"השד העדתי" = רגשי נחיתות.

"השד העדתי" = רגשי נחיתות.

אמר פעם איינשטיין שלמי שיש רגשי נחיתות, זו העובדה שהוא אמנם נחות.

שוב ושוב ושוב ושוב יש מי שמעורר ומשחזר סיכסוך שלא קיים, בטענות על אפלייה של המזרחיים.
הפעם בהקשר לעיטור הנשיא, מתעוררים כל מיני אנשים נחותים וצועקים למה בין מקבלי עיטור הנשיא אין אף מזרחי ?
האם צריך לפעול במישורים שונים ולהביא בחשבון את האנשים הראויים, או לעשות שיקולים פוליטיים של הכנסה לרשימה של מזרחיים רק כי הם מזרחיים ?

למה בחיי היום-יום אני לא שומע על "אפליה" שכזו , אבל כשעוסקים בכיבודים, פתאום מתעורר "השד העדתי" וצורח ?
למה צריך כל הזמן לחשב חישובים שאינם לענין כדי שכולם יהיו מרוצים, כי הרי ידוע שאף פעם כולם לא יהיו מרוצים, זה כלל ידוע.
למה כל הזמן הנחותים הללו, בעלי רגשי נחיתות קבועים, רוצים שייבחרו אנשים לפי מוצא ולא לפי מעשים ו/או כישורים ?
בעצם השאלה מיותרת.
אי אפשר לבקש מאנשים נחותים לחשוב בהגיון.

זה אותם אלו שבהמוניהם מתלוננים כמה הם מסכנים כשבאותה עת הם גרים בבתי פאר, ומאידך, הם מספרים שהוריהם היו הזמרת של המלך/עובד בכיר בחצר המלך, ולכולם היה בית עשיר והיו להם משרתות לרוב.
כנראה שהאשכנזים חיו ברובם בשכונות הערים הרגילות וחיו חיים רגילים, ואילו המזרחיים רובם הסתופפו בחצרות המלכים בהמוניהם.....
ופתאום פה בישראל התהפכו היוצרות, האשכנזים חיים בארמונות והמזרחיים מסכנים מאוד.

למה אף פעם לא חשבתי במושגים של ווזווז מול פרענק, אלא שהמזרחיים דוחקים בי כל הזמן לחשוב כך ?
קוראים לזה "הקוזק הנגזל".....
 

יוליקה

Member
מנהל
מאיר, מה האפרופו הפעם?

לא שחסרים אפרופואים... אבל מה הפעם?
 
כל ההתבכיינות הזו עלובה

ראשית, יש תנאים ברורים לקבלת הפרס:
לפי התקנון, העיטור יוענק לאדם או ארגון שקיים לפחות אחת מאמות המידה שנקבעו במעשה בודד או בפעילות מתמשכת:
(א) המועמד תרם תרומה ייחודית למדינת ישראל או לתיקון עולם או הטביע חותם על החברה בתחום פעילותו או בהישגיו.
(ב) המועמד העלה את קרנה של מדינת ישראל ותרם תרומה ייחודית לתדמיתה בעולם.
(ג) המועמד מהווה דוגמה ומופת ליזמות, חדשנות, יצירתיות וחזון.

שנית:מתוך 20 מקבלי עיטור הנשיא-
8 אזרחים זרים כולל זובין מהטה. (פעילים עולמיים לטובת ישראל, מנצח תזמורת המייצג את ישראל בעולם, קנדית שהצליחה להבריח רבים מיהודי סוריה,
1 קרן חברתית
1 אלמוני
10 אחרים- 3 רבנים העוסקים בנוער וברפואה לכל הציבור בהתנדבות, 1 שעוסק בנושא שבויים ונעדרים ממלחמות - יליד חברון, 1 עיתונאי חוקר השואה, 1 יו"ר יד ושם, 1 חלוצת הקולנוע הישראלי, 1 גיבור ישראל, 1 מדען פיזיקה מפתח האנרגיה הסולארית, 1 מייסד "אור ירוק" נגד תאונות דרכים.

אז מה היה לנו כאן בשורה האחרונה?
10 זרים ואחרים ועוד 10 שתרמו תרומות כבדות לפי הכללים, ואחד תימני.
רגע, תימני זה לא עדות המזרח ? או שרק מרוקאי/טוניסאי/טריפוליטאי/לובי/מצרי/עירקי/סורי/פרסי נחשבים מזרחים ???
האם לעדות המזרח יש מישהו ברמת גבורה של קהלני ? מדענים ? רבנים שפועלים למען הציבור ? עוסקים בנושא שבויים ונעדרים ? חוקרי השואה ?
אז איפה הם ???.....

סתם להתבכיין ?
 

pazi66

New member
מאיר זה טבעו של האדם,ללא קשר לצבע,לאום או שפה

 
מה איכפת לי מה קורה אצל אחרים

אני גדלתי במשפחה של רומנים על כל המשתמע, וחוץ מהתלוצצות על :"פרענק איז א חאייה, אונד פרנקינה א-מחייה" (שכילדים בכלל לא הבננו מה זה..), לא חשבנו מעולם במושגים של שדים עדתיים.
מעולם לא אמרו אצלנו "העירקי הזה" או "המרוקאי מהירקות" או דברים דומים. אצלנו היו אנשים עם שמות החל מ-"כץ מהצרכניה" דרך "נחום מהלחם", "ברנרד מהקרח", "יוסוף המשחיז סכינים", אברהם החלבן" וכו וכו (למי שלא זוכר, בצרכניה לא היו לחם וחלב, אלה נמכרו על ידי רוכלים שעברו ברחוב) וממש מעולם לא התענייננו מאיזה מוצא הם, כי זה לא מה שקבע אם נהיה בקשרים או לא.
כך גם בהמשך החיים בין אם בבית ספר או בצבא.
אני למדתי והתחנכתי ב-"בית החינוך" העממי, ולא ב-"אולפנת מוישה זוכמיר" וגם לא "במיכללה לזיבולי שכל".

בכלל, מהומות ואדי סאליב נראו לנו מוזרות, כיוון שדובר על אנשים מסכנים ועניים שהתקוממו נגד התנהלות החיים. ולנו זה נראה מוזר כי כולם היו אז עניים. כמעט כולם. אחי ואני התחלקנו יום הוא ויום אני בסנדלים והשני הלך יחף לבית הספר כי זוג אחד נקרע. ואת טעמי המקרא לקריאה בתורה בטכס הבר מצוה שלי, למדתי אצל הרב יוסף חרר.

המאכל הקבוע בבית היה מרק ירקות בצהריים, כי אמי התמחתה כבר יותר מערבייה לאתר צמחים הטובים (וטעימים) למרק, ועד היום אני אוהב מרק ירקות בזכותה. וקציצות חובייזה למדתי מאימי ולא מהבדואים. וקציצות הבשר החומות של אמי היו בטעם מאוד מיוחד שאשתי לא מסוגלת לשחזר היום, אפילו שהיה בהם אחוז מאוד מאוד מאוד גבוה של לחם...

אבל את השד העדתי מעוררים מחדש אם זה קשור או לא קשור, כל מיני אנשים נחותים שמחפשים לעורר מהומות בשביל הון פוליטי, וזו דרך מכוערת ומרושעת לעשות זאת, והכל למען הכסא שלא יברח להם (אפילו שהשבוע הם קיבלו כסאות חדשים).
 
למעלה