השבת עומדת להסתיים

ro ny

New member
השבת עומדת להסתיים../images/Emo4.gif

השבת עומדת לפני סיום, אני מנסה להאריך את הדקות האלה אבל השעון רץ. אין בי אנרגיה להתחיל את השבוע הקרוב..למה? אני חושבת שרק עכשיו המוות של ענת מתחיל להתעכל אצלי. כל השבוע האחרון למרות הכאב שבו והדמעות והפחדים, היה מין שבוע עניני שכזה, מתעסקים הרבה בכל הדברים שמסביב ופחות בתחושות שבפנים. אני לא מנסה להפנים משהו כי ישר התחלתי לטפל אבל בכל זאת, התחושות שמבפנים כרגע הן מוזרות במקצת. מין תחושת מאובנות שאני לא יודעת מה יכול להמיס, היום כל מה שרציתי היה להיות לבד אבל לא כל כך התאפשר. כל מה שבא לי זה לשכב במיטה להתעטף בשמיכה ולהיות לבד לגמרי. הכוונה היא לא להתעטף ברחמים עצמיים אלא סתם לקחת חופש מכולם. עוד מעט יש לי סדרת בדיקות גדולה מה שגם מוסיף לי לרצון להתרחק קצת מכולם, זה לא שיכולים למצוא משהו שאני לא יודעת עליו כי כרגע אני במעקב פעמיים בשבוע, אבל סתם זה עושה לי מין תחושות בטן מעצבנות. נראה שאין ברירה אלא לנסות לקחת אויר ולהתחיל את השבוע הזה ולכל מה שהוא מביא באמתחתו. נראה לי שאני רק צריכה לעבור את מחר והופ אני אמצא את עצמי כבר בסוף השבוע הבא. רוני
 

אודליה*

New member
יוו רוני

תראי עוד מעט נגמר יום ראשון והשבוע מתחיל לרוץ לך. רוני מתוקה, אני כל כך מבינה את מה שאת עוברת את הרצון להתנתק מכולם ושהזמן רק יעבור מעצמו, להעטף בשמיכה להתחבא וכן מותר גם להתעטף ברחמים עצמיים. את יודעת רוני אני דוחה בדיקות כבר יותר משלשה שבועות, והיום הבנתי שלא הבדיקות עצמן מטרידות אותי אלא כל מה שאני חייה מסביב פשוט משליכה את הכל על הבדיקות, אז טענתי שיש ברירה שלא לוקחת שום אויר ולא מתחילה כלום פשוט הרמתי ידיים אבל בזה רוני (טוב שאני מודעת לזה לפחות) הכרזתי חד משמעית שאני מוותרת על עצמי פשוט כך זה מה שאת רוצה רוני? לוותר על עצמך? קדימה חמודה, להרים ראש עם כל הכאב וכל הרגשות המאובנים להתחיל את השבוע, היום בהרגשת נצחון ולהמשיך הלאה. אוהבת אותך ומחבקת אותך אפילו מרחוק. אודליה*
 

ro ny

New member
אודליה

אז יום ראשון כמעט כבר בסופו ואני מעריכה שממש עוד מעט יסתיים השבוע. אני כל כך עייפה. הלילה שעבר היה ליל נדודים ללא שינה. היום אני כבר די מרוחה. אני אחרי ביקורת+פגישה עם המטפל שלי, עם עוד הר של משימות. וחוסר אנרגיה מוחלט. לוותר על עצמי - לא בכלל לא, לא מוכנה לזה. לוותר לעצמי - אולי מעט אבל כפי שאני מכירה את עצמי עוד מעט תבוא הסטירה ואני אתאושש באורך פלא. אני כל-כך עייפה הגוף שלי ממש מצ´וקמק, אני רוצה ללחוץ על pause לאיזה יום יומיים, וללכת הלאה. רוני.
 
למעלה