השלישית קטנה ומסביבה קבוצה של שונאים הן מהשמאל והן מהימין. לאחר ששמעתי את הבוז לדוד לוי במרכז הליכוד (המוצדק) יש לי רק מסקנה אחת, כל הציבור שונא בוגדים שהוכלים נגד המנהיג מפנים ומבחוץ ראה מקרה דוד לוי, מודעי ז``ל, רוני מילוא. למפלגת העבודה יש דרך אחת לשרוד והיא לא קשורה לאהוד ברק. הדרך היא להביא נפשות חדשות כי הישנות לא שוות כלום
 

גר^^בהר

New member
השבוע שלפני

אין מועמדים למנהיג כרזמטי בישראל כיום. בטח לא בורג/ילדון פוליטי!
 

zed246

New member
אני לא מבין את ההיגיון בכריזמה

בעצם לא בכריזמה. אני לא מבין את ההיגיון שבמנהיג כריזמטי. למה לכל הרוחות צריך אחד כזה? ביבי היה מנהיג כריזמטי. הוא הרס את הכלכלה והממשל שלו היה מוקף שחיטויות (וכן יותר מזה של ברק והעמותות). לברק היתה איזושהי כריזמה - וכולנו יודעים מה קרה בעקבות בחירתו. מהצד השני לשרון אין שום כריזמה. האיש נטול כריזמה. אנשים שונאים אותו על טעויות או לא אוהבים אותו בגלל יצרו ובכלל אינו פונה ללבנו. שרון פונה אל שכלינו שאומר לנו לא לעשות אותה טעות פעמיים. מצד שני אני לא אין ששרון יביא לשינוי ממשי. אני לא מאמין ששרון לא יפתח בתהליך שלום ואני לא מאמין ששרון יפקוד על הסלמה בתגובותינו לפיגועים ושאר תקריות. אני מאמין ששרון יהיה מאוד דומה לברק אך שונה בשני דברים: א. ש``ס לא תנצל אותו אלא ההפך. ב. שרון יהיה הברה יור מתון מברק ברצונותיו לשלום. הרי, ותגידו לי עם אני טועה, בזמן הבחירות ברק נראה כאילו הוא מנסה לתת כמה שפחות מדינה לשרון. תרתי משמע. אני מאמין ששרון יהיה ימני בדעותיו אך שמאלני במעשיו. שני ההתנגשויות של הצדדים יגרמו לו, לדעתי, לרצות שלום ואף לוותר על דברים מסוימים בשבילו, אך הרבה פחות מאלו שברק רצה לוותר.
 

slawek

New member
התרעננות

כל מפלגה או תנוע רעיונית חייבת לשאוף להתרעננות הן במחשבה והן בחומר אנושי,אחרת דינה:התחסלות.
 
למעלה