השבוע שהיה. היה טוב או רע ??

[יעל עיני]

השבוע שהיה. היה טוב../images/Emo127.gifאו רע../images/Emo128.gif??

איך היה עם ההורים? איך היה עם הילדים? ספרו, ספרו, רוצים לשמוע, לתמוך ולהיות כאן בשבילכם.

 

[יעל עיני]

טוב, אז אני אתחיל...

למרבית הפלא, היה מאוד נחמד. כמו שכתבתי הייתי 4 ימים אצל אמא שלי, והייתי בטוחה שאני אתפס על הקירות ואתעצבן עליה כל הזמן, אבל היה ממש מגניב ונחמד.

 

[עוד שרון]

אני לבד עם שני הילדים כי בעלי בחול

וממש כיף לנו ביחד- נכון שיש "דחיסת" בילויים כדי לפצות את כולנו על החוסר של אבא (שיחזור עוד פחות מ24 שעות). לולי קיבלה תפקיד ראשי בהצגת בית ספר בטקס קבלת פנים לתלמידי כיתות א' אדוארד מתיישב לבד כבר. אז טוב לנו

 

[יעל עיני]

גם אנחנו לבד...

בעלי בהתנתקות... אני והילד חווים זוגיות צמודה.

 

[יפיופי]

גם אנחנו לבד אני והנסיכה

הוא לא בהתנתקות, ןלא בחו"ל אנחנו כזו משפחה מאז ומתמיד אמא ובת. עוד 4 ימים בת מצווה והשבוע עבר בסידוים אחרונים, קצת מתח, קצת לחץ, כל אחת שומרת בדרכה לא למתוח את החבל יותר מידי, יש גם התרגשות של מעבר לחטיבה ילדים חדשים, שהשבוע הזה יעבור ושיהיה לנו מוצלח,ושמח והינה או טו טו אני עוברת איתה עוד שלב. ויאללה להיסתער לפרוייקט הבא.

 

[יעל עיני]

שהבת מצווה תעבור בכייף../images/Emo24.gif

ובכלל, שיהיה רק כייף, כמה שאפשר...

 

[יפיופי]

תודה יעל../images/Emo140.gif

אנחנו בדרך החוצה לטיפול מפנק אני רוצה בהזדמנות זו להגיד שהפורום מקסים, ואני שמחה להיות שותפה.

 

[מרב גרינברג]

נגמר ברע

השבוע שהיה, היה נחמד מאוד אחותי והאחיין המתוק שלי באו הביתה אבל ביום שישי (ערב טו' באב ) הלכנו לאירוע משפחתי שהיה אמור להסתיים ב 22:00 בערך ואמא שלי לא רצתה ללכת והיא לא הקשיבה לי ואמרתי לה שיש לי תוכניות לאותו ערב ובסוף הייתי צריכה לבטל את התוכניות... היא אף פעם לא מקשיבה לי...אני מנסה לדבר איתה והיא כאילו בעולם אחר לגמרי... ואחרי זה היא מתפלא למה אני היא לא יודעת כלום על החיים שלי... (דרך אגב זה אחלה פורום יעל ) (-:

 

[יעל עיני]

היי מותק ../images/Emo23.gif

גם לי היא אף פעם לא הקשיבה כשהייתי בגילך. והיא תמיד חשבה (וגם היום הרבה פעמים היא תמיד חושבת) שהיא מכירה אותי ויודעת מי אני ומה טוב לי. מה שלי עזר, זה שהתחלתי לשאול אותה שאלות נוקבות על הקשר ביניינו (כמו: "למה קשה לי איתך" וכו') וגם דיברנו על איך אנחנו מדברות ביניינו. וחוץ מזה, אני בגילך, כמעט אף פעם לא הלכתי לאירועים המשפחתיים..

 

[מרב גרינברג]

../images/Emo24.gif תודה sis

אני ינסה להגיד לה את זה מעניין אם היא תקשיב...חחח... צריך איזה דרך לגרום לה להקשיב ולשים לב לדברים... אבל איך...?

 

[יעל עיני]

אחר כך...

אף פעם לא באותו הרגע שבהם הדברים מתרחשים. היא עיוורת ושקועה בתוך הדברים שלה (וגם את- וגם אני). למשל, לגבי סוף השבוע. שאלת אותה למה היא לא אמרה לך שזה יהיה עד מאוחר? את יכולה לשאול אותה למה זה לא מפריע לה שהיא פוגעת בך (גם אם זה בלי כוונה). את יכולה לספר לה שהיו לך תוכניות, ובכך שהיא לא אמרה לך שהערב יהיה עד מאוחר, היא גרמה לך להרגיש כמו חיה בכלוב, כי לא היה אף אחד שיוכל לקחת אותך, וזה מאוד פגע בך. אמא שמה לב לדברים רטרו. כשלך יהיה מספיק איכפת שהיא תקשיב לך, ותתעקשי על זה שהיא תקשיב לך, אז היא תקשיב לך.

 

[natalieov]

סוף השבוע היה דווקא...

בסדר עם אמא... למדתי את השיטה... פשוט צריך לעשות מה שהיא רוצה... אי אפשר לומר לה לא... אז בסוף השבוע היה לי מצב רוח לעזור לה וניקיתי ובישלתי וסידרתי... גם היו כאן מלא אורחים... אבל לא תמיד יש לי מצב רוח לעשות את כל זה... כל שבוע... בנתיים בסדר עד לסוף שבוע הקרוב... נקווה לטוב... בנתיים היא עובדת עד מאוחר... חוזרת ב7-8 בערב בערך... וטוב שכך... זה נשמע מגעיל... אבל באמת זה טוב... אני צריכה את השקט הזה... אההה ויעל... תודה על הכל... את מדהימה!!!

 

[RegiNona]

../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif

חרא שבוע!! רבתי כל הזמן עם ההורים וגם החבר שלי וגם החברה הכי טובה שלי ובכלל כל החברים שלי...ונמאס לי כבר מהורים!! אני כבר מתה שנהיה בני 18 ולעוף מהבתים שלנו!! הלוואי שההורים היו מסוגלים להבין אותנו!!!

(אבל הם לא!)

 

[יעל עיני]

הורים והבנות...../images/Emo4.gif

הקטע הכי אבסורדי לדעתי, זה שאם נשאל את ההורים שלנו, הם הרגישו אותו דבר לגבי ההורים שלהם. לאן כל זה נעלם????? אבל מה הקשר לחברים שלך?

 

[RegiNona]

גם הם רבו עם ההורים שלהם

בגלל זה אנחנו בקושי נפגשים

 

[יעל עיני]

באמת באסה...../images/Emo3.gif

 

[המקוריתליבלובית]

אוח.. ככה זה אצל כולם..

גם אני הייתי מתה לעוף מהבית בגיל 18 וגם אחותי שמלאו לה 18 לפני חודשיים.. בגיל הזה רוצים כל כך להרגיש ולהיות עצמאיים לדעת שאף אחד לא קובע לכם מה לעשות אבל בדיעבד.. מהר מאוד קולטים שזה אחרת מאשר בדימיון. צריכים למצוא תכולת דירה, לאחסן אוכל במקרר, פתאום רעבים כ"כ וקולטים שאפילו חביתה לא יודעים להכין.. אני חושבת שכדאי לדבר על כך עם ההורים, לומר להם שההחלטה היא לנסות לגור לבד ואם יסכימו לעזור זה יוכל להיות מצוין. בהצלחה