olsen cool
New member
השבת היא שבת אירגון
זאת השבת שמסיימת את חודש הפעילות של בני עקיבא שבסופו מכריזים על שמו של השבט החדש. בחודש הזה כל השבטים מקימים פינת אומנות של השבט,הצגה/ריקוד. בפינה של השבט נרשמים כל השמות של חברי השבט,תמיד השם שלי הופיע ופתאום כשבאתי לראות היום ראיתי שהוא לא נמצא. זה אף פעם לא קרה לי,כל שנה מאז שאני בכיתה ה' לקחתי חלק בחודש הזה ועזרתי. אני חושבת ששנה שעברה הייתה השנה הכי פעילה שלי,גם עשינו את ההכתרה,גם ציירתי את ההזמנה לחודש אירגון להורים וגם ציירתי את הסמל של בני עקיבא בכניסה לחדר ציוד. אז נכון שהשנה אני לא מדריכה,בכל זאת כל השבוע האחרון יצא לי ללכת לסניף,אחת הבנות אפילו ביקשה שאני וחברה שלי נבוא לשם אז באנו ולא היה מה לעשות,אז מה רצו שנעשה? פתאום אני באה ומגלה שאני לא רשומה,כל כך כעסתי,עכשיו אני כבר לא שייכת לשם,תמיד הרגשתי גאווה שהייתי בתסי"ם והקפדתי לבוא כל יום ולא החסרתי יום אחד,ואהבתי ללכת עם הסווצ'ר של השבט שלי "אחי'ה" ואפילו תכננתי כל השבוע ללכת לראות את התסי"ם(תרגילי סדר)של השבט החדש ועכשיו.......... עכשיו אני פשוט לא שייכת,אני לא מתכוונת לחזור לשם,או לסניף הזה,אף פעם,הם לא צריכים אותי,אני סתם עוד מישהי שגורמת טרחה מסכנה לרשום את השם שלה על הפינה של השבט. אני לא רוצה ללכת היום להופעות שלהם ולא לראות כלום,אין לי מה להגיד להם גם ככה הם לא ירגישו בחסרוני. אחר כך שאני אבוא לשם הם יגידו שהם מצטערים שהם שכחו,אוי אוי אוי,אני לא צריכה את הסליחה הזאת. גועל נפש,עוד חשבתי שחלק מהן חברות שלי. אז אולי אני נפגעת חזק מידי,להפגע בגלל שם שלא רשום,אבל תמיד הייתי רשומה,זה תמיד הראה שאני חלק מהשבט(השכבה),עכשיו אני כבר לא וזה כל כך פגע בי ואני לא אחת שלוקחת הכל ברצינות אבל כשמשהו פוגע בי אז זה פוגע חזק.
זאת השבת שמסיימת את חודש הפעילות של בני עקיבא שבסופו מכריזים על שמו של השבט החדש. בחודש הזה כל השבטים מקימים פינת אומנות של השבט,הצגה/ריקוד. בפינה של השבט נרשמים כל השמות של חברי השבט,תמיד השם שלי הופיע ופתאום כשבאתי לראות היום ראיתי שהוא לא נמצא. זה אף פעם לא קרה לי,כל שנה מאז שאני בכיתה ה' לקחתי חלק בחודש הזה ועזרתי. אני חושבת ששנה שעברה הייתה השנה הכי פעילה שלי,גם עשינו את ההכתרה,גם ציירתי את ההזמנה לחודש אירגון להורים וגם ציירתי את הסמל של בני עקיבא בכניסה לחדר ציוד. אז נכון שהשנה אני לא מדריכה,בכל זאת כל השבוע האחרון יצא לי ללכת לסניף,אחת הבנות אפילו ביקשה שאני וחברה שלי נבוא לשם אז באנו ולא היה מה לעשות,אז מה רצו שנעשה? פתאום אני באה ומגלה שאני לא רשומה,כל כך כעסתי,עכשיו אני כבר לא שייכת לשם,תמיד הרגשתי גאווה שהייתי בתסי"ם והקפדתי לבוא כל יום ולא החסרתי יום אחד,ואהבתי ללכת עם הסווצ'ר של השבט שלי "אחי'ה" ואפילו תכננתי כל השבוע ללכת לראות את התסי"ם(תרגילי סדר)של השבט החדש ועכשיו.......... עכשיו אני פשוט לא שייכת,אני לא מתכוונת לחזור לשם,או לסניף הזה,אף פעם,הם לא צריכים אותי,אני סתם עוד מישהי שגורמת טרחה מסכנה לרשום את השם שלה על הפינה של השבט. אני לא רוצה ללכת היום להופעות שלהם ולא לראות כלום,אין לי מה להגיד להם גם ככה הם לא ירגישו בחסרוני. אחר כך שאני אבוא לשם הם יגידו שהם מצטערים שהם שכחו,אוי אוי אוי,אני לא צריכה את הסליחה הזאת. גועל נפש,עוד חשבתי שחלק מהן חברות שלי. אז אולי אני נפגעת חזק מידי,להפגע בגלל שם שלא רשום,אבל תמיד הייתי רשומה,זה תמיד הראה שאני חלק מהשבט(השכבה),עכשיו אני כבר לא וזה כל כך פגע בי ואני לא אחת שלוקחת הכל ברצינות אבל כשמשהו פוגע בי אז זה פוגע חזק.