הצב מדבר על מושג הבית והמבנה
בפרובינג יצא שאצל רבים מן המשתתפים הופיעו כל מיני סימפטומים הקשורים למבנה כמו עצמות, שיניים שיער ועור. חלומות הקשורים לבתים, מבנים, חדרי מדרגות, תחושה שדברים נעשים לאט, בעיות של אוריינטציה ותנועה וכו'. התמונה עדין לא ממש ברורה ועדין הבנות שאירגנו את הפרובינג עובדות על עריכתו. זו עבודה מפרכת שכן צריך לאסוף את כל פרוטוקול החומר ולארגן אותו בצורה כזו שיוכל להיות שימושי. אז אנחנו עוד ממתינים. כשנודע לי ( הרבה אחרי ההתחלה ) על מקור הרמדי, הייתה לי הכרה פנימית שנושא "הבית" עומד לעלות על הפרק. זמן קצר אחר כך שרון עלה על הר הבית ואז התחילו המהומות שאת סופן עוד לא רואים. עראפת נכלא בתוך המוקטעה, אנחנו בתוך עצמנו, קמה גדר ההפרדה ומאז מתעצם הקרב על הבית והוא הולך ולובש פנים עם ההתקרבות אל רגעי האמת. אם זכרוני אינו מטעה אותי, חלק מהפרוברים שמו לב לכך שהצבע הכתום הופיע להם בכל מיני וורסיות ( התנתקות? ). צירוף מקרים אנרגטי מענין. קבוצה קטנה של אנשים חוותה את מה שכולם חוו אחר כך. ואיש לא יודע ודבר לא פורסם. וגם על זה לספקנים יהיה מה להגיד. נכון שהמאבק היה קיים עוד מלפני אבל בואי נגיד שההתפרצות האקוטית של המהומות על כל ביטוייה לא הפתיעו אותי בכלל, להיפך דיברתי על זה עם תלמידי וחברים שעומדות לפרוץ מהומות. כולם הסתכלו עלי כאילו צנחתי מהירח. באותם ימים הכל היה נראה יפה ומבטיח, ברק דיבר על יציאה מלבנון, לא היה מיתון הכל היה סבבה. המורסה יצאה ותפסה אותי במגידו בפסטיבל בראשית, עם כל המשפחה. זמן קצר לפני כן מכרנו את הבית, קנינו אוטו מרווח ויצאנו לסיבוב סביב גבולות הארץ כשבתוכי מנקרת התחושה שהנה הגבולות עומדים לבעור. זה מה שקרה והשאר כתוב בעיתונים וכל השאר. איך ידעתי ? כי אני נותן להומיאופתיה יותר קרדיט מאשר היא מקבלת באמת, הן ממטופלים והן ממטפלים. הדברים מדברים בעד עצמם צריך רק לרצות לראות ללא כחל וסרק.