השבת שהפכה לשקטה

[נסיכת הכוכב]

השבת שהפכה לשקטה

כאשר השבת הוא היום החופשי , יכולה המשפחה כולה להתכנס ביום השבת בבית
בשביל זה לא צריך להיות דתיים , רק כדי להתכנס יחד בשבת בבית
וזה כזה כייף שכולם מתכנסים לאכול יחד בשבת , וכולם פנוים עבור כולם
אנחנו כל השבוע הינו עסוקים , ובערב השבת הינו כולנו יחד בבית
וזה היה כייף גדול לראות את כום יחד לעטוף את ההורים באהבה

וכיום שכל הילדים גדלו אחי עובר חויה כזו שכולם באים הביתה
הבת הנשואה ובעלה והבן שגר בשכירות בעיר אחרת
והבת העובדת משמרות משתדלת להיות בבית וגם הקטנה מצטרפת
והם פותחים שולחן ואוכלים יחד , ככה אחי ואשתו רואים את כל הילדים יחד
והוא נהנה לראות אותם כמה הם חברים זה עם זה , גדלו האפרוחים שלו
אפילו הקטנה כבר בת 12 גדולה ומקסימה

בעבר שהינו כולנו בבית ערב השבת היתה יום ההתכנסות של המשפחה
היתה תקופה בת שנה שאני הייתי בצפון , לומדת לקראת הבגרות
הייתי מגיעה ביום חמישי וחוזרת ביום ראשון מוקדם בבוקר עם הרכבת לצפון

אחותי הקטנה היתה חיילת בצפון, היא לא יצאה כל שבוע
והחבר שלה בבסיס אחר בצפון וגם הוא לא יצא כל שבוע הביתה
הם תאמו את החופשות כך ששניהם יקבלו חופשות יחד
לפעמים הם נשארו בבית שלו בחיפה , היא דברה עם ההורים בטלפון
אבל הם השתדלו לפצל את השבת חצי אצלנו חצי אצלו עם החברים שלו

אחי כל השבוע עבד נוסע בין אשדוד לת"א
וחברתו עבדה כל השבוע בת"א שעות ארוכות והווא אסף אותה מהעבודה
ובמשך השבוע היה לפעמים מוציא את אבא לאכול בחוץ , כי אבא אהב להיות ליד הים
אבא עבד חצי משרה, ואמא היתה בבית במשך השבוע עסוקה בהתנדבות

בום חמישי הייתי מגיעה ברכבת והמכונית חיכתה לי במגרש החניה בת"א
באה הביתה מורידה מדים ונוסעת לקניות עם המכונית ומכינה את הבית לשבת
אחותי והחבר היו מגיעים במהלך יום ששי ועוזרים בנקיון וארגון של הבית לשבת
ואז בערב השבת התכנסנו אחי וחברתו ואחותי והחבר שלה , אני וההורים
זה פעם אחת בשבוע שיכולנוכולנו להתכנס עם אבא ואמא שלי
לרוב בערב יצאו אחי וחברתו יחד עם אאחותי והחבר לבלות בעיר ת"א
ואני נפלתי לישון גמורה מעיפות או יושבת ללמוד לקראת המבחנים

אז במוצאי שבת אחותי והחבר נסעו לחיפה באוטובוס ראשון, או שהקפצנו אותם לת"א
מאוחר יותר ,חי והחברה הקפיצו אותי לריקודי עם, ונסעו לבלות ובחזרה אספו אותי הביתה
ואני התארגנתי לנסיעה צפונה , אספתי כביסה נקיה וארגנתי תיק לקחת עמי

וביום ראשון 6.30 בר אחי הקפיץ אותי לרכבת צפונה ,
אחרת הייתי מפסידה את הרבת צפונה , ומאחרת לשיעור הראשון ביום ראשון
וההורים נשארו כל השבוע עם אחי וחברתו , לקראת סיום הלימודים הם התחתנו
ועברו לגור בדירה שכורה בעיר , ובבית נשארנו אני וההורים

חזרת לעבודה במרכז מצאת החמה עד צאת הנשמה
בערב השבת הינו כולנו בבית לארוחת השבת , והתחלקנו במכונית שלי היו 3 נהגים
החבר של אחותי, אחי או אני , זה היתה מכונית שלי אבל לרוב לא אצלי
כי לרוב השתדלנו לצאת יחד שאף אחד לא יהיה מוגבל בלי מכונית

שאחותי נהרגה , הפסקת לנסוע בשבת , ולאחי הית כבר מכונית משלו ,
אבל עדין ההתכנסות אצל ההורים היתה בערב השבת
לעטוף את אמא ואבא סביב השולחן הערוך ,
הרגשנו היטב את החסרון של אחותי והחבר שגם הוא נעלם
בשנה הראשונה הקפדתי שלא לצאת לבלות בגלל האבל ,
אבל התחלתי ללמוד באונברסיטה הפתוחה , אז בשבתות ישבתי ללמוד
אז בערב השבת , שישבנו לאכול ואחי ואשתו , לא הגיעו הרגשנו בחסרון שלו היטב
אז שנולדה האחינית , הם תמיד השאירו אותה עם ההורים שלא ירגישו לבד בשבת
ואני עזרתי להורים לטפל בה עד שפגשתי את החבר לשעבר ,
ואזבשבתות ההורים נשארו עם הנכדה , ערב השבת אחי ואשתו ואני החבר הינו בבית
ןאחרי הארוחה התפצלנו אנחנו לכפר ואחי ואשתו לבלות ,
והקטנה נשארה עם סבא וסבתא מעסיקה אותם בליל השבת
ובשבת בבוקר ההורים באו לקחת אותה , אז אמא ואבא נשארו לבד בבית
ועבורם השבת לבד היתה בעיה הינו חסרים להם מאד ,
הם הרגישו שהבית מתרוקן מזה שנים של בית צפוף
הבית התרוקן והם נשארו זה עם זו , לפעמים הם בקשו תשארי בשבת בבית
ואני דלגתי בין הבסיס להורים וגם לחבר , פתאום היה לי מקום מפלט להיות בחיק הטבע
אבל שחליתי ונשארתי כל השבוע בבית, והם קבלו שבת לנוח ממני
זה היה טוב עבורם והם יכלו להתמקד להיות סבא וסבתא לקטנה שהתחילה לגדול
הם מאד אהבו להיות איתה בשבת , באמצע השבוע היא היתה בגן ,


כיום שהבית ריק בערב השבת וגם באמצע שבוע ובערבי החגים
אני מתגעגעת לימים ההם שהיה צפוף בערב השבת ,
ופתאום פתחנו מיטות כדי לארגן לינה לכולם בבית הקטן
וזה חזר שכל הנכדים נשארו לישון אצל סבתא בסלון , אבל אז ההרגשה היתה אחרת
כי הייתי אחראית על הטיפול באמי וגם הטיפול ב3 השובבים שבחרו לישון בסלון שלי
וכבר השבת היה טעם אחר וצלילים אחרים , אבל מהר מאד הם גדלו והתחברו לחברים
ואמי פרשה לבית אבות הסיעודי ואחר כך נפטרה , והשקט השתלט על הבית הקטן
באמצע השבוע וגם בשבת ובחגים האוזניים שלי מחפשות את הקול האנושי
שיבוא לעשות רעש בסלון המסודר שלי , זה כמו לחיות במוזיאון נטוש
וכבר אין הבדל בין אמצע השבוע בין השבתות , החיים הפכו להיות שקטים מדי